לחבר את הכלכלה לחברה

הניאו ליברלים השולטים כיום בארה"ב, אנגליה וישראל רואים את הכלכלה כמדע המנותק מהחברה, שמטרתו קיום שוק חופשי נטול רסן, עם רגולציה מזערית, המביאה בפועל לריכוזיות קיצונית, התעשרות של 1% מהאוכלוסיה והתרוששות שאר הציבור, מיסים מזעריים על העשירים והחברות, מונופולים, קרטלים, בנקים ותאגידים פיננסיים ענקיים הלוקחים סיכונים אדירים כי הם יודעים שלא יתנו להם ליפול.

מדיניות זאת הביאה את העולם לעברי פי פחת בשנים האחרונות, אך גם בעשרים השנה שקדמו למשבר האחרון ארעו משברים תכופים בקצב הולך וגובר. מכיוון שלא הפיקו לקחים מהמיתון הגדול של 2008 העולם צועד לעבר השפל הכבד ביותר בזמן המודרני שיביא להתמוטטות כלכלית של המדינות, התאגידים הגדולים, הבנקים וקרנות הפנסיה. על פי התהום עלינו לזכור כי מטרת הכלכלה המודרנית היא להיטיב עם כלל האוכלוסיה, מעמד הביניים, עניים עובדים, עם החברות היצרניות, ולהעדיף את "מיין סטריט" (החלק הארי של הציבור והחברות) על פני "וול סטריט".

על רקע זה צריך לשנות מהיסוד את מדיניות הריבית השואפת היום לאפס ומקיימת את המשקים הניאו ליברלים בהנשמה מלאכותית מזה יותר מעשור ובמיוחד מאז שנת 2008. הבנקים המרכזיים בארצות הברית, באנגליה ובישראל הורידו את הריבית לקרוב לאפס בשביל לאושש את הכלכלה, אך בעקבות זאת נוצרו בועות בשוק הנדל"ן ובשוק ההון כי כיום אין מחיר לכסף.

אם אין מחיר לכסף, מחירי הנדל"ן מכפילים את עצמם בארה"ב ובישראל תוך הסבת נזק כבד לרוכשי הדירות שידם אינה משגת לרכוש דירות והם אינם יכולים לעמוד בהחזרי ההלוואות, כפי שארע במשבר הסאב פריים בארה"ב וכפי שקורה כיום יותר ויותר בישראל. הבורסה משגשגת בצורה מלאכותית כי אין כמעט אף אחד המוכן לקבל ריבית אפסית על חסכונותיו והציבור נאלץ להשקיע את כספו בשוק ההון, בחברות ספקולטיביות, באגרות חוב הסובלות יותר ויותר מתספורות ובנדל"ן. יש לשנות מדיניות זאת מהיסוד ולקבוע מחיר ריאלי לכסף של כ- 5% לשנה – שיתן תשואה סבירה לחוסכים, יעודד את הציבור לחסוך ויצנן את שוק ההון והנדל"ן. חברות שלא יכולות לעמוד בריבית ריאלית על הלוואותיהן לא צריכות לקחת הלוואות כי הן לא רווחיות מספיק. ריבית זאת לא תפגע ברוכשי הדירות כי הם צריכים לשלם כיום מחיר כפול עבור הדירות.

בעיה אחרת האופינית בעיקר לישראל בחמש עשרה השנים האחרונות היא שער חליפין לא ריאלי בגלל התחזקות מלאכותית של השקל לעומת הדולר, הנובעת מספקולציות ומיטיבה רק עם מיעוט מזערי של הציבור תוך הסבת נזק כבד למיין סטריט. שער החליפין הריאלי של השקל צריך להיות חמישה שקלים לדולר כפי שהיה בעבר. שער זה יתן תנופה גדולה ליצוא, לחברות היצרניות ולמאזן התשלומים. אמנם החובות שלנו בשקלים יעלו אך הם ירדו פלאים בשנים האחרונות והנזק קטן לעומת התועלת. הנזק העיקרי ייגרם לספסרי המטבע העשויים להפסיד מיליארדים, וגם לניאו ליברלים שלא מוכנים לשום מעורבות בשערי החליפין גם אם הכלכלה תיהרס, החברות יינזקו והציבור יתרושש.

לסיכום, אם נשוב למקורות ונקיים כלכלה חברתית שמטרתה להיטיב עם הציבור ולא עם הספקולנטים, הטייקונים והמאון העליון, אם נקבע מחיר ריאלי לכסף של חמישה אחוזים לשנה ואם נחזיר את שער החליפין לחמישה שקלים לדולר – נוכל לקיים כלכלה משגשגת, נטולת משברים קשים, עם אוכלוסיה עשירה וטייקונים הרבה פחות עשירים. כי עוד לא מאוחר מדי לעשות אתחול מחדש לכלכלה המודרנית אם אנו חפצי חיים!

ד"ר יעקב קורי הינו עמית הוראה באוני' חיפה, איש עסקים ומתמחה באתיקה עסקית ועתיד הקפיטליזם.