בעבר הרחוק, להיות הבעלים של סוכנות ביטוח גדולה משמעו היה להיות אדם מבוסס מאוד, שנהנה מתזרים קבוע של רווחים גבוהים. לאורך השנים נרכשו רוב הסוכנויות הגדולות על-ידי כמה מחברות הביטוח הגדולות - בעיקר מגדל והפניקס - ובמקביל קטנו המרווחים בפוליסות הביטוח במידה מסוימת, ואיתם גם העמלות. עקב כך, בשנים האחרונות התרגלנו שסוכנויות הביטוח הגדולות, מציגות רווחים נמוכים מאוד ביחס להיקפי פעילותן, ולעתים אף הפסדים.
מהדוחות הכספיים של קבוצות הביטוח ושל הבנקים עולה, שעבור חלק ניכר מסוכנויות הביטוח הגדולות זו המציאות גם בסופה של 2012. אבל זה לא אצל כולן.
טפחות סוכנות לביטוח, שבבעלות בנק מזרחי-טפחות, היא כנראה הסוכנות הרווחית במשק. הסוכנות, שמוכרת ביטוחים המתלווים למשכנתאות שהבנק מוכר, הציגה ב-2012 רווח של 69 מיליון שקל, לעומת כ-71 מיליון שקל ב-2011. בחמש השנים שבין 2008 ל-2012 הציגה הסוכנות רווח מצטבר של 281 מיליון שקל - רווח שנתי ממוצע של יותר מ-56 מיליון שקל.
סוכנות הביטוח השנייה היא אגם לידרים, שבשליטת הפניקס, ובניהול השותפים המנהלים והמייסדים - איציק עוז ומשה ששון. מדי שנה מנפקת הסוכנות תוצאות שמשאירות מאחור את מנהלות ההסדרים הפנסיוניות המתחרות. ב-2012 הציגה אגם רווח נקי של כ-30 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-23.5 מיליון שקל ב-2011.
אגם לידרים נמצאת בימים אלה במרכזה של עסקת ענק נוספת בעולם סוכנויות הביטוח. בפברואר השנה נודע, כי עוז וששון החליטו לממש את אופציית ה-PUT שניתנה להם למכירת החזקותיהם בסוכנות להפניקס, וזאת בהתאם להסכם רכישת מניות והסכם בעלי מניות של אגם מספטמבר 2005. כבר עתה ברור, שהיקף העסקה יסתכם בעשרות רבות של מיליוני שקלים, ושווי הסוכנות יסתכם במאות מיליוני שקלים. נציין כי הרווחיות ה"אמיתית" של הסוכנות גבוהה אף יותר משום שששון ועוז קיבלו ב-2012 דמי ניהול ומענקים בהיקף 13.1 מיליון שקל.
להפניקס בעלות מלאה גם על שתי סוכנויות ניהול הסדרים מובילות אחרות: שקל וקלע, שרשמו ב-2012 רווחים של כ-6 מיליון שקל ו-3 מיליון שקל, בהתאמה.
קבוצת הביטוח מגדל מחזיקה בבעלות על סוכנות הביטוח הגדולה ביותר במשק: מבטח סימון. סוכנות זו, לצד סוכנויות אחרות בקבוצה, כגון שגיא יוגב ושחם, נמצאת בשנים האחרונות במגמת רכישות, ובעקבות כך מציגה מחיקות מוניטין חשבונאיות. כך או אחרת, מבטח סימון, שגיא יוגב ושחם, שמהוות מקור עסקים מרכזי עבור מגדל, מציגות ב-2012 הפסדים של כ-3.5 מיליון שקל, של כ-0.3 מיליון שקל ושל כ-6.4 מיליון שקל, בהתאמה. סוכנות הביטוח הכללי הענקית פלתורס, שרשמה בשנה החולפת רווח שנתי של כ-4.5 מיליון שקל.
הסוכנות הגדולה של כלל ביטוח, סוכנות תמורה, רשמה ב-2012 רווח של כ-3 מיליון שקל, וסוכנות אורות של מנורה מבטחים הציגה בתקופה זו רווח של כ-3 מיליון שקל.
מדוחות הבנקים עולה שהפועלים משכנתאות סוכנות לביטוח הרוויחה ב-2012 וב-2011 כ-9 ו-8 מיליון שקל, בהתאמה.
כמו כן, מדוחות דיסקונט ניתן לאמוד ש"דיסקונט למשכנתאות לבית סוכנות לביטוח" רשמה ב-2012 וב-2011 רווח שנתי של כ-3 מיליון שקל בכל שנה, וסוכנות אחרת שבבעלות הקבוצה - מרביט סוכנות לביטוח - הציגה רווח שנתי של -1 מיליון שקל בכל אחת מהשנים.
מכרז הפנסיה של עובדי המדינה: שינוי בשוק הפנסיה?
זכייתה של קרן הפנסיה "דש מיטב" במכרז הפנסיוני הענק של עובדי המדינה אינה מאורע שגרתי, אלא אירוע יוצא דופן. היא מסמנת רעידת אדמה פוטנציאלית שעשויה להשפיע על מאזני הכוחות בשוק הפנסיה המקיפה החדשה. הזכייה של הקרן של בתי ההשקעות המתמזגים מיטב ודש התאפשרה הודות למחיר הנמוך שדש-מיטב התחייבה לגבות: דמי ניהול של 0.45% בלבד מההפקדות השנתיות, ו-0.045% בלבד מהצבירה המנוהלת. זאת לעומת דמי ניהול מקסימליים המותרים לגבייה של 6% ו-0.5%, בהתאמה.
המכרז הזה - שלא היה מיועד רק לעובדי המדינה, אלא גם לבני משפחותיהם - צפוי ליצור גלי הדף. זאת בתנאי שיתברר כי תוצאותיו לא הסתמכו יותר מדי על סוגיית המחיר, ולא התעלמו באופן קיצוני מדי מיתרונות לגודל, בהיבטים של הדמוגרפיה בקרן ואיכות השירות שלה. גל ההדף הראשון הוא פוטנציאל להתייחסות אחרת לקרנות הפנסיה המקיפות הקטנטנות של בתי ההשקעות ושל איילון, שעד כה לא נלקחו בחשבון במכרזים הגדולים.
הצרכנים הרגילים משלמים בערך פי עשרה
התוצאות במכרז הזה התקבלו לאחר שכלל ביטוח לא יישרה קו עם הצעת "סוף העונה" שהציגה מיטב, בדומה לתוצאות מכרז הפנסיה של אנשי צבא הקבע - שם מגדל וכלל ביטוח בחרו שלא להתחרות ב"הצעת מכירת החיסול" של הראל. תוצאות שתי המכרזים מלמדות שהרצון של הקרנות הגדולות להקפיד על רווחיות מביאה לשחרור נתחי שוק, שעשוי להיות הפתח של דש-מיטב, ואולי גם של פסגות, להיכנס לשוק, שכיום נשלט על-ידי קבוצות הביטוח.
ייתכן שכללי המשחק בשוק הפנסיה משתנים, ושנקבע כאן מדד חדש בתעשייה: אם דמי הניהול המינימליים מכסים את ההוצאות השוליות - יש ללכת על זה מבחינת הגופים המנהלים, ואם הם גם מכסים את העלויות הקבועות - מה טוב.
ומה זה אומר מבחינת הצרכנים ה"רגילים" שמשלמים פי עשרה יותר? לא יותר מעוד סממן - יחד עם מכרז צה"ל ומכרזים נוספים - לכך שיש לקוחות ששווים הרבה ומשלמים מעט, וישנם כל היתר, שמניבים את הרווחים ומשלמים את עלויות הניהול המלאות, ובעצם מממנים זאת.