וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסלולרית פה והקווית שם

פיני שמואלי-ניסן

23.7.2002 / 8:38

שוק הסלולר אטרקטיווי הרבה יותר משוק התקשורת הקווית, ולכן נכנסות לשוק הקווי כל כך מעט חברות סלולר. לתשומת לבה של סלקום, לפני שהיא נכנסת להרפתקה



פיני שמואלי-ניסן ואודי סביצקי



במהלך השנים האחרונות התגבשה תפיסה שהלכה ונעשתה רווחת יותר, לפיה צפוי שוק התקשורת הישראלי להתכנס בטווח הארוך למבנה של שלוש קבוצות תקשורת, שיספקו לציבור לקוחותיהן סל שירותי תקשורת מלא הכולל תקשורת קולית, תקשורת נתונים, אינטרנט, תקשורת ניידת וטלוויזיה רב ערוצית.



קבוצות התקשורת שהיו אמורות להתחרות מול בזק סומנו, ורוב המומחים הניחו כי סלקום (עם אופק או בלעדיה) וחברות הכבלים עשויות להיות הגרעין של אותן קבוצות.



ההיגיון שעמד מאחורי ההערכה להתכנסות מבנה השוק לשלוש קבוצות תקשורת נבע הן מהשינויים הטכנולוגיים המואצים שחלו בשוק התקשורת, שאיפשרו מעבר כל סוגי התכנים הקיימים על גבי כל סוגי תשתיות התקשורת הקיימות, והן מהרגולציה, שהיתה מכוונת לתחרות על בסיס תשתיות עצמאיות.



אך נראה כי הסיבה העיקרית להערכה שמבנה השוק יתגבש לכיוון של קבוצות תקשורת מקורה בהערכות שעולם השירותים (ולא רק שירותי תקשורת) צועד לכיוון של One Stop Shop, או One Customer One Bill.



ההערכות היו כי לקוחות, ובעיקר לקוחות עסקיים, אינם מעוניינים לעבוד עם מספר ספקי שירות, והם יעדיפו באופן מובהק ספק שירותים אחד שיתן להם סל שירותים מלא. הקונצנזוס סביב הערכות אלו היה רחב כל כך עד שנראה היה כי חברת תקשורת שלא תוכל לספק מגוון רחב של שירותים, תתקשה לשרוד.



מאחר ששוק התקשורת הקווי בישראל טרם נפתח לתחרות, חשבנו כי נכון יהיה לבחון שוקי תקשורת בעולם שנפתחו זה מכבר לתחרות. מעניין יהיה לראות האם אכן התממשו ההערכות לפיהן שוקי התקשורת יתכנסו לכיוון של קבוצות תקשורת, והאם חברות תקשורת שאינן מספקות סל שירותים מלא אכן מתקשות לשרוד.



לצורך כך בחנו ארבע מדינות אירופיות: אנגליה, גרמניה, דנמרק ואירלנד. במדינות אלו נבחנה ההתפתחות של מבנה השוק והאסטרטגיה העיקרית של המתחרים.



אנגליה



בשוק התקשורת האנגלי קיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין השוק הסלולרי לשוק התקשורת הקווית. להוציא את בריטיש טלקום לא קיים היום ספק תקשורת באנגליה המעניק גם שירותים סלולריים וגם שירותים קוויים. גם BT, המספקת את מגוון השירותים לצרכן, פיצלה לא מזמן, וביוזמתה, את פעילות הסלולר שלה מפעילות התקשורת הקווית.



בשוק הסלולרי פועלות ארבע חברות: BTCellnet (חברה בת של BT), אורנג' (חברה בת של פראנס טלקום), וודאפון ו-One To One (חברה בת של דויטשה טלקום).



בשוק הקווי פועלות מול BT, חברת C&W וחברות הכבלים NTL ו-Telewest. בנוסף, קיימים מתחרים קטנים המעניקים בעיקר שירותי תקשורת לעסקים.



ניתן לראות אם כן, כי קיימת הפרדה מוחלטת בין השוק הסלולרי לשוק הקווי. יתרה מזו, ניתן לראות כי בשוק האנגלי קיימת מגמה הפוכה בהשוואה למגמה אותה הזכרנו בפתיח, לפיה השוק הבריטי מתכנס לכיוון של הפרדה מבנית בין התקשורת הקווית לתקשורת הסלולרית.



