וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרשת דן כהן: לאן נעלם שוחד של 16 מיליון דולר?

סטלה קורין-ליבר

18.3.2013 / 18:52

סימנס הודתה כי שילמה שוחד של 20 מיליון דולר; השופט לשעבר דן כהן נאשם שלקח 4 מיליון דולר. אז מי לקח את היתר?

לפצצה המתקתקת ששכנה במגירות "מערכת האכיפה" המוחלשת והמסורסת של ישראל אמנם קראו "השופט לשעבר דן כהן", אבל מאחוריו היו וישנם כמה שמות ידועים, מוכרים ומקושרים היטב, שיש חשד לכאורה שנהנו ועודם נהנים מכספי השוחד הנדיבים שחילקה סימנס.

גם אם הפרקליטות ורשות ניירות ערך יאזרו כוח ויאלצו את דן כהן לפתוח את הפה ולמסור מידע ושמות תמורת עסקת טיעון אטרקטיבית עבורו, הרי עד שיגיע, אם יגיע, היום שהם יעמדו לדין - תצפה האומה בחבורת גברים קשישים, כפופים, קמוטי פנים, אוחזים במקל הליכה - ותרחם עליהם, והשופטים העתידיים יזעקו "עינוי דין" ויקלו עליהם. כי ככה זה כשהפרקליטות, המשטרה, רשות ניירות ערך ובתי המשפט - פועלים תוך הליכי סחבת חולנית במיוחד, בצד יכולת חקירה מצומצמת ומוחלשת.

זה לא שהיה קל או צפוי לזמן בזמנו איש כדן כהן לחקירה, או בכלל להתחיל לרחרח בסביבתו. כשופט לשעבר ובעל משרד עורכי דין מהגדולים דאז, נדרשו אישורים רבים כדי להתחיל לחקור עליו ואותו. באותם ימים הוא נחשב לאיש פיקח וידידותי המספר בדיחות (גסות) לבכירי המשפט בישראל שיצאו, באו, שתו ואכלו בביתו.

הוא היה מעין קרוב משפחה, מנישואים, של מי שהיה נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, וחבר קרוב של נשיא אחר, מאיר שמגר. תמיד ידע לצרף למשרדו בנים של בכירים ומקושרים במשפט. במקביל שמר על קשר הדוק עם בכירי הפוליטיקה, כולל שיחות אישיות עם ראשי ממשלה ושרים מכל המפלגות, ימין, שמאל ומרכז.

הבעיה היא שמרגע שכהן נלכד ברשת הממצאים וברח מהארץ, הטילה מערכת האכיפה את כל יהבה עליו, על הסגרתו, על המידע שהוא ימסור לה בטובו או תמורת הטבות - ולא השקיעה מאמצים ראויים ונמרצים באיתור ובחקירת חשודים אחרים בקבלת שוחד מסימנס.

20 מיליון דולר

בדצמבר 2008, סמוך לתקופה שבה הונח בישראל כתב אישום נגד כהן בהיעדרו, ובו עלה חשד כי קיבל שוחד בסכום של 4 מיליון דולר מנציגי סימנס בישראל, משפחת אהרונסון, הגישו התובע הכללי והרשות לניירות ערך האמריקאית כתב אישום נגד סימנס, הענק הבינלאומי שמושבו בגרמניה, ונגד 8 ממנהליה הבכירים, בגין מתן שוחד.

ה-SEC חשף בדוח מיוחד כי סימנס שילמה 1.4 מיליארד דולר כספי שוחד במדינות רבות. בישראל, קובע הדוח על סמך חקירות ועדויות מנהלים בסימנס, העבירה החברה בעיקר ב-2002-2005 שוחד בסך 20 מיליון דולר. בסופו של ההליך האמריקאי נחתם הסדר, וסימנס שילמה קנס של 1.6 מיליארד דולר לרשויות בארה"ב ובגרמניה.

בישראל החלו לשאול: אם כהן, בשבתו בדירקטוריון חברת החשמל, קיבל 4 מיליון מתוך 20, מי קיבל את ה-16 מיליון הנותרים? בכמה ובאילו גופים ציבוריים נגעה יד השוחד הארוכה?

זה לא שנושא השותפים לשוחד לגמרי לא נחקר, קצת ברשות, קצת במשטרה וטיפה בפרקליטות, שבפניהן העיד ב-2005 גם סוכן סימנס בישראל אורן אהרונסון, שאף קיבל מעמד עד מדינה.

האם חתמו הפרקליטות והרשות על הסכם עם אהרונסון בלא שדרשו ממנו לפרט את כל מתתי השוחד? האם נחקר על שמות אחרים מלבד דן כהן? לא ברור.

האם המידע נמסר אבל החקירה לא המשיכה מסיבות עלומות, אולי כי "השמות" שהתגלו היו גבוהים ומקושרים מדי? האם מערכת האכיפה צנזרה עצמה מרצון או שמא צונזרה על-ידי מאן דהו ושתקה? זהו אחד הנושאים הנשמרים עד היום באפלוליות ובמסתורין, וזה קורה תוך כדי זריקת האשמות אלה על אלה. מהמשטרה לרשות ניירות ערך ולפרקליטות ולהפך.

ב-2011 עתרה תנועת אומ"ץ לבג"ץ נגד מערכות אכיפת החוק - שר המשפטים, הפרקליטות, המשטרה והרשות לניירות ערך. באמצעות עו"ד יצחק מינא מפרטת אומ"ץ את ההתכתבות ואת ההתחמקות המתמשכת בבקשתה לקיים חקירה בעניין מתן כספי השוחד, 20 מיליון דולר, על-ידי סימנס, ומצביעה על כך שתקופת ההתיישנות בעבירות השוחד קרבה. כנראה ב-2013.
בג"ץ דחה את העתירה אחרי שהמשיבים הדגישו בפניו כי החקירה נמשכת, וכי הם אינם מתכוונים לסגור את התיק. ב-22.1.2012 כתבו השופטים גרוניס, הנדל ופוגלמן: "מהחומר עולה כי החקירה רבת-היקף ומקימה אתגרים. בראיה זו לא מצאנו כי מדובר בתיק שבו הוכח כי שיקול-הדעת של המשיבים לוקה בעיוות מהותי או חוסר סבירות קיצוני. עם זאת, ראוי שהמשיבים ייתנו משקל לטענת העותרים, כי הזמן שעומד לרשותם אינו רב לנוכח מרוץ ההתיישנות...". בפועל, העליון נתן יד לאפלוליות המסוכנת.

"אינטרס ציבורי"

ביולי 2012 חזר ראש אומ"ץ, אריה אבנרי, ופנה ליו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר; למנהלת מחלקת נייירות ערך וממונה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב, אורלי דורון; וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין; בבקשה: חדשו את החקירה בפרשת השוחד של סימנס.

לאחר כמה חודשים פנה "גלובס" לרשות ניירות ערך בעניין. התשובה שהתקבלה הייתה: "איננו נוהגים להגיב בנושאי חקירות ומודיעין. חשיפת שיקולים לפעולות בקשר זה עלולה לפגוע באינטרס הציבורי". תשובה זהה התקבלה גם היום.
אתמול (א') לפנות בוקר נחת כהן בארץ. כשהיה אמור להתייצב בבית המשפט להארכת מעצרו, דווח כי "לאחר המעצר בפרו הוא נמצא במצב פיזי קשה".

האם יעשו המשטרה, הרשות והפרקליטות עם חקירת כהן מה שעשו עם החקירה האמריקאית ועדות עד המדינה אהרונסון, וייתנו למקבלי השוחד האחרים להמשיך להזדקן עם הכסף, או שסוף-סוף יחשפו אותם?

  • עוד באותו נושא:
  • דן כהו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully