כך אפשר לעודד את המסחר בבורסה

הנהלת הבורסה בת"א טורחת ומתחבטת בחודשים האחרונים כיצד להגדיל את נפח המסחר וגם את העניין הציבורי במחזורי המסחר המדלדלים. כך למשל הוחלט להאריך את שעות המסחר עד ל-17:30, תוספת של שעת מסחר בהשוואה לזמני המסחר כיום. לדעת הנהלת הבורסה שעת מוסחר נוספת תביא לעניין גובר כיוון שתאפשר שעה שלמה כמעט במקביל למסחר בוול סטריט בו נסחרות גם מניות ישראליות רבות. חלק מהישראליות נסחרות בת"א ובוול סטריט יחדיו דבר שיוצר מסחר בארביטריאז (ניצול פער בין ת"א לוול סטריט בנוסף להשפעה על מגמת השוק) מהלך שאמור ליצור עניין גובר בבורסה בת"א.

יחידת המחקר של הבורסה פרסמה בימים אלה כי בפרק זמן של פחות משלוש שנים נמחקו מהמסחר בת"א 64 חברות (מרצון- כולל הצעות רכש) ועוד 36 חברות נמוגו בגלל אי עמידה בכללי השימור. בין הנמחקות היו חברות גדולות יחסית כמכתשים, וריפון, ריטליקס, הוט שנסחרו בת"א 100 ונוספות.

28 חברות, לפי נתוני הבורסה עצמה, הן חברות שנמחקו מרצון במסגרת תהליך של פירוק פירמידות והן נמחקו דרך הצעות רכש במזומן ומיעוטן בדרך של החלפת מניות. קבוצת עזריאלי לדוגמה מחקה את: גרנית וטמבור. אי.די.בי מחקה את: נטוויז'ן, כלל פיננסים וסטרלינג. השווי הכולל של 100 החברות שנמחקו- נמוגו עמד על כ-100 מיליארד שקל. סכום ענק במושגי הבורסה בת"א שמספק הסבר ברור מדוע היקף המסחר ירד בשיעור דרמטי מחד והעניין הציבורי מתפוגג.

חלק מהחברות שלא עמדו בתנאי השימור נמכרו כשלדים בורסאיים והפכו תוך זמן קצר לחברות חיפושי גז או לחברות שעוסקות בביומד לסוגיו. מדובר בפרופיל עסקי מסוכן שאינו תורם בהכרח להשקעות ציבוריות בשני הסקטורים. שלדים הפכו לחברות חיפוש גז או אבני חן וגם אורניום כאשר לציבור הסולידי יש בפועל מספר חברות גדולות שכבר מצאו גז בתמר ולוויתן וממשיכות לחפש. לכן העניין במחפשות החדשות מלווה בסיכון מחד ובאי רצון להגדיל פרופורציות סיכון בהשקעה מאידך. אותו דבר חל על סקטור הביומד בו תהליך ההבשלה וקבלת אישורים איטי עם סיכון ועלות עצומה.

כלכלני מחלקת המחקר של הבורסה מנו 100 חברות שנמחקו בשלוש השנים החולפות. בפועל קיימות מספר רב של חברות שעדיין נסחרות אבל יש להם הערת "עסק חי" שמשמעותו סיכון גבוה להמשך קיומן העסקי. מבט מהיר על נתוני הבורסה מגלה לפחות עוד 23 חברות שעדיין נסחרות וקיים פקפוק אם יגיעו להסדר חוב מקובל או שבעלי האג"ח והבנקים הנושים יפרקו אותן. לא נמנה אותן אבל הן ידועות ומוכרות לכל מי שמעיין בכותרות הכלכליות השוטפות.

חלקן גורר את צלקות הנהירה למזרח אירופה ורכישת קרקעות בקזחסטן או בבולגריה שהתגלו כשדות בור ולא כמכרות זהב מובטחים. אחרות כשלו בגלל ניהול מגלומני וכניסה לתחומים בהם שררה חוסר הבנה עסקית מוחלטת. סביר להניח שרובן יתקשו להתאושש אלא אם יתרחש נס כלכלי עולמי שנראה כיום כחלום רחוק.

להנהלת הבורסה מומלץ לפיכך לנקוט בצעדים אחרים לעידוד המסחר והעניין באחד העם. במקום לצפות לעוד פגרים כדאי לעודד את התעשייה הקיבוצית להנפיק וגם לחשוף יותר ויותר חברות הייטק מבטיחות לגייס הון בת"א. אפשר וצריך לעניין חברות זרות להסחר בת"א ולפתוח לפניהם אפיק חדש לגיוס הון במניות או באג"ח. מה שמקובל בבורסת לונדון או ציריך יכול לעבוד גם בת"א בהצלחה. אין צורך להגדיל את שעות המסחר בת"א בשעה כדי לעורר פעילות ועניין מחודשים. צריך ליזום ולפעול באורח שונה ורציני ולא לשים פלסטר על פצע ולהאמין שהמזור יגיע משמיים.

מתי אלפר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה, יועץ אסטרטגי ושיווקי.