לאן נעלמה אדריכלות הנוף?

בימים אלו מסתיימת ההרשמה לאוניברסיטאות ולמכללות. בפקולטה אחת לא תהיה התנפלות המונית של סטודנטים, למרות שזה מקצוע מבוקש וחשוב.

לאדריכלות נוף בטכניון ( המקום היחיד בארץ בו לומדים אדריכלות נוף) נרשמים מידי שנה בממוצע עשרות בודדות של סטודנטים, כאשר לצורך ההשוואה- לאדריכלות בנין נרשמים כמה מאות ( ב-5 פקולטות שונות). בשל מיעוטם, כל 25 הסטודנטים בוגרי מסלול אדריכלות הנוף בטכניון "נחטפים" ממש עם סיום לימודיהם, שכן קיים ביקוש עצום בקרב משרדי אדריכלי הנוף, הכורעים תחת עומס העבודה.

מחאת קיץ 2011 הוכיחה את חשיבותם של המרחבים הציבוריים הפתוחים כמו כיכרות ושדרות ורחובות, כזירה דמוקרטית פעילה שלאדריכלי הנוף חלק חשוב בתכנונם. מאדריכלי הנוף של היום נדרשים הכשרה וראייה תלת ממדית , תפיסה כלל נופית וידע הנדסי שבעבר לא היו זקוקים לו. הניסיון מלמד כי בפרויקטים בהם היו מעורבים אדריכלי הנוף נוצרה סביבה אורבנית ששיפרה את איכות החיים העירונית. מאדריכלי הנוף נדרשת חשיבה לא קונבנציונלית כדי להביא לשינוי במגמות פיתוח מקובלות בערים הקיימות כיום, ניעור סל הפתרונות הסטנדרטי, וקביעת מדדים להבטיח את איכות המרחב הפתוח.

חלק גדול מהפרויקטים המדוברים והמתויירם בארץ ובעולם תוכננו ע"י אדריכלי נוף. אם למשל ביקרתם בהיי-ליין בניו-יורק או בסנטרל פארק בניו-יורק- אז ביקרתם בפרויקט של אדריכלי הנוף. אם רצתם בטיילת רדינג, או עשיתם פיקניק בפארק הכט בחיפה, או נהניתם מהנוף בכביש 6- ראיתם את עבודתם של אדריכלי הנוף. הנגיעה בכל תחום במרחב היא רבה ומקיפה, בחלקה נעלמת מן העין, כמו בשיקום אזורים פגועים, ובחלקה גלויה ומזמינה כמו בפארקים ובטיילות.

יתכן ואחת הסיבות היא שבכל מכרז תכנוני יש דרישה לאדריכל אולם לא בכל מכרז יש דרישה לאדריכל נוף. הדברים מגיעים כדי כך שאפילו במכרזים של משרד הפנים יש מי שלא יודע שאדריכל נוף הוא בכלל אדריכל ולא בכל פרויקט מנצלים את אדריכלי הנוף למרחב.

למרות שידי משרדי אדריכלי הנוף עמוסות לעייפה, יתכן ויש לתת את הדעת לכך שהעובדה שרשויות מקומיות ורשויות של המדינה לא מחייבות איוש של אדריכל נוף בכל פרויקט, אינה מחזקת את דימוי המקצוע. אדריכלות נוף, למרות פריחתה בשנים האחרונות בארץ ובעולם, עדיין רחוקה מהתודעה הציבורית, ובודאי מסל האפשרויות שצעיר/צעירה בוחנים בחפשם מקצוע ללמוד. וחבל.

אדריכלי הנוף כיום עוסקים במימוש הפוטנציאל של המרחב הציבורי תוך איזונו עם המרחב הפרטי. תפקידם לחזק את "נוף העיר", ליצירת מסגרת פיזית המעודדת שהות בחוץ וחיזוק חיי הקהילה. אדריכלות הנוף נמצאת היום בחזית ההתמודדות עם התכנון הסביבתי המתקדם ואדריכלי נוף מקבלים הכשרה משולבת עיצובית ואקולוגית. ההתמודדות עם שאלות כמו מיחזור פסולת, איסוף מי נגר, יצירת אזורי טבע עירוני- היא חלק ממקצוע אדריכלות הנוף היום. די להצביע על מעט דוגמאות לפרויקטים שבוצעו לאחרונה, בהם ניתן לראות שילוב עקרונות אקולוגיים ביצירת סביבה מתקדמת וידידותית לסביבה. בפרויקט פארק מדרון יפו, לדוגמה, מוחזרו מעל מיליון טון אשפה ונעשה שימוש בחומרים הממוחזרים ליצירת פארק. בפארק הרצליה נחפרה בריכת חורף שמאגמת מים מהשכונות ומייצרת בית גידול לבעלי חיים ולצמחיה. בפארק אריאל שרון בונים פארק מעל אתר פסולת, ומנצלים את גז המתאן הנפלט באתר ליצירת תאורה באתר.

אדריכלות נוף זו דרך חיים. מי שרוצה לבחור במקצוע שיכול לשנות עולם, להשפיע, להפוך את הסביבה לטובה ביותר- זו ההזדמנות. מי שמחפש לעסוק במקצוע מרתק, מאתגר, מגוון ביותר- יתכן וימצא את ייעודו באדריכלות הנוף, מקצוע שמשלב את האהבה לטבע, עם עיצוב ואמנות. אין פרויקט דומה למשנהו, והמבחר הוא עצום. בקיצור – לאחר נסיון של 30 שנה במקצוע- אני ממליצה. רוצו להירשם.

עליזה ברוידא משמשת יו"ר איגוד אדריכלי הנוף ושותפה במשרד ברוידא- מעוז