C&W, למשל, הפעילה בתקשורת הקווית, החזיקה עד לאוגוסט 1999 בחברת הסלולר One To One. החל מאוגוסט 1999 נמכרה פעילות זו לדויטשה טלקום ובכך הועמקה עוד יותר ההפרדה בין התקשורת הקווית לתקשורת הסלולרית.



גרמניה



בניגוד לשוק האנגלי, נראה כי בשוק הגרמני קיימת מגמה הפוכה לגמרי, לפיה מתכנס השוק לכיוון של קבוצות תקשורת. מונופול התקשורת דויטשה טלקום פעיל באופן טבעי בכל הסגמנטים. המעניין הוא שגם המתחרים ב-DT מעניקים סל מוצרים מלא.



המתחרה הגדולה של DT, חברת Mannesmann, פועלת הן בסגמנט הקווי באמצעות חברת Mannesmann Arcor והן בסגמנט הסלולרי באמצעות חברת Mobilfunk. גם חברות Debitel ו-Viag פעילות הן בסגמנט הקווי והן בסגמנט הסלולרי.



לצד התפתחות החברות הארציות המעניקות סל מוצרים מלא, קמו בגרמניה גם מפעילי רשתות מטרופוליטניות. מפעילים אלו, דוגמת Colt ,Level 3 ו-Viatel, פונים למגזר העסקי, בעיקר ללקוחות עם צורכי תקשורת גבוהים, ונותנים להם שירותי תקשורת נתונים ותקשורת קולית. כמובן שמפעילי הרשתות המטרופוליטניות אינם מעניקים לציבור הלקוחות שירותי טלפוניה ניידת, מה שמעמיד את ה-One Customer One Bill בסימן שאלה.



דנמרק



התפתחות שוק התקשורת הדני דומה בעיקרה להתפתחות השוק בגרמניה. חברות התקשורת המתחרות ביניהן מציעות ללקוחותיהן סל שירותים רחב. תהליכי הרגולציה בדנמרק הם מהליברליים ביותר באירופה, וכתוצאה מכך הפך השוק הדני לאחד התחרותיים ביותר באירופה. כפועל יוצא מכך התפתחו בדנמרק מספר קבוצות תקשורת שכל אחת מהן מעניקה ללקוחותיה סל מוצרים רחב.



המונופול הדני הינו TDC, הפועל בכל הסגמנטים בשוק התקשורת. קבוצת התקשורת השנייה בגודלה בדנמרק היא Sonofon, חברה המזכירה מאוד את סלקום הישראלית (המעניין הוא שבל סאות מחזיקה הן ב-Sonofon והן בסלקום בשיעורי אחזקה דומים). מדובר בחברת הסלולר השנייה בדנמרק (הן מבחינת גודלה והן מבחינת עיתוי הכניסה שלה), השולטת על כ-25% משוק הסלולר הדני. בשנת 1999 החליטה Sonofon להיכנס לתחרות בשוק הקווי, ועד עתה קשה לומר שנחלה הצלחה בסגמנט זה.



חברות נוספות בשוק הסלולרי הן Telia (חברה בת של מונופול התקשורת השוודי), Orange ו-Debitel. חברות אלו פעילות גם בסגמנט הקווי, אך נתח השוק שלהו בסגמנט זה נע בטווח של 3%-4%. בהחלט לא נתח שוק משמעותי.



המתחרה העיקרית של TDC בסגמנט הקווי היא חברת Tele2 המחזיקה בכ-16% מהשוק. לחברה זו אין נוכחות בסגמנט הסלולרי.



ניתן לראות אם כן כי מבנה שוק התקשורת הדני צועד לכיוון התפתחות של קבוצות תקשורת המעניקות סל שירותים. עם זאת, נראה כי לא קיים מתאם גבוה בין הצלחה בשוק הסלולרי להצלחה בשוק הקווי, ולהיפך. ניסיון העבר בדנמרק מלמד כי חברות שהצליחו בסגמנט מסוים ופנו לסגמנט האחר לא נחלו בו הצלחה מרובה (ראה מקרה Sonofon). ייתכן כי ניסיון זה עשוי ללמד אותנו על הסינרגיה הלא גבוהה הקיימת בין הסגמנט הקווי לסגמנט הסלולרי.



אירלנד



שוק התקשורת האירי דומה מבחינות רבות לשוק האנגלי. קיימת הפרדה מעשית בין הסגמנט הסלולרי לסגמנט הקווי, והמגמו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully