פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תשלום מזונות גם להורים?

      מקובל שהורים אחראים לרווחת וכלכלת ילדיהם אך האם הדבר נכון גם מהצד השני? עו"ד רונן דליהו מסביר מתי יידרש היךד לכלכל את הוריו

      שמעון (שם בדוי) בן ה-79, קבלן בעבר ופנסיונר בהווה, התאלמן לפני כ-4 שנים מאשתו הדסה ז"ל, שנפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. לצורך המאבק העיקש במחלה, השקיעו שמעון והדסה את כל ממונם, כמו גם את כל עתודותיהם הכלכליות, לרבות קרנות הפנסיה המשותפות. השניים, משכנו את ביתם ואף נטלו הלוואות לשם טיפולים חדישים ויקרים והכל לשם הצלתה של הדסה, אך לשווא.

      לאחר מותה של הדסה, החלו הנושים מתדפקים על דלתו של שמעון. לשם פדיון הלוואותיו, השתמש שמעון בכל תמלוגי הביטוח של הדסה, כך שלימים מצא את עצמו שמעון נזקק. משלא מצא כל אלטרנטיבה נוספת, פנה שמעון לילדיו בבקשה, כי יסיעו לכלכלו, אולם הם הפנו לו עורף, למרות ששניהם מתפרנסים בכבוד. בנו הבכור (כבן 40) תעשיין מצליח בתחום ההיי טק, מתגורר באחד ממושבי השרון, שכרו החודשי של אייל עומד על כ- 35,000 שקל. בתו השנייה של שמעון, הינה אם חד הורית העובדת כעורכת דין שכירה ומגדלת את בנה בן ה-5 בעצמה. שכרה החודשי עומד על כ-7,000 שקל. בצר לו, שמעון החליט לעשות מעשה ולתבוע את ילדיו למזונותיו.

      מן המפורסמות, כי אב חייב במזונות ילדיו הקטינים. הגישה הרווחת, מבוססת על טבעו של האדם בצורה הנתפסת ככמעט אינסטינקטיבית. אנו כהורים אמונים על גידול ילדינו ועל יצירת התשתית להיותם מוצלחים, בריאים ומאושרים, כך גם מבחינה כלכלית. הנחה זו מעוגנת בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) ומקורה בדין האישי. נשאלת השאלה, מה קורה במצב בו לא ילדינו הם הזקוקים לעזרה הכלכלית, אלא דווקא הורינו הם אלו הנמצאים בחסרון כיס וזקוקים לסיוע מאתנו, ילדיהם.

      האם ניתן לחייב אדם במזונות הורה נזקק?

      בהתאם לחוק המזונות, אדם חייב במזונות ילדיו וילדי בני זוגו, אך עם זאת, חייב אדם גם במזונות "שאר בני משפחתו". תחת הגדרה זו חוסים: "הוריו והורי בן-זוגו; ילדיו הבגירים ובני-זוגם; נכדיו; הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו; כמו גם, אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו".

      לאור ההגדרה הרחבה, למעשה מטיל החוק חבות על ילדים לזון את הוריהם. יחד עם זאת, החוק מסייג את המקרים בו יחויב אדם במזונות הוריו וקובע שלושה פרמטרים מצטברים אשר לאורם תקבע החבות במזונות שכאלו. ראשית, קובע החוק, כי אדם יחויב במזונות הוריו רק אם ביכולתו לשאת בחיוב וזאת לאחר שסיפק את צרכיו ואת צרכי התא המשפחתי המצומצם שלו, הווה אומר צרכי ילדיו וצרכי אשתו.

      החוק נוקט בגישה סוציאלית לפיה עזרה להורה תינתן, אך לא במחיר פגיעה בתא המשפחתי המצומצם. כך למעשה מונע החוק מקרה שבו משפחה החיה ברמת חיים נמוכה תחויב במימון הורי הצדדים ובסופו של יום תנציח את מצבה הכלכלי העגום.

      שנית, נקבע כי, החיוב במזונות הורה יתאפשר רק אם להורה אין כל יכולת כלכלית מוכחת והוא אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מימוש נכסים שונים או ממקור אחר. נראה כי, כל עזרה חיצונית תיתכן אך ורק במידה וכלו כל הקיצין וכאשר לבן המשפחה הנזקק אין כל אפשרות כלכלית וחייב הוא להיעזר בתמיכה חיצונית.

      התנאי השלישי והאחרון קובע כי, חיוב אדם במזונות הוריו, יתאפשר אך ורק כאשר ההורה הנזקק איננו זכאי לקבל מזונות מבן זוגו, מהוריו או מעיזבון. ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם מבחינת הקרבה המשפחתית.

      בבואו להחליט בדבר היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם, בוחן ביהמ"ש לענייני משפחה את הנסיבות לגופן. התשלום האמור אינו אבסולוטי בהכרח, כך שישנן נסיבות אשר בכוחן להפחית מסך התשלומים. בית המשפט בוחן האם הנזקק עומד בשלושת הפרמטרים המפורטים לעיל, אשר לאורם ידרשו בני משפחתו לתמוך בו. עם זאת, נבחנות נסיבות נוספות אשר בכוחן לבטל את החיוב או לחילופין להמעיט מסך התשלום. במקרה בו בין ההורה לילד קיים נתק מתמשך או ניכור רשאי ביהמ"ש לשלול את החיוב או להמעיט מסך החיוב והכל בהתאם למקרה ולנסיבותיו. החיוב בתשלום מזונות להורה יכול גם להתחלק בין מספר בני משפחה, כהגדרתה בחוק ובהתקיים התנאים לעיל.

      עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה וירושה, יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין