לפני כשלוש שנים נכחתי בכנס של משרד הבריאות שעסק במנהיגות בקידום בריאות בקהילה. אחת ההרצאות שניתנו במליאה המרכזית של הכנס ושעסקה במודל של המנהיג החדש בתחום קידום הבריאות, ניתנה על ידי מנהלת בכירה בחברה פרטית לביטוח המשווקת, בין היתר, ביטוחי בריאות. הבחירה לאפשר במה מרכזית לנציגת חברת ביטוח, חברה שכל ייעודה עשיית רווח ממכירת שירותי בריאות תמורת תשלום, קוממה ומטרידה אותי עד היום, אך לא כתבתי או אמרתי דבר, ואולי זו ההזדמנות.
בשנים האחרונות ובימים האחרונים בפרט, עת הניסיונות להרכבת הקואליצייה, מרפרף לו ייאוש מתגבר מהחוסר בחזון, במחויבות ובעיקר בנאמנות והאמינות של נבחרי הציבור ביחס לקידום של תהליכים מדיניים ופנים-חברתיים כאחד. מנהיגות כרוכה בדוגמא אישית, בהעמדת חזון, בנחישות, בהתמדה ובהפחת השראה. איזו דוגמא למנהיגות זו כשדובר מרכזי בכנס של משרד הבריאות הנו נציג חברת ביטוח העושה רווח מתופעות של אי צדק בבריאות דוגמת השחיקה בתקציבים ציבוריים לבריאות או היעדרם של שירותים חיוניים ותרופות מסל הבריאות הממלכתי, זאת תוך ניצול הפחד האנושי והאוניברסאלי ממחלה? מה עלינו ללמוד כשרופאים העובדים בשר"פ (שירות רפואי פרטי) בבתי החולים בהדסה ירושלים ,מרוויחים סכומי עתק של 4 עד 7 מיליוני שקלים ממתן שירותים פרטיים מקבילים לאלו הניתנים במערכת הציבורית, 30 שבועות מוקדם יותר לבעלי היכולת לשלם להם? דוגמאות אלו רק מזינות את הייאוש מהיכולת להביא לחברה צודקת יותר.
כשלמדתי לתואר ראשון בעבודה סוציאלית עיקר ההכשרה התמקדה בטיפול, בסיוע, בהעצמה, בניהול מקרה או תיאום טיפול, ובליויי והנחייה של תהליכים בעבודה עם יחידים, משפחות וקבוצות. זכורות לי הרצאות מעטות, גם הן בודדות בתוך מכלול של קורסים רחבים יותר, על תפקיד העבודה הסוציאלית בשינוי חברתי כולל, בקידום מאבקים חברתיים על סוגיות מבניות ומערכתיות המייצרות את החוליים היום-יומיים אותם פוגש העובד הסוציאלי במסגרת הטיפול הפרטני, המשפחתי, הקבוצתי. העובד הסוציאלי מוביל, אם תרצו מנהיג את הטיפול, את ההעצמה. גם אם רצינו, הסטודנטים של אז והעובדים הסוציאליים של היום, לראות עצמנו ככלים העומדים לרשות האנשים ששלנו ("המטופלים"? "הלקוחות"? "הפונים"?), הרי שנותרנו בסוף הבעלים (של הידע, של המשאבים, של הכח הפוליטי). המציאות הזאת משתקפת כתמונת מראה בחלק מהיוזמות הממסדיות, של משרד הבריאות וקופות החולים, לצמצום פערים בבריאות ולקידום הבריאות בקרב קבוצות חברתיות שונות: אנחנו נלמד אתכם לעשן ולשתות פחות, לעשות יותר פעילות גופנית ונצייד אתכם בתרופה נגד הדיכאון שלכם בעקבות הפיטורים מהעבודה. איני מתכוונת לזלזל בכנות כוונותיהם או בהצלחות שהשיגו אנשי רווחה ובריאות אלא לקוות לימים בהם עובדים סוציאלים ורופאות ישקיעו עיקר מאמציהם במאבק נגד היצרנים של אי-השוויון, הבאים לידי ביטוי בתופעות שאינן גורלם של חריגים או יחידים, דוגמת העוני הפושע או העובדה כי כשליש מהעניים מוותרים על תרופה או שירות רפואי הכלול בסל הבריאות בגלל עלותם.
