למה כדאי לעידן עופר לעבור לגור בחו"ל?

אם עידן עופר ימכור את כיל וימשוך דיבידנד ענק - הוא ישלם רק 15% מס בלונדון במקום 30% בישראל. והמדינה? תפסיד הרבה כסף. צפו ב-15 המיליארדרים שכבר עשו את הצעד ועברו להתגורר בלונדון

  • עידן עופר
חן מענית

חשיפת "גלובס" בתחילת השבוע כי איש העסקים עידן עופר (57), שהונו מוערך ב-6.5 מיליארד דולר, החליט לעזוב את הארץ ולעבור להתגורר בלונדון, הציתה דיון ציבורי סוער. פוליטיקאים, אנשי עסקים, עיתונאים והציבור הרחב מבקרים את המהלך המתוכנן של אחד מעשירי הארץ, שמזכיר את זה של לב לבייב, בעל השליטה בחברת הנדל"ן אפריקה ישראל, שגם הוא החליט לפני כ-5 שנים להעתיק את מקום מגוריו ללונדון.

הטענה המרכזית נגד עופר היא שהחלטתו לעבור להתגורר בלונדון נובעת משיקולי מיסוי. שיאה של הביקורת הגיע אתמול (ד'), כששר האוצר, יאיר לפיד, תקף את עופר באומרו כי "אי-אפשר להתעשר מכספי הציבור, אבל לשלם מסים לציבור אחר", ואפילו עו"ד רם כספי, עורך הדין הוותיק של משפחת עופר, התבטא ב"גלובס" ואמר כי "נולדנו בישראל, עשינו חיל בישראל, ואנחנו צריכים ללכת לעולמנו כאן".

כדי לברר לעומק את המשמעות הכלכלית הגלומה בעזיבה של איש עסקים כמו עופר ואת ההשפעה של מעבר כזה על מצבו הכלכלי, כמו גם על מדינת ישראל אותה הוא עוזב, פנינו למומחים בכירים בתחום המס.

את השורה התחתונה שלהם נאמר מיד: בלונדון, כמאמר השיר, הייאוש יותר נוח, אך גם משטר המס הוא נוח בהרבה מזה הנהוג בישראל, והוא ידידותי במיוחד עבור אנשי עסקים שבאים אליה מבחוץ. לכן, מסבירים המומחים, הפכה אנגליה בשנים האחרונות למקלט מס אפשרי לעשרות טייקונים מכל העולם.
רו"ח גיא רשטיק, ראש מחלקת המסים של פירמת בייקר-טילי, מסביר: "המעמד המיטיב שמקבלים יחידים שמעתיקים את מקום מגוריהם לאנגליה, ללא קבלת אזרחות, נקרא בשם "Resident Non Domiciled". מעמד כזה מאפשר לאותם אנשי עסקים לשלם מס אך ורק על הכנסות שהופקו באנגליה או על כספים שהוכנסו למדינה. על ההכנסות שהופקו מחוץ לאנגליה ושהכספים בגינן לא הוכנסו למדינה - מוענק להם פטור ממס אנגלי בתמורה לתשלום מס שנתי מינימלי".

עוד בוואלה! NEWS

פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

בשיתוף בנק הפועלים
לכתבה המלאה

מס חד-פעמי

רשטיק מציין כי משטר המס באנגליה הוא כל-כך נוח, עד שבאחרונה הביעו מדינות מרכזיות אחרות השייכות לגוש האירו, כמו צרפת וגרמניה, תרעומת על כך שהן מאבדות גביית מס גבוהה מאנשי עסקים שעברו להתגורר בבריטניה. שי בן-דוד, שותף מחלקת המסים של פירמת RSM שיף-הזנפרץ, מוסיף כי משטר המס הנוח באנגליה מאפשר לבאים למדינה מבחוץ לשלם מס לפי שיטה - סכום חד-פעמי שנתי של עד 50 אלף פאונד, כל עוד סכומי הרווחים שנמצאים מחוץ לאנגליה אינם נכנסים בפועל למדינה".

לדברי רואי החשבון ועורכי הדין זיו שרון ויועד פרנקל ממשרד זיו שרון ושות', המשטר באנגליה עושה בשנים האחרונות מאמצים גדולים מאוד לעודד הגירה של בעלי הון למדינה. לדבריהם, המדינה מעודדת מעבר למדינה מתוך מחשבה מוצדקת שבכך יגבירו את הצריכה באנגליה ויתרמו לכלכלה המקומית.

"אנשים כאלה פטורים ממס על הכנסתם שהתקבלה (remitted) מחוץ לאנגליה. אם תקופת השהות שלהם במדינה תעמוד על יותר מ-7 שנים, הם צפויים לתשלום של 'קנס' שנתי בגובה 30 אלף פאונד החל מהשנה השמינית", הם מסבירים.
שרון ופרנקל מציינים כי כדי להיכנס למעמד זה צריך האדם לשמור על קשריו בישראל - "כלומר, לשמור על בית קבע מסוים בארץ (גם אם אינו זמין למגורים ועדיף שלא יהיה זמין למגורים משיקולי האמנה), והוא חייב להצדיק מבחינת הכנסה שמקורה באנגליה את רמת החיים שלו".

במלים אחרות, לדברי שרון ופרנקל, אף שקיים פטור ממס על הכנסות שהתקבלו מחוץ לאנגליה, איש עסקים המהגר למדינה צריך להצדיק רמת חיים מסוימת בהכנסות מחברה אנגלית או ממשלח יד או עבודה במדינה.

- מה המשמעות של מעבר לאנגליה של איש עסקים מבחינת גובה המס שהוא משלם על דיבידנדים של חברות ישראליות?

רו"ח רשטיק: "הגדולה של תכנון המס הזה היא העובדה שכתושבי אנגליה אנשי עסקים כאלה יהיו זכאים להטבות השמורות לתושבים מכוח אמנות המס עליהן חתומה המדינה (גם עם ישראל). וכך, דיבידנדים שיועברו מחברות ישראליות לידיו של האדם שעבר להתגורר באנגליה, יחויבו בניכוי מס במקור בשיעור 15% מכוח האמנה במקום מס בשיעור של כ-30% לפי הדין בישראל".

הקנס: מס יציאה

עזיבה של איש עסקים השווה מיליארדים רבים כמו עידן עופר את הארץ משפיעה באופן ישיר עליו, אך יש לה כמובן גם השפעה רחבה על מדינת ישראל כולה.

המשמעות המיידית מבחינת המדינה היא אובדן המיסוי על ההכנסות העתידיות של עופר. באופן רחב יותר, הדבר יכול לשדר מסר לבעלי הון נוספים שמעבר כזה הוא לגיטימי ולעודד בריחת הון מהמדינה. האמצעי של המדינה להקהות מעט את המכה שבעזיבתו של איש עתיר ממון את המדינה היא מס היציאה.

לדברי רו"ח בן-דוד, רשויות המס מבקשות לעקוב אחרי מס היציאה החל מהמועד בו עוזב איש העסקים את ישראל למדינה אחרת. "מס היציאה קובע כי במועד העזיבה ישנו רווח הון רעיוני על כלל נכסיו של איש העסקים, אך הוא יכול לבחור את מועד תשלום המס - במועד העזיבה או במועד המימוש של הנכסים בפועל בעתיד. צריך לשים לב שהרבה מן הנכסים נמצאים מחוץ לישראל ומוחזקים על-ידי אותו איש עסקים הנמצא גם מחוץ לישראל".

רו"ח רשטיק מחדד את הסוגיה: "ניתוק תושבות עשוי להיות כרוך בדרישה לתשלום מס על עליית שווים של נכסי היחיד (שמוערכים במקרה של עידן עופר במאות מיליוני שקלים ואף יותר, ח.מ)".

עם זאת, רשטיק מציין כי ביישום הסעיף ישנן בעיות רבות, והלכה למעשה קיימות טענות משפטיות רבות בנוגע ליכולת האכיפה המשפטית של רשות המסים.

טרכטנברג כתמריץ לעזיבה

- האם לדעתכם מדינת ישראל עושה די כדי להשאיר כאן אנשי עסקים ולגבות מהם מס למען הכלל?

בן-דוד: "ישראל מעניקה הטבות מס במסגרת חוקים שונים, כגון חוק עידוד השקעות הון, חוק האנג'לים וכדומה. חלק מההטבות הינן משמעותיות ביותר. ישראל גם מעודדת מאוד עלייה של אנשי עסקים, כך שבמסגרת תיקון מקיף (תיקון 168) שנערך סביב שנות ה-60' למדינה, ניתנו למי שעולה לישראל פטורים רבים ממס ומדיווח על הרווחים שיהיו מנכסים מחוץ לישראל, וזאת למשך 10 שנים ממועד העלייה.

"באנגליה, כאמור, ישנו משטר מס שונה המעודד אנשי עסקים שונים להגיע אליה ולהיות פטורים ממס על הכנסות מחוץ למדינה. כלומר המדיניות דומה, אך הכלים המשפטיים שונים.
"בכל הטבת מס ישנו את הצד השני, והשאלה היא את מה המחוקק רוצה לעודד ובאמצעות מה. לא יפתיע אותי אם נשמע על עוד אנשי עסקים שלא רק יעבירו את מרכז חייהם לחו"ל, אלא אולי אף יעבירו את פעילות החברות שלהם לחו"ל. המצב בעולם כפי שאנו יודעים אינו טוב, ומדינות אירופה משוועות לפעילויות חדשות, משקיעים ומקומות עבודה חדשים ומעודדות אותן מאוד".

לדברי רואי החשבון שרון ופרנקל, החל מינואר 2012 ניתן לראות בארץ מגמה שעלולה לדחוק מכאן אנשי עסקים. לדבריהם, החל מתקופה זו וכחלק מיישום מסקנות ועדת טרכטנברג, חלו שינויים במשטר המס בישראל שמגבירים את נטל המס על אנשים עתירי הון ומביאים אותם לבחון ביתר רצינות את האפשרות להעתיק את מקום מגוריהם.
כך, למשל, הם מציינים כי מינואר 2012 הועלתה מדרגת המס השולי בישראל למדרגה של 48%, וכן הועלה שיעור מס רווח ההון בידי בעלי מניות מהותיים (המחזיקים ביותר מ-10% מהון המניות של התאגיד) לשיעור מס של 30%.

"החל מינואר 2013 הונהג גם 'מס יסף' של 2% על בעלי הכנסות (כמעט מכל המקורות למעט שבח מדירת מגורים), הגבוהות מ-800 אלף שקל לשנה (על חלק ההכנסה העודף מעל 800 אלף שקל). משטר המס הזה הביא להגברת נטל המס על יחידים עתירי הון ולבחינת חלופות מיסוי במקומות אחרים", הם מציינים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully