בנק ישראל: "להדק הפיקוח על הלוואות המוסדיים"

בבנק ישראל מתריעים מפני ההתפתחות המהירה של הלוואות אלו שמהוות 21% מסך האשראי של המוסדיים. מנגד, מציינים לחיוב את היציאה להשקעות בחו"ל

עירית אבישר

בנק ישראל מוטרד מטרנד ההלוואות הפרטיות של הגופים המוסדיים לחברות. "מתחילת 2009 הואץ הקצב שבו המוסדיים מעמידים הלוואות ישירות למגזר העסקי, ובסוף שנת 2012 הן היוו 21% מסך האשראי של המוסדיים למגזר זה, לעומת 7% בלבד בסוף 2008", נכתב בדוח בנק ישראל.

(תוכן מקודם)

לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
גלובס undefined

"מכיוון שהשקיפות בתחום זה נמוכה, ומכיוון שהפיזור נמוך יחסית לאלטרנטיבה של ההשקעה באג"ח, התפתחותו המהירה מחייבת להדק את ההסדרה והפיקוח על התחום", מתריעים בבנק ישראל. נזכיר כי בתחילת השנה החליט משרד האוצר להקים ועדה שתבחן את הפיקוח על מתן הלוואות פרטיות- תחום שהפך לערוץ חליפי להנפקות אג"ח, ושכיום הפיקוח עליו מאד נמוך.

מנגד, בבנק ישראל רואים באופן חיובי את מגמת היציאה של המוסדיים להשקעות בחו"ל. "במסגרת הפקת הלקחים מהמשבר, המוסדיים הגדילו את השקעותיהם בחו"ל. בסוף שנת 2012 עמד שיעור החשיפה שלהם לחו"ל על 15.9% לעומת 9.3% בלבד בשנת 2007", נכתב בדוח. בנק ישראל מציין כי פיזור תיק ההשקעות בחו"ל הוא חשוב, אך מציין שהמוסדיים מגדילים בכך גם את החשיפה לשינויים בשער המטבע, ולא מתגוננים כנגד סיכון זה במידה הראויה וכפי שניתן.

מסקנות אלה נכללות בפרק בדוח בנק ישראל המתייחס למתרחש במערכת הפיננסית ויציבותה. בנק ישראל מציין את השינויים המרכזיים שהתרחשו בתחום זה בשנת 2012. בראש המגמות המרכזיות, בבנק ישראל מציינים את המשך השיפור באיתנות הפיננסית של הבנקים וחברות הביטוח, העלייה האשראי למשכנתאות לעומת הקיפאון באשראי העסקי, והתגברות הסדרי החוב בשוק ההון.

"על אף ההאטה במשק והמשבר באירופה, הבנקים וחברות הביטוח בישראל שיפרו את יחסי ההון והצליחו לשמור על רמת רווחיות דומה לממוצע בשנים האחרונות", נכתב בדוח. בבנק ישראל מסבירים כי הישגים אלו הינם הודות לכך שבבנקים הפסיקו לחלק דיבידנד וכן הקטינו את האשראי העסקי.

"לאחר שהבנקים יסיימו את תהליך הגדלת ההון, הדבר יסייע להם במתן אשראי לעסקים גם בתקופות של שפל במחזור העסקים", מעריכים בבנק ישראל. בבנק ישראל אמנם מרוצים מהשיפור באיתנות הפיננסית של הבנקים, אך מבינים כי שיפור זה הושג כאמור בין היתר בשל הירידה באשראי העסקי, ומבינים כי עלולות להיות לכך השלכות שליליות. בבנק ישראל מציינים בדוח כי הקיפאון הקיים כיום בתחום האשראי העסקי נובע בעיקר מירידה בהיצע האשראי ולא מירידה בביקוש. "הירידה באשראי העסקי עלולה להקשות על עלייה בקצב הצמיחה של המשק", נכתב.

בנק ישראל מציין כי בהשוואה עולמית ממשיך להיות יחס החוב של המגזר העסקי לתוצר נמוך בהשוואה עולמית (ראו גרף). "ייתכן שאחת הסיבות לכך היא שמגזר ההייטק שנחשב לבעל רמת מינוף נמוכה, מהווה משקל גבוה בתוצר", נכתב בדוח.

דוח בנק ישראל מתייחס גם להסדרי החוב בשוק האג"ח הקונצרניות. לפני נתוני בנק ישראל, בשנת 2012 נכנסו עוד 21 חברות להסדרי חוב בהיקף של 3.1 מיליארד שקל. בסה"כ מאז החל גל הסדרי החוב בשנת 2009 , נכנסו אג"ח בהיקף של 26 מיליארד שקל להסדר חוב. "שיעור זה משקף חוב בעייתי של 2.5% מתוך סך החוב", נכתב בדוח בנק ישראל. נציין כי מדובר בשיעור גבוה יחסית לעומת ההפרשות בגין חובות בעייתיים שעושים הבנקים. לשם השוואה בשנת 2012 עמד שיעור ההפרשות בבנקים בממוצע על 0.4% מתיק האשראי.

בצד החיובי של המתרחש בשוק האג"ח הקונצרניות, מציינים בבנק ישראל כי פחת החשש ממשבר שיכה באופן גורף על קבוצות עסקיות שלמות. "נראה כי החשש מהשפעה מערכתית בשוק זה כתוצאה מהדבקה בין החברות השונות בתוך הקבוצה העסקית, פחת", הם מציינים. "הדבר משתקף בירידת המתאם בין התשואות של האג"ח של החברות השונות בתוך הקבוצה העסקית", הם מוסיפים.

בנוגע לשוק הנדל"ן מציין הנגיד סטנלי פישר כי עליית מחירי הדירות התחדשה במחצית השנייה של השנה והסתכמה ב-5 אחוזים ריאלית. עליית המחירים מאז 2008 נובעת ממחסור בדירות יחסית לצורכי האוכלוסייה, ומחסור זה מצדו נובע בין השאר ממגבלות בתחום ההיצע, בהן מחסור בקרקעות זמינות לבנייה, בייחוד באזורי הביקוש, וקשיים במתן היתרי בנייה בקצב הנדרש. כן השפיעה על מחירי הדירות רמתן הנמוכה של הריביות והתשואות החלופיות בשוק, הואיל וזו מגדילה את הביקוש לדירות גם כנכס להשקעה. ראוי לציין כי העלייה במחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה לגידול הניכר במספר התחלות הבנייה, ובכך היא תרמה לא רק להגדלת היצע הדירות אלא גם לרמת הפעילות במשק.

"עליית מחירי הדירות והגידול בהיקף המשכנתאות מגדילים את הסיכונים שהפעילות בתחום המשכנתאות עלולה להציב למערכת הבנקאות. כדי להקטין סיכונים אלה המפקח על הבנקים השית, לקראת סוף 2012 ובתחילת 2013, מגבלות נוספות הנוגעות להלוואות לדיור. מגבלות אלה, יחד עם הצעדים המקרו-יציבותיים שננקטו בשנים קודמות, מחזקים את עמידות המערכת הבנקאית בפני זעזועים. הצעדים גם תומכים ביכולתה של המדיניות המוניטרית למלא את תפקידה בעידוד הפעילות בכלל המשק מבלי לכבול אותה לסיכונים הנשקפים מענף הבנייה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully