7.1% מהישראלים לא פוסלים רכישת דירה בששת החודשים הקרובים, בהשוואה ל-9.4% בדצמבר. כך עולה מסקר מדד אמון הצרכנים בשיתוף PwC Israel לחודש ינואר. את הסקר עורך מכון סמית. הנתון הממוצע לשלושת החודשים האחרונים, מה שאנו מכנים "נתון מגמה", עומד על 8.1% מכלל הנשאלים.
את קבוצת המשיבים שאינם פוסלים רכישה בששת החודשים הקרובים אנו מחלקים לשלושה: מי שמצהירים שיקנו דירה חדשה (2.3%) או מ"יד שנייה" (2%) - וביחד קבוצת בעלי "כוונות קנייה", ומי שעדיין מתלבטים (כ-2.8%).
נתון המגמה של מי שאינם פוסלים קנייה, 7.1%, הוא הנמוך ביותר מאז ספטמבר 2011, שיא המחאה החברתית. מאז כוונות קניית הדירות גבוהות יותר, ובמדד של ינואר 2013, אנו שוב צוללים חזרה ל-8%.
גם המציאות הפכה עגומה יותר מאז המחאה. מאז ועד נובמבר 2012 מחירי הדירות, הגבוהים ממילא, עלו בעוד 5%, שעה שהמדד הכללי עלה בפחות מ-2%. ריבית המשכנתאות השלימה ירידה של כמעט 30% לשפל של 2.3%, ואילו היקף המשכנתאות גדל ב-60%. כמות עסקאות הנדל"ן למגורים זינקה ב-70%, כאשר בנובמבר למעלה מ-9,000 דירות החליפו ידיים.
קשה לייחס את הירידה בכוונות הקנייה בינואר לגורם ספציפי. אפשר שהציבור שוב מעניק אשראי לפוליטיקאים, שניפקו הבטחות להורדת מחירים. ח"כ יעל גרמן ("יש עתיד") המליצה לאחרונה בראיון ל"גלובס" לחכות עם רכישת דירה. מנגד, קלרה צברגל, מנהלת מגזר בנייה ונדל"ן בבנק הפועלים, אמרה כי "אם מבצע עמוד ענן לא הצליח לגרום להורדת מחירי הדירות, לא נראה שהשנה הם יירדו".
מי מהשתיים צודקת? מוקדם לדעת, אבל מדובר רק בדוגמא לדעות הסותרות בנוגע לכיוון שאליו צועד השוק. נוכח הבלבול ציפינו ששיעור המהססים לגבי קניית דירה יהיה גבוה הרבה יותר משיעור של 2.8% בלבד. ולראייה, רק באוקטובר על רקע צעדי בנק ישראל בנוגע לשיעור המימון זינק שיעור המבססים לשיא של 7.7%.
בדקנו גם הפעם כיצד התפלגו התשובות של מי שאינם פוסלים קנייה על פי הצבעתם בבחירות לכנסת ה-19. ובכן, מעל הנתון הארצי, שעומד כאמור על 8.1%, ניצבים בוחרי המפלגות החרדיות (12.1%), הליכוד (10.1%) ומפלגות המרכז (9.7%) - "יש עתיד", "התנועה" ו"קדימה".
מתחת לממוצע ניצבים בוחרי "העבודה" (7.5%), "הבית היהודי" (7.4%), מר"צ והמפלגות הערביות (2.2%).