ביהמ"ש העליון דחה סופית את בקשתו של טל פודים לאפשר לו לערער על עונשו

שופטת ביהמ"ש העליון דליה דורנר דחתה לאחרונה את בקשתו של טל פודים לאפשר לו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי להרשיעו בעבירות של הנעה בדרכי תרמית בניירות ערך ועל העונש שהוטל עליו - שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בכך למעשה מסתיימת הפרשה באופן סופי.



טל פודים, בנו של איש העסקים יאיר פודים, הואשם כי בשנת 1999 העביר במשך יום מסחר בבורסה שמונה הודעות כוזבות באמצעות פורום גולשים באתר אנליסט אונליין, בדבר כוונתה של חברת לידר (שאביו מחזיק בה מניות) לבצע הצעת רכש במניות אורדן . הודעותיו של פודים גרמו לעלייה של כ-10% במניית אורדן ובמחזור המסחר בה, אך למחרת נפלה המניה ב-9%.



בעקבות המקרה הואשם פודים בשלוש עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך ובעבירה על חוק המחשבים. פודים הודה בעבירות המיוחסות לו במסגרת עסקת טיעון, בה ביקשה הפרקליטות, בראשות עו"ד יעל אלמוג, כי ביהמ"ש יטיל על פודים 4 חודשי עבודות שירות, קנס כספי ומאסר על תנאי.



עורכי דינו של פודים באותה עת, אלי זהר ורועי בכלר, ביקשו מביהמ"ש שלא להרשיעו ולהטיל עליו עונש של 300 שעות של"צ. כאמור, השופט בנימיני קיבל את עמדת הסנגוריה ולא הרשיע את פודים.



בעקבות ההחלטה עירערה הפרקליטות לביהמ"ש המחוזי. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי האינטרס הציבורי מחייב את הרשעתו של פודים בעבירות תרמית בניירות ערך, והטיל עליו 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי ו-15 אלף שקל קנס.



אחרי ההחלטה החליף פודים את עורכי דינו ומינה את עו"ד דן כהן לטובת בקשת הערעור לעליון. בבקשה טען פודים כי ביהמ"ש המחוזי לא נתן את המשקל המתאים לכך שמעשיו בוצעו באתר צ'אט ולא באתר אינטרנט שם קיים מספר מוגבל של משתמשים. לטענתו, אי ביצוע ההבחנה גרם להחמרה בעונשו.



עוד טען פודים כי ימים אחדים לאחר שניתן פסק הדין המחמיר בעניינו החליט אותו הרכב בהחלטה אחרת של בימ"ש השלום, וביטל הרשעתו של עדי לבנת שהורשע בעבירות של העמדת חשבונות כיסוי והטיל עליו עונש ללא הרשעה. פודים טען כי לאור זאת פסק הדין אינו מתיישב עם עיקרון אחידות הפסיקה.



דורנר כאמור החליטה שלא לאפשר לפודים לערער. היא דוחה את טענתו לגבי אי התייחסות לטענה שפעולותיו נעשו באתר צ'אט, וקובעת שהנזקים שגרם פודים ובעטיים קבע בית המשפט המחוזי שיש להחמיר עימו, באו לכלל ביטוי בשינויים החריפים בשער המניה וכתוצאה מכך בפגיעה באמון הציבור בשוק ההון.



גם את הטענה בדבר אי אחידות בענישה בהקשר לפסק הדין בעניינו של לבנת דוחה השופטת, תוך שהיא קובעת כי מדובר בעבירות שונות ונסיבות שונות לביצוען.