מה קורה לחשבון הבנק כשאחד מבעליו נעשה חסוי?

כאשר מאבד אדם את כושרו לנהל את כספיו, נותר לעיתים בן זוגו חסר אונים מול הבנק. עו"ד נורית פיש מסבירה מה הבעייתיות בהתנהלות הבנקים וכיצד ניתן לפשט את התהליך

  • חשבון בנק
נורית פיש

ד', קשישה החליטה למכור את דירתה ולעבור לבית אבות. היא חתמה על הסכם מכר ועל כל המסמכים הדרושים לרשויות המס ולשם העברת הדירה על שם הרוכשים . בין יתר המסמכים עליהם נתבקשה לחתום היתה הסכמתה לשעבד את הדירה לטובת הבנק ממנו נוטל הקונה משכנתא , כך שכשתרשם הדירה על שם הרוכשים, תרשמנה הזכויות בכפוף למשכנתא.

לאחר שסיימו הרוכשים את הליכי נטילת המשכנתא, החליט פתאום הבנק שיתכן כי הקשישה לא מספיק כשירה לחתום על מסמכי המשכנתא ושלח פקיד מטעמו לתהות על מצבה המנטלי ולברר אם הבינה על מה חתמה.

מה היה קורה אם הפקיד שנשלח לא היה מתרשם כך?

דוגמא נוספת לחירות שנוטל על עצמו הבנק , היא של קשיש שחתם בפני על ייפוי כוח נוטריוני, המייפה את כוחה של בתו לנהל ענייניו הכספיים לרבות בבנקים. התייצבה בתו בבנק וביקשה לעשות פעולות עבורו בשמו, אך הבנק דרש תעודה רפואית כי אביה ידע על מה חתם. אצה רצה בתו והצטיידה באישור רפואי כי אביה במצב בו הוא מודע לאשר חתם. אך מהבנק לא הסתפק בכך, אלא דרש תצהיר חתום על ידי המאשר כי האיש אינו פסול דין, אינו חסוי והבין על מה חתם.

אין מדובר במקרים בודדים. הבנקים מרחיקים לכת בהתערבותם הבוטה בדרך ניהול ענייני לקוחותיהם ומקשים באופן בלתי מידתי ובלתי מוצדק לקשיים שגורמים לנזקים של ממש.

מונה אפטרופוס- צריך צו בית משפט כדי שזוגתו תוכל לפעול בחשבון המשותף

על פי החוק בישראל, ממנים אפוטרופוס (מקרב הילדים או זר), כאשר אדם נעשה חסוי ומאבד את הכושר לקבל החלטות לבדו. אם חשבון הבנק התנהל רק על שמו של החוסה, בן /בת הזוג נותר ללא אפשרויות קיום (בהנחה שכל הכספים המשותפים מופקדים באותו חשבון). מרגע שמונה אפוטרופוס, הבנק מקפיא את החשבון, גם אם הוא המקור היחיד לקיום המשפחה. גרוע מכך, מרגע שמישהו בבנק חושב שמשהו לא בסדר ובעל החשבון לא נראה לו במצב תקין, נסגר הברז והבנק פשוט מסרב לבצע כל הוראה וכך נוצר מצב בו בן/בת הזוג נותר ללא אמצעי קיום.

כשמדובר בגבר המפרנס את אשתו מפנסיה המועברת לחשבון המשותף, הרי מרגע מינוי אפוטרופוס לבעל, לא מאפשרים לאישה לפעול בחשבון. גרוע מזה, גם לאפוטרופוס לא מאפשרים לפעול בחשבון המשותף.

גם אם יש בחשבון סכומים מהם שניהם יכולים להתקיים בכבוד, לא מאפשרים לבצע כל פעולה בחשבון גם לא לשם הפרדתו, אלא שולחים את בת הזוג לבית המשפט לקבל הוראות.

אפשר אולי להבין את התנהלות הבנקים כשמדובר בחשבון שהוא על שם אחד מבני הזוג. אך במקרה של חשבון משותף האם לא ברור שכל אחד מבני הזוג הוא בעלים במחצית מהכספים? הרי יש הנחה, הניתנת אמנם לסתירה , שכסף בחשבון משותף שייך לבעליו בחלקים שווים.

התוצאה היא בלתי נסבלת. זוג קשישים (בדרך כלל זה הגיל בו יש צורך למנות אפוטרופוס) שחי כל חייו בלי מחלוקות ומאבקים משפטיים, מוצא עצמו נשלח להסדיר מערכת יחסים כלכלית בבית משפט, רק בשל העובדה שהאחד מהם חלה או הפך דמנטי ונזקק למינוי אפוטרופוס.

קיים פתרון קל למניעת סיטואציות כאלה: בדפי פתיחת חשבון בנק הוסף לאחר שנים רבות של קשיים שהערימו הבנקים, טופס הנקרא "סעיף אריכות ימים" כדי שניתן יהיה לקיים חשבון בנק על ידי הנותר בחיים במקרה פטירת אחד מהם. אפשר בנקל, להוסיף עוד טופס או שורה אחת במסמכי פתיחת החשבון, בו שני בני הזוג או כל שותפים אחרים לחשבון, ימסרו הוראה לבנק כי במקרה של גריעה בכשרו של אחד מהם ומינוי אפוטרופוס, יחולק החשבון, או הכסף יועבר לידי הבעלים השני של החשבון. כך תחסך הפניה לבית במשפט בכל פעם שמישהו מבני הזוג או השותפים בחשבון , נקלע למצב של חוסר כשירות.

עו"ד נורית פיש, בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה, ירושות ומקרקעין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully