ארית תעשיות תובעת 5 מיליון שקל מיואב צוקרמן הבעלים של אלסינטק בטענה שרימה אותה

חברת ארית תעשיות הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך 5 מיליון שקל כנגד יואב צוקרמן, מי שהיה הבעלים והמנהל של חברת אלסינטק מערכות שעסקה בייצור מערכות ממוגרפיה ומצויה היום בהקפאת הליכים, בטענה כי חובותיה עומדים על כ-27 מיליון שקל.



ארית, שבשליטת האחים בני וגלעד שבתאי, טוענת בתביעתה כי בשנת 2000 היא קיימה מו"מ עם צוקרמן בקשר לביצוע השקעה בחברה, וכי בעקבות מצגי שווא שהציג לה צוקרמן נחתם בין הצדדים הסכם השקעה וארית השקיעה בחברה כ-6 מיליון דולר, שמתוכם 1.25 מיליון דולר הלכו לכיסו של צוקרמן.



לטענת ארית, בעת המו"מ הציג צוקרמן בפניה את תוכנית עסקית לרבעון הרביעי של שנת 2000 ולשנת 2001. לפי תחזית שהציג צוקרמן לרבעון הרביעי של שנת 2000, היתה אמורה החברה למכור בסכום של 1.34 מיליון דולר, בעוד שבפועל מכרה החברה אך ב-700 אלף דולר.



לגבי שנת 2001, טוענת ארית כי צוקרמן הציג בפניה תחזית מכירות לפיה אלסינטק תמכור ב-8.1 מיליון דולר, בעוד שבפועל מכרה החברה 2.4 מיליון דולר בלבד. ארית טוענת כי בין השאר על סמך נתונים אלה המשיכה והזרימה כספים לחברה וכי נתונים אלו היו כוזבים.



עוד טוענת ארית כי מספר שבועות לפני חתימת הסכם ההשקעה עם אלסינטק ביטלה חברת פיליפס, שהיתה המפיץ העיקרי למוצרי החברה, את הסכם ההפצה עימה. לטענת ארית, כדי לא להרתיע אותה מלהיכנס להשקעה פעל צוקרמן בדרכים שונות כדי להרגיע אותה, ולהסביר לה כי לעניין זה לא תהא השפעה מהותית לרעה על החברה ופעילותה העסקית וכי לחברה אלטרנטיבות שיווקיות טובות אחרות.



ארית טוענת כי בישיבת הדירקטוריון של אלסינטק ציין צוקרמן כי הירידה בהזמנות של פיליפס נבעה מהידרדרות של שער החליפין יורו/דולר ותלונות על בעיות טכניות במערכת, וכי למרות זאת קיימת ציפייה שמכירות החברה יעלו. כמו כן, טוענת ארית כי צוקרמן מסר לה שלאלסינטק תהא זכות תביעה כנגד פיליפס אם זאת תעמוד על דעתה לסיים את ההתקשרות.



למרות זאת, מציינת ארית כי פיליפס לא שילמה מעולם פיצוי על הפסקת קשרי ההפצה, וכי נודע לה מאוחר יותר שהירידה במכירות בעטיה ביטלה פיליפס את ההסכם נבע מנחיתות המוצרים של אלסינטק. ארית טוענת כי רק בשלב מאוחר נודע לה כי מוצר הדגל של אלסינטק הוא מוצר מיושן שאינו דיגיטלי ואינו יכול להתחרות במוצרי המתחרים.



בנוסף, טוענת ארית כי צוקרמן פעל לרישום מכירות של מוצרים שבפועל לא התקיימו בהם התנאים הנדרשים לפי עקרונות חשבונאות מקובלים לצורך רישומם כמכירות.



ארית מציינת כי בראשית עם חתימת הסכם ההשקעה היא רכשה את מניות חברת TAWTON הרשומה באי מאן ואשר נמצאת בבעלותו של MR JOHN שכיום טוענת החברה ששימש כסות לצוקרמן עצמו, וייתכן אף שלעדם נוסף. החברה שילמה תמורת מניות אלו 1.25 מיליון דולר וכן הזרימה סכום דומה לאלסינטק באמצעות ערבות לקבלת קווי אשראי כך שהשקעתה הראשונית באלסינטק היתה 2.5 מיליון דולר.



עוד טוענת ארית כי לאחר חתימת ההסכם ועקב מצבה הקשה של החברה ומצוקת המזומנים שלה ועל רקע מצגי השוא של צוקרמן היא הסכימה כל פעם מחדש להיחלץ לעזרתה של החברה כדי לאפשר לה לשרוד ולהתקיים והעמידה לה הלוואות ובטחונות נוספים.



סך החשיפה הכספית של ארית, על פי, הנטען בתביעה עומד על 27.5 מיליון שקל, כאשר 5.8 מיליון השקעה ראשונית ואילו היתרה ערבויות וביטחונות נוספים שהעניקה לאלסינטק לאחר מכן.



ארית טוענת כי צוקרמן חייב לשלם לה את הפסדיה ונזקיה שנגרמו עקב מצגי השווא שלו. ארית מעמידה את סכום התביעה שלה לצרכי אגרה על 5 מיליון שקל. טרם הוגש כתב הגנה. (א' 1936/02)