פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם לפיד יעמוד במשימה?

      הממשלה החדשה עומדת בפני גירעון בתקציב שהועמק בתקופת הממשלה הקודמת. ד"ר ישראל בוקסר תוהה האם ידע שר האוצר יאיר לפיד לעמוד בהבטחותיו ולרתום את הכלכלה למען האזרחים

      בנאומו האחרון בכנסת הטיח שר האוצר בחרדים שהם שותפים למחדל הגרעון. נציגי החרדים החזירו לו מנה אחת אפיים והתנהל דיון פופוליסטי, רגשי ואישי, לא ענייני. על נושא אחד אין מחלוקת ויש עליו קונצנזוס: הגרעון הוא מחדל. הבעיה במחדל זה, כמו ברוב המחדלים, היא שאיש לא לוקח עליו אחריות ואיש לא משלם את המחיר.

      יש שני גורמים מהותיים שגרמו לגרעון: בתחום ההכנסות - הצמיחה לא הדביקה את התחזיות וביחס ישר לכך גבית המיסים הייתה נמוכה מהצפוי. בתחום ההוצאות - הממשלה לא התאימה את ההוצאות להכנסות והמשיכה לפזר כספים שאין לה. מדובר בחוסר אחריות גמור. נכון שיש פער של פאזה בין המידע על גבית המיסים בפועל לבין ההוצאה הצפויה. מצופה אפוא משר האוצר להתאים את ההוצאות להכנסות בפער של פאזה, קרי חודש. בפועל לא בוצע כלל התהליך הבסיסי של ההתאמה והגרעון הלך ותפח. חוסר האחריות מתחזק על רקע התשבחות הבלתי פוסקות שנתנו נתניהו ושטייניץ לעצמם בגין הביצועים הכלכליים יוצאי הדופן. להצלחה אבות