וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מירי כץ: השערוריות בוול סטריט - בעקבות שיטת התגמול המעניקה אופציות למנהלים ופעילות האנליסטים

אמיר הלמר

30.7.2002 / 17:36

יו"ר רשות חני"ע הוסיפה כי הקונספציה של משרד המשפטים המטילה את אכיפת חוק החברות על בעלי המניות הוכחה כמוטעית



"בין המניעים לפעולות שביצעו חברות בארה"ב, אשר קרסו לאחרונה, ולכשלים שהתגלו אצלן ניתן למנות את שיטות התגמול שהעניקו למנהלי החברות אופציות ואת פעילות האנליסטים". כך אמרה היום יו"ר רשות ניירות ערך, מירי כץ, בכנס של "מעריב קונגרסים" בנושא השלכות פרשת אנרון.



בעניין האופציות, אמרה כץ כי הן נועדו לכאורה ליצור זהות אינטרסים וזיקה ישירה בין תגמול ההנהלה לבין הצלחת החברה, אך בפועל עודדה השיטה רבים מהמנהלים להעדיף את הזינוק במחירי המניות בטווח הקצר על פני תכנון התפתחות החברה לטווח הארוך.



בנוגע לאנליסטים, אמרה כץ כי פרסום ציפיות האנליסטים והעובדה שחברות הוענשו קשות על אי עמידה בתחזיותיהם, ולו רק בסנטים בודדים, גרמו לכך שהנהלות רבות לא עמדו בפיתוי ועברו מניהול חברות לניהול רווחים ולניהול מחירי המניות.



כץ התייחסה בראשית דבריה לפרשות שנחשפות לאחרונה בארה"ב וקריסת חברות ענק כמו אנרון ו-וורלדקום וציינה כי מסתבר שלא כל החברות היו טובות בתקופת האופוריה.



"את החשיפות המתרגשות עלינו לאחרונה חדשות לבקרים ניתן לייחס, לדעתי, לעובדה שכאשר השוק כולו אופטימי ועולה, קל יחסית להסתיר תרמיות ולנהל רווחים, וגם הפיתוי לכך עולה, ואילו כאשר השוק יורד, לא ניתן יותר להסתיר את הבעיות", אמרה כץ. היא הוסיפה כי "בהעדר רווחים קשה יותר ויותר להסתיר חורים שנוצרו בתזרימי המזומנים של החברות, וככל שמתגלים יותר מקרים של חברות שרימו, גם רמת החשדות עולה".



כץ התייחסה בהרצאתה לכשלים שציין לאחרונה יו"ר ה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית), הרווי פיט, שהביאו, בין השאר, לתופעת "ניהול הרווחים" של המנהלים בחברות. פיט התריע בין השאר מפני אי כשירות הדירקטורים שלעיתים אינם מבינים את העקרונות החשבונאיים שיושמו על ידי ההנהלה. כץ ציינה כי גם הרשות מכירה בחשיבות הכרת תחום החשבונאות והדיווח הכספי על ידי הדירקטורים בחברות.



"בהחלט אין צורך שכל הדירקטורים יהיו רואי חשבון אבל אנחנו כן רואים חשיבות רבה בכך שיהיו בדירקטוריון דירקטורים שהם בעלי השכלה בתחום החשבונאי ובעלי הבנה בתחום הדיווח הכספי, כאשר גם לשאר הדירקטורים יהיה ידע מינימלי כלשהו בתחום זה", אמרה כץ.



כץ התייחסה גם לחשיבות שראתה הרשות באחריות הדירקטורים כולם לאמור בדו"חות הכספיים. היא הזכירה כי לאחרונה קיבלה הממשלה את עמדת הרשות, בניגוד לעמדת משרד המשפטים, באשר להעברת אישור הדו"חות של חברות לוועדת משנה מטעם הדירקטוריון.



כץ ציינה כי הממשלה קיבלה את גישת הרשות למרות עמדת משרד המשפטים והותירה את אישור הדו"חות בסמכות מליאת הדירקטוריון.



כץ הוסיפה כי קיימת מחלוקת נוספת בין הרשות לבין משרד המשפטים הנוגעת לחוק החברות ולשינוי התפיסה אשר הוכנס בחוק החברות החדש ואשר מכוחו בוטלו כל ההוראות הפליליות שהיו קיימות בפקודה הישנה.



"בבסיס ביטול זה עמדה תפיסה של העברת אכיפת הוראות החוק לידי בעלי המניות בצורה של אכיפה פרטית", היא אמרה.



"אכיפה פרטית זו אינה ריאלית, שכן ניהול הליך משפטי על ידי בעל מניות מצריך משאבים עצומים, כספיים ואחרים, וזהו מצב המרתיע את בעל המניות מלהשתמש בהליכים אלה", אמרה כץ. היא הוסיפה כי "הקונספציה של משרד המשפטים המטילה את האכיפה על בעלי המניות הוכחה כמוטעית. המציאות מלמדת שחוק החברות, אשר למרבית סעיפיו לא נקבעה סנקציה פלילית בגין הפרתם, מופר באורח חוזר ונשנה ללא כל אפשרות אמיתית לאכיפה".

כץ נתנה כדוגמה את הוראות סעיף 336(א) לחוק החברות האוסר על אדם להחזיק למעלה מ-90% ממניותיה של חברה ציבורית וההוראה המשלימה בסעיף 336(ב) האוסרת על אדם המחזיק למעלה מ-90% לרכוש מניות נוספות.



"סעיף 340 קובע מהן תוצאותיה של רכישה אסורה. תוצאות אלה הן הפיכת המניות שנרכשו בניגוד להוראות למניות רדומות וקביעה כי הפרת הוראות פרק זה היא הפרת חובה חקוקה כלפי בעלי המניות בחברה", אמרה כץ.



"המציאות מלמדת כי אין בסנקציות אלה כדי להרתיע. מי שמחזיק 90% לא זקוק לזכויות הצבעה נוספות, שכן ממילא הוא יכול להעביר במוסדות החברה כל החלטה שירצה. גם ההרדמה של הזכות לדיווידנד אינה אפקטיווית כיוון שממילא ברוב החברות המוחזקות בשיעורים כאלה מושכים בעלי השליטה כספים בדרך של דמי ניהול ולא בדרך של דיווידנד".



כץ הוסיפה כי קיימות דוגמאות רבות אחרות לסוגיה וכי מצב בו חברות אינן מקיימות את הוראות החוק בלא שיהיה מנגנון אכיפה אפקטיווי הוא בעייתי ביותר.



לסיום אמרה כץ כי לאור הגילויים האחרונים יש לקיים פיקוח צמוד יותר אך אסור לעבור לקיצוניות של עודף רגולציה רק כדי להראות עשייה. "קיים שיווי משקל עדין בין גילוי ראוי ומוצדק לבין הכבדה על חברות באופן המקשה על התחרות ואינו עומד בשום יחס לתועלת שהוא מביא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully