הסנאט אישר הצעת חוק שתמנע דחייה של כניסת תרופות גנריות לשוק

הסנאט האמריקאי אישר אתמול ברוב של 78 תומכים כנגד 21 מתנגדים, את הצעת החוק של שני הסנאטורים ג'ון מקיין וצ'ארלס שומר, שמטרתה לסתום פרצות הקיימות בחוק וקסמן-האטץ' (Waxman-Hatch Act) משנת 1984. הפרצות איפשרו ליצרניות התרופות האתיות לדחות את כניסת החברות הגנריות לשוק ב-30 חודשים, גם לאחר שפקע הפטנט על התרופות הללו. על פי הצעת החוק - אשר בטרם תהפוך לחוק מחייבת את אישור הקונגרס והנשיא האמריקאי - החברות הגנריות יוכלו להוציא לשוק בשלב מוקדם יותר את הגרסאות הגנריות שלהן.

יצרניות התרופות האתיות, ובראשן Eli Lilly, התנגדו להצעת החוק וטענו כי קבלתה תפגע בפיתוחן של תרופות חדשות. מנגד, חברות התרופות הגנריות תמכו בקבלת הצעתם של שני הסנאטורים, אשר אליהם הצטרפו חברות ענק כדוגמת ג'נרל מוטורס, המבקשות להוזיל את עלויות הביטוח הרפואי אותן הן מספקות לעובדיהן.

האנליסט אורי הרשקוביץ מבית ההשקעות לידר ושות' התייחס לאישור הסנאט ומסר כי "בעקרון, מדובר בהודעה חיובית מבחינת החברות הגנריות, ובראשן טבע . עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהחוק צריך לקבל גם את אישור הקונגרס, וחברי הקונגרס יכולים להכניס בו שינויים מכאן ועד הודעה חדשה". הרשקוביץ העריך כי יעברו לפחות שנתיים עד אשר החוק ייושם, אם בכלל.

האנליסט חיים ישראל מבית ההשקעות נשואה זנקס מציין כי "על פי החוק המוצע, תהיה הגבלה לגבי קבלת תקופת הבלעדיות בשיווק התרופה למשך 180 יום (תחת הליך של Paragraph 4), וחלק מהפטנטים יהיה יותר קשה לתקוף. מבחינת טבע, קבלתו של החוק תהיה התפתחות חיובית ביותר". להערכת ישראל, החוק עשוי לעבור בקונגרס, לכל המוקדם, במהלך שנת 2003.

האנליסט קובי פינקלשטיין מבנק אינווסטק סבור כי חקיקת החוק החדש "צפויה להיתקל בהתנגדות בקונגרס על רקע צידוד הבית הלבן בעמדתן של החברות האתיות. אולם, ייתכן שהרוב הסוחף בסנאט ייצור מומנטום שייאפשר את העברת החקיקה בקונגרס".