בהסתדרות מבהירים: עיני לא יהסס להיכנס בלפיד

בהסתדרות משדרים עסקים כרגיל ומבהירים שאין לייחס חשיבות לפרסומים על התוכניות לפגיעה בתנאי העובדים במשק. אלה פקידי האוצר שמדליפים את אותן תוכניות, אומרים בארגון, לא שר האוצר. עיני יימנע מהתקפה אישית נגד לפיד כל עוד הוא משוכנע שיש לו מספיק זמן לנטרל את הגזירות לפני שהן נולדות. אבל אם לפיד יחליף את הסיפורים בפייסבוק על משה רבנו באמירה על כוונתו לאמץ אחת התוכניות, הוא יהפוך למטרה.

עיני ערוך לכל התרחישים. הוא משוכנע שהזירה הפוליטית מורכבת יותר מזו שנשקפת לעין, שאפילו הדיבורים המשיחיים של לפיד ונהמות הקרב של בנט ("נסיר חסמים עם סכין בין השיניים") לא יעמדו מול העובדים. כוח ההסתדרות, הוא אומר, נובע לא רק מהזירה הפוליטית או מ"הוועדים הגדולים" אלא מהעובדים עצמם. גל ההתאגדויות ששטף את המשק חייב לאותת שמשהו השתנה, שהעובדים לא מוכנים להלוות כסף למדינה. הם לא יהיו הכספומט של נתניהו, כלשונו של לפיד. עיני מתעקש לא לתת שקל מכספי העובדים. לא להקפאת הפעימה האחרונה בתוספת השכר במגזר הציבורי (1%), לא למיסוי קרנות ההשתלמות ולא לחצי מדמי ההבראה כפי שהסכים לתת ב-2009.

מחיר המים ב-2013 יקר יותר, כך גם המחיר בסופר, מה שהיה נכון אז כבר לא נכון היום. ובכל זאת, מי שמכיר את המוח המתוחכם של עיני יכול להעריך כבר עכשיו איך ייראה המתווה שהוא יציע לירידה של כולם מהעץ. הוא יזכיר ללפיד שמינואר 2013 תם השקט התעשייתי לפי הסכם השכר האחרון במגזר הציבורי, וההסתדרות והאוצר אמורים לנהל מו"מ על הסכם שכר חדש. לא רק שההסתדרות לא צריכה לספוג הקפאה של ההסכם הקודם, היא אמורה לדרוש תוספות שכר.

בשלב זה עיני עשוי להציע לדחות בשנה את הדיונים על הסכם שכר חדש. ככה האוצר יוכל להציג הישג בלי לראות שקל מהעובדים. מצד עיני, משה רבנו היה יכול להפוך לשמשון הגיבור, לפחות בעיני עצמו.