בנק לאומי נוטל חלק משכר הטרחה של עורכי הדין הפועלים בשמו

מאת סמי פרץ



בנק לאומי הודיע לכל עורכי הדין החיצוניים המועסקים על ידו כי בכוונתו לנכות 10% משכר הטרחה שהם גובים עבור טיפול משפטי בחייבים של הבנק. היועץ המשפטי של הבנק, עו"ד נחום ביטרמן, והאחראית על עורכי הדין החיצוניים, עו"ד חני אבירם, שלחו בינואר מכתבים לעורכי הדין שבהם הסבירו כי הפחתת שכר הטרחה נעשית "במסגרת היערכות הבנק לנסיבות הכלכליות ב-2002 וצעדי החיסכון שהבנק נוקט".



הודעת הבנק עוררה תרעומת בקרב עורכי הדין החיצוניים המיייצגים אותו. עקב כך שלחו ביטרמן ואבירם מכתב הבהרה במארס 2002, שבו הודיעו כי אם החייב שילם את חובו, את שכר טרחת עורך הדין, את האגרות וההוצאות במלואם, עורך הדין יקבל את מלוא שכר טרחתו מבלי שהבנק ינכה לו 10%.



כמה מעורכי דין המייצגים את הבנק פנו ללשכת עורכי הדין בבקשה לבדוק את חוקיות הצעד שנקט הבנק. בקשה דומה הופנתה ליועץ המשפטי לממשלה. אחת הטענות המרכזיות של עורכי הדין, היא שהבנק שותף למעשה לשכר הטרחה של עורכי הדין, ובכך יוצר לעצמו מקור הכנסה נוסף. לדבריהם, עמלות עקיפות הנגבות מהלקוחות מחייבות אישור של הפיקוח על הבנקים.



בבנק ישראל בודקים האם הניכוי מהווה גביית עמלה המחייבת אישור של הפיקוח על הבנקים. הבדיקה נעשית עקב כמה מקרים שבהם דרש בנק משכן מעורכי דין המייצגים אותו בהליכי הוצאה לפועל לשלם לו חלק משכר טרחתם.



ראש לשכת עורכי הדין, שלמה כהן, מסר בתגובה: "בעת האחרונה התברר כי חלק מהבנקים נוהגים כלפי עורכי דין המשרתים אותם בנאמנות שנים רבות, בדרך שאינה הוגנת ובמקרים מסוימים מעוררת תהיות לגבי חוקיותה. לשכת עורכי הדין בודקת את הסוגייה ושוקלת נקיטת צעדים בעניין זה".



דובר בנק לאומי מסר: "הבנק משלם לכל אחד מעורכי הדין המייצגים אותו שכר טרחה בהתאם להסכם עמו.



"בכל מקרה, אין מצב שבו הבנק מתעשר על חשבון הלקוח או על חשבון עורכי הדין, שכן הבנק אינו מקבל אגורה מהתשלום שאותו מקבל עורך הדין מהלקוח. ברוב המקרים, הבנק משלם את שכר הטרחה המוסכם לעורך הדין, והלקוח אינו משלם מאומה לעורך הדין. הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה נעשתה על ידי עורך דין אחד שהעסקתו בבנק הופסקה ומאז הוא מטריד את הבנק בתלונות סרק".