מחפשים עבודה? כך תתבלטו על פני שאר המועמדים

לפי נתוני לשכת התעסוקה, בשנת 2012 עמד מספר דורשי העבודה בישראל על כ-200 אלף אנשים מכל הגילאים. הנתון הזה יכול בהחלט להסביר מדוע כולנו מפחדים ללכת לאיבוד בשוק הדרושים המוצף.

חיפוש עבודה הפך בשנים האחרונות לעבודה מפרכת, העובדה שעל כל עבודה ישנו מספר רב של קופצים מקשה על החיפוש עוד יותר. רבים מאתנו לא מצליחים למקד את קורות החיים שלנו כך שיקפצו לנגד עיניו של המעסיק על פני עשרות קורות חיים אחרים שהוגשו, לא יודעים היכן ואיך להתחיל לחפש ואיך להחליט לאיזה תפקיד אנחנו הכי מתאימים.

"בימינו, בשביל לעבוד, צריך לעבוד הרבה יותר קשה. יש המון היצע של מועמדים איכותיים בשוק העבודה ולכן כל מועמד רוצה לנסות ולהתבלט כדי שידוגו אותו מתוך הערמה, ישנם הרבה אנשים שלא מבניים איך לעשות זאת נכון", מסבירה בשיחה עם "גלובס" טלי ברק, מנחת סדנאות בנטע - מרכז לפיתוח קריירה, יחד עם ד"ר יעל יצחקי, מנכ"לית נטע.

- האם יש דרך נוספת לחפש, כזו שתיתן לי ערך מוסף?

לדברי יצחקי, "התשובה היא חד משמעית כן, במיוחד בישראל בשל המרקם החברתי בה. הקשרים החברתיים האישיים שאינם וירטואליים עובדים ממש טוב במקרה של חיפוש עבודה, דרך חברים של חברים, פגישות אחד על אחד, מפגשים חברתיים ועד להשתתפות בכנסים מקצועיים עובדים הרבה יותר טוב".

איפה עוד ניתן לחפש עבודה, מלבד באתרי השמה? לדברי ברק, "ישנן שיטות חדשות שמתפתחות כיום בכל רחבי העולם וגם בישראל. אני מתכוונת לרשתות חברתיות ממוקדות לעסקים כמו לינקדאין וקבוצות ייחודיות בפייסבוק שמתמקדות רק במחפשי עבודה ובמעסיקים פוטנציאליים. השתתפות בפורומים הללו, העלאת פרטיך וניסיונך ויצירת הקשר עם אנשי מקצוע בתחומים רבים יעזרו לך להגיע למשרת חלומותיך, ואם הקשרים שתיצור יהיו מספיק טובים אולי אפילו תזכה להמלצה".

- ומה צריך לכלול בקורות חיים?

ברק: "האגדה האורבנית הרווחת לגבי דחיסת קורות חיים לעמוד אחד אינה נכונה. אם ניסיונך קצר, ללא מעברים בין יותר מידי תפקידים הדבר מתאפשר. מעבר לכך, בייחוד אצל בכירים עתירי ניסיון, אפשר בהחלט לעבור לעמוד השני אבל בכל מקרה אף פעם לא לחרוג מתחום שני העמודים כדי שלא נחשב כקשקשנים שמעמיסים מכל הבא ליד על קורות החיים שלנו. רצוי מאד להגיע לנוסח המדויק ביותר של ניסיונך ללא העמסה מיותרת, המעסיק ירצה לקרוא בתמציתיות על ניסיונך ולא על פרטים לא רלוונטיים כגון לימודיך בגן שרה".

- יש כאלה שנוהגים לכתוב מכתב מקדים / תקציר לקורות חיים, זה כדאי?

ברק: "כדי לא להתיש את המגייס, בכתיבת קוח כדאי לכתוב תקציר בהתחלה ורק לאחר מכן לפרט על התפקידים במידה והם רלוונטיים. אם התקציר יתאים לסוג התפקיד, המגייס ימשיך לקרוא ולא יסנן את קורות החיים שלכם. בתקציר רצוי לספר על כוונותיך בעתיד ועל ציפיותיך לעתיד גם מעצמך וגם במקום העבודה. במכתב המקדים תוכל לדבר על עצמך באופן אישי שיוכל לעורר אמפתיה אצל המגייס שבמקרה הטוב יאמר שהנה הוא מצא את המועמד שהוא חיפש. מעבר לכך היום רוב הסינון, הראשוני לפחות, עובר לתוכנות שסורקות וממיינות לפי מילות מפתח. לכן לא משנה כמה כתבת אלא האם מה שכתבת באמת עונה לצרכי התפקיד, תתאימו את מילות המפתח לסוג העבודה".

וכיצד להיבדל מאחרים באתרי השמה? לדברי ברק, "הבעיה היא שבהרבה מאד משרות ישנו עודף היצע של מועמדים ולכן קיים צורך להבדיל את עצמך מתוך 'הערימה' הגדולה שעומדת לנגד עיניו של המגייס. איך עושים זאת? ראשית שלח את ההצעות רק לסוג המשרות שבאמת מתאים עבורך ותימנע מלהציף. שנית, התאם את הנתונים בקורות החיים שלך למשרה אליה אתה מבקש להתקבל, אם הגשת מועמדות למשרה בתחום התקשורת אל תתפאר בניסיון רב בתחום ההשמה לדוגמא, רק כך ידוגו דווקא אותך על חשבון האחרים".

הגעתם כבר לראיון, כיצד להתבלט על פני המרואיינים האחרים? לדברי יצחקי, "במידה וכבר הגעת לראיון סימן שהמעסיק חושב שקורות חייך מתאימים לסוג המשרה, עכשיו נותר רק להרשים אותו גם במפגש פנים מול פנים. ובלבוש הולם ולא מרושל. שנית רצוי לשדר בשפת הגוף שלך ביטחון, לא להשפיל את ראשך ולשבת זקוף, חשוב להתעניין בדבריו של המעסיק ולא להתרכז במסיחי דעת מסביב ומבחוץ, הקשבה מעוררת רושם חיובי וכמובן לא לאחר לראיון".