נראה כי התקווה למנהיג הגדול שיבוא ו"יתקן" לנו מתבדה. אבל אולי הכדור נגד הייאוש, המרכיב החסר, היחיד בעל קיימות, הוא הסולידריות, התנועה יחד אל עבר כיוון ומטרות משותפות, תנועה של כתף אל כתף. וישנן כאלה - גם מטרות וגם "איים" של סולידריות בשטח. בתחום הבריאות הדוגמאות הן בין המעודדות ביותר: יש התרחשות גדולה בשטח של קבוצות פעילים שהחלו להתארגן ולעסוק בהיבטים שונים של צדק חברתי בבריאות ונוצרה רשת של קשרים, החלפת מידע ובעיקר סולידריות בין האנשים. ישנן התארגנויות בהם אנשי מקצוע פועלים עם הפעילים, לצדם כאחד, במקום לנהל אותם, זאת מתוך כאב ואינטרס משותפים. כעת נותר לחבר היכן שהדרכים טרם הצטלבו שכן, שכר העובדות סוציאליות, האחיות והמורות הוא פועל יוצא של אותו בית החרושת המייצר אי שווין עצום בהכנסות בין עניים לעשירים בישראל והמותיר כל ילד שלישי לעוני ורעב. אישית, אני בוטחת בפוטנציאל של הסולידריות ומאמינה שהתקווה לשינוי כבר נטועה.
ולסיום: כמה דוגמאות קונקרטיות ולינקים לפעילויות נגד היאוש:
בבאר-שבע מתכנסת אחת לחודש, זו השנה השמינית, קבוצת ב"ש-שוויון בבריאות המונה 8 נשים- רחל, פאינה, רחל, תחיה, גולדה, מזל, יעל, ומרינה- הנאבקת כדי לשנות את תמונת הפערים בין פריפריה למרכז בכל הקשור לבריאות ושירותי הבריאות. יש בכיסן כמה הישגים, מהם חשיפת מידע משווה אודות זמינות מכשירים רפואיים ואודות זמני המתנה לתור לרופאים מומחים בדרום בהשוואה ליתר חלקי הארץ והעדפת הפריפריה בחלוקת רשיונות למכשירי MRI. לא תקראו כאן, בהתייחס לקבוצה, אודות המנהיגה (בה' הידיעה) של הקבוצה כיוון שהמאפיין המרכזי של העשייה הוא של שותפות גורל, של סולידריות, ואפילו, לא עלינו, של אהבה האחת לשנייה. שכך, ההישג העיקרי של הקבוצה הוא ביכולתה להוות מקור השראה ומוטיבציה לקבוצות פעילות ופעילים נוספות, הוא ביכולת ההדבקה שלה. ואכן בשנים האחרונות קם "פורום דרום בריאות", המורכב מפעילים ואנשי מקצוע בדרום, ואשר אימץ את חזון הקבוצה ופועל בדרכיו להגשימו, פועלת רשת חברתית של ארגונים ופעילים מתחומים שונים של הצדק החברתי בבריאות תחת "המטה הציבורי לשוויון בבריאות" ולאחרונה קמה יוזמה להקמת פורום "מובילים שוויון בבריאות לצפון".
יש המון אפשרויות לחבירה למאבקים שונים בתחום הצדק החברתי בבריאות באזורים שונים בארץ- יאללה, בואו!
הכותבת מנהלת את מחלקת תושבים ברופאים לזכויות אדם ומרצה במכללה החברתית כלכלית