לאחרונה פורסם כי בכוונת עידן עופר ללכת בעקבות המיליארדרים האחרים שקדמו לו, לב לבייב וארווין אייזנברג, ולהצטרף לקהילה המשגשגת בליבה של לונדון. קהילה בה חברים רבים מעשירי ישראל, לשעבר הגולים, וממשיכה לגדול ולהתפתח. זרם המהגרים העשירים הבאים לבריטניה גבר בשנים האחרונות בשל העובדה כי ממשלת בריטניה מנסה למשוך אליה משקיעים עשירים, על ידי פישוט הליכי הקליטה וההתאזרחות. מאז שנת 2008 מאפשרת הממשלה הבריטית, לזרים עשירים, שברשותם לפחות מיליון ליש"ט להשקעות, להישאר בה לטווח ארוך. במקביל מוציאה הממשלה אשרות ליזמים מהגרים שיכולים ליצור עושר בבריטניה במקום להביא אותו עימם מבחוץ.
מיליון ליש"ט זה כסף קטן
אנשים ויזמים דוגמת עידן עופר, שעבורם מיליון ליש"ט הוא כסף קטן, נדרשים להראות נגישות לסכומי כסף קטנים ורק אחר כך להוכיח כי ביכולתם ליצור מקומות עבודה ולתרום לכלכלה הבריטית. עבורם לונדון מציעה קרקע מוצקה, ביטחון, יציבות פוליטית ומערכת משפטית שקופה הידועה בכל רחבי העולם בהגינותה. אני מניח שחברות רבות ברחבי העולם, כמו גם החברות של משפחת עופר, התקשרו עם שותפים בינלאומיים בהסכמים שמחילים את הדין האנגלי ואת סמכות השיפוט האנגלית, גם כאשר שני הצדדים אינם מתגוררים בבריטניה עצמה.
אין ספק שלונדון מושכת אנשים כמו עופר. בשעה שהכלכלה הבריטית מדשדשת והכלכלה במדינות אירופה מתמוטטת, שוק הנדל"ן ותעשיית ההיי-טק של לונדון פורחים ומהווים גורם משיכה רב ליזמים ישראלים ובפרט לאלו שבאים מתעשיית ההיי-טק הישראלית.
מעבודתי כעורך דין אנגלי, היושב בישראל ומייצג ישראלים בלונדון, בין אם מרכזם שם או כאן, אני חש את המשיכה החזקה ללונדון בקרב קהילת אנשי העסקים בישראל ובקרב ישראלים שכבר התבססו בה. אלו נוהגים לבלות בבתי קפה ומסעדות באווירה ישראלית המשלימה את שאר הדברים שיש ללונדון להציע, לרבות קהילה יהודית מסבירת פנים וסובלנית אשר רק מחזקת את כח המשיכה הרב שיש בעיר.
מצדה השני של המשוואה, כפי שהיא נראית ככל הנראה מנקודת מבטו של עופר, משרד האוצר בראשותו של יאיר לפיד מבקש להגדיל את שיעורי מס החברות, מס ההכנסה, מס רווחי הון ומס ערך מוסף. כולנו, כישראלים, נושפע מכך, אולם תנועות הצדק החברתי בישראל דורשות מלפיד לפגוע בטייקונים. תשובתו של עופר לשאלה המפורסמת של יאיר לפיד "איפה הכסף?" פשוטה: בדרכו ללונדון. השאלה היא כמה ישראלים נוספים ילכו בעקבותיו.
לעופר יש, ללא ספק, גם סיבות אישיות ומשפחתיות להעתיק את מקום מגוריו. מגורים בלונדון יחסכו לו 300 מיליון דולר בשנה במס הכנסה, על פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבריטניה. על מנת לשים את הדברים בפרספקטיבה, שיעור המס שעופר ייהנה ממנו בבריטניה יהיה נמוך באופן משמעותי משיעור המס שהציבור בישראל משלם על משכורת של 15,000 שקל, וזאת עוד לפני סבב העלאות המסים שצפוי לנו.
כשעליתי ארצה אמרו לי אנשים צינים שהדרך לעשות הון קטן בישראל היא לבוא עם הון גדול. יש בכך משהו. אולם בשבע השנים בהן אני פועל כאן כעורך דין אנגלי עבור לקוחות מבוססים בארץ ובבריטניה, נראה כי הפתרון האידיאלי הוא מיזוג בין לונדון וישראל המאפשר ליטול את הטוב משני העולמות. ברור לי שהתועלת מרובה כאשר באים מאנגליה לישראל. האם עופר יצליח לעשות זאת בכיוון ההפוך? ימים יגידו.
*הכותב עלה ארצה מבריטניה בשנת 2006 והוא שותף במשרד אסרסון ושות' (ALO) משרד עוה"ד הגדול בארץ שמתמחה בדין האנגלי. למרות מיקומו בארץ, המשרד עוסק אך ורק במשפט אנגלי בכל תחומי המסחר והנדל"ן. המשרד דורג לאחרונה ע"י המדריכים הבינלאומייםLEGAL 500 ו- Chambers Global כמוביל בתחומים יישוב סכסוכים ובוררות וכמומחה בדין אנגלי.