"אין ספק שהיה כאן פקטור פלד"

בשיחות עם בנקאים תמיד עולה שאלת הלקוח כמרכיב מרכזי בשיקולים אם להעניק אשראי ובאילו תנאים. בשנתיים-שלוש האחרונות נפל דבר במערכת הבנקאות, וגם גופים שנחשבו בעבר לסמל האמינות בכל הקשור לפירעון הלוואות, כמו דיסקונט השקעות, גררו את הבנקים לבית המשפט (עם חברת תבל).



בנקאי בכיר אומר כי לא מדובר בתופעה ישראלית בלבד, אלא בתופעה כלל עולמית. הוא מביא דוגמה לכך: אי פירעון חוב של חברת הסלולר הברזילאית BCP שבבעלות משפחת ספרא ובל סאות' אשר נקלעה לחובות של מאות מיליוני דולרים. החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, וכתוצאה מכך מכרה משפחת ספרא את חלקה לבל סאות' ונחלצה מהחברה, לפני שפתרה את בעיותיה. "מי היה מאמין שמשפחת ספרא לא תיפרע חוב", אומר הבנקאי.



המבוכה שנגרמת לבנקים היא גם בשל מה שנראה כמו כשל בבדיקת עסקי הקבוצה. מתברר שכל בנק ראה לנגד עינו חלק אחר של תמונת עסקי הקבוצה, ואף אחד מהם לא ראה את התמונה הכוללת. להבדיל מעסקת מכירת בזק לגד זאבי שהתבססה על קונסורציום בנקים, שכל מהם מקבל ביטחונות זהים ורואה את אותה תמונה, הרי שבמקרה הזה מדובר בכמה חברות, עם דמויות רבות, שיעורי החזקה שונים וביטחונות שונים לכל בנק. מצבם של הבנקים מזכיר חבורה של עיוורים שכל אחד מהם מישש איבר אחר של פיל, ולכן תיאר גם חיה אחרת. את התמונה השלמה של הפיל מתחילים הבנקאים לגלות רק בימים אלה, כאשר נפתחה חקירה של רשות ני"ע, וכמה מהבנקים החלו לממש ביטחונות.



עובדה זו לא מנקה את הבנקים מאחריות שכן הוראות בנק ישראל מחייבות אותם לבדוק את הקשרים בין גופים שונים, בכדי לוודא שהם לא גורמים לבנק לחרוג ממגבלות של קבוצת לווים (המגבלה אוסרת על הבנקים להעניק לקבוצת לווים אשראי העולה על 30% מהונם). ככל הידוע, אף בנק לא חרג ממגבלות בנק ישראל בעניין זה.



כשל נוסף הוא הוצאת חלק מהכספים שניתנו לקבוצה החוצה לחברות פרטיות, מבלי שהיתה לבנקים בקרה נאותה על ניתוב הכספים. בדרך כלל בעסקות גדולות, הבנקים דואגים לאין ספור מנגנוני הגנה שמטרתם למנוע זליגת כספים לכיוונים לא רצויים. לפחות בחלק מהאשראים שניתנו לקבוצה נראה כי מנגנוני ההגנה הללו לא ננקטו. מדוע? אולי בגלל "פקטור פלד".



מה שמחדד במיוחד את הכשל הבנקאי הוא העיתוי של מתן האשראים. חלק ניכר מההלוואות ניתנו לחברות בקבוצת פלד-גבעוני בין מארס לאוגוסט 2001. באותה תקופה, המשבר בשוק ההון כבר היה די עמוק, וניתן היה לצפות למשנה זהירות של הבנקים במימון פעילות מסוג זה.



על כך אומר בנקאי בכיר: "זו חוכמה מאוד קטנה לטעון בדיעבד שהבנקים היו מסונוורים. במשך שנתיים-שלוש כולם היו בטרנד הזה. בחצי השנה האחרונה יש תהליך של התפכחות במערכת הבנקאית. בסופו של דבר האשראי צריך להינתן או כנגד ביטחונות חומריים או כנגד שעבוד שוטף על תזרים המזומנים. התהליך לא מוחלט, אבל משקל השמות יורד, ומשקל הביטחונות והתזרים - עולה".



ההלוואות שהעניקו הבנקים כנגד האשראי מגובות בנכסי מקרקעין ובמניות שמחזיקות החברות בקבוצה. מכיוון ששווי המניות של כל הקבוצה צנח השנה, ועלול להמשיך לצנוח עם חידוש המסחר בהן - הבעיה של הבנקים חמורה יותר.



באשר לחלקו של כל בנק בפרשה ומידת הנזק שייגרמו לו, עוד רב הנסתר על הגלוי. בשלב זה ברור שבנק קונטיננטל מסובך יותר מאחרים יחסית לגודלו, משום שחובה של הקבוצה לבנק עומד על 57 מיליון שקל, בשעה שהונו העצמי מסתכם ב-255 מיליון שקל בלבד.



ההלוואות לקבוצות ניתנו בתקופתו של המנכ"ל הקודם, פיני חורב. כיו"ר הבנק מכהן עמירם סיון. אותו סיון שימש כמנכ"ל בנק הפועלים עד לפני ארבעה חודשים, כלומר, גם בכובעו זה הוא מעורב באישור ההלוואות שניתנו לקבוצה.



בבנק לפיתוח התעשיה התחלף לאחרונה המנכ"ל שכיהן בבנק בתקופה שניתן לפלד-גבעוני האשראי. את מקומו של יהושע איכילוב תפס אורי גלילי. את מקומו של היו"ר שלמה בורוכוב יתפוס בחודש הבא רענן כהן.



אתמול הודיע בנק קונטיננטל לחברת משב כי הוא מפעיל את אופציית המכר (Put) למניות פויכטונגר השקעות שבידי חייל. האשראי שהעניק בנק קונטיננטל לחייל גובה בשעבוד של אופציית מכר שהעניקה משב לחייל על מניות פויכטונגר השקעות. חייל רכשה את 42% ממניות פויכטונגר השקעות תמורת 82 מיליון שקל.



במקביל העניקה לה משב, שהיתה חזקה יותר מבחינה פיננסית, אופציית מכר על המניות ב-50 מיליון שקל. האופציה ששועבדה לקונטיננטל מומשה אתמול, ומשב נדרשה להעביר לבנק בתוך חמישה ימים 50 מיליון שקל, ואז יועברו לה המניות שבידי חייל. על פי מצבה של משב ומעמדה המשפטי הלא ברור, אין כל ביטחון כי התשלום אכן יועבר לבנק.



רפי פלד הודיע אתמול על התפטרותו מכל תפקידיו בקבוצה. הוא שימש כמנכ"ל משב וכדיררקטור בפויכטונגר תעשיות ואפקון אלקטרומכניקה. הסיבה להתפטרותו מוסברת בתנאי שחרורו בערבות. פלד מציין כי הוא מנוע מלטפל בנושאים מהותיים המצויים על סדר היום של החברות, ולכן אינו יכול להמשיך ולמלא את תפקידיו. התפטרותו של פלד באה לאחר שרבים מנושאי המשרה והדירקטורים בחברות בקבוצה פרשו בשנה האחרונה מתפקידיהם.



באשר לחלקם של שאר הבנקים שמימנו את פעילות הקבוצה, הפועלים, לאומי, דיסקונט, ומרכנתיל, התמונה תתבהר בשבועות הקרובים, כאשר עו"ד אילן שביט שמונה על ידי הקבוצה לייצגה בתוכנית הפריסה וההבראה מול הבנקים, יגבש את פרטי ההסדר.



בינתיים כבר פועלים כמה מהם כדי לממש ביטחונות שברשותם. כך היה במקרה של מרכנתיל שיקבל כ-15 מיליון שקל מהקבוצה בגין מכירת חלקה בפרויקט בנייה לסולל בונה. כך קורה גם עם דיסקונט שפועל לממש ביטחונות בדמות פרויקטים לבניה בסכום של כ-10 מיליון שקל בחיפה.



לאומי היה הראשון שמימש ביטחונות כאשר חילט פיקדון של 117 מיליון שקל שהעמידה לו פויכטונגר השקעות כנגד הלוואה שנטלה יסקל. נושים פרטיים של פויכטונגר לא אהבו את המהלך של לאומי, ולא מן הנמנע כי גם סוגיית חילוט הפיקדון תידון בבית המשפט.



רוב הבנקים לא מסתירים את העובדה שנעשו טעויות במתן האשראי לקבוצה, אך איש לא מודה בכך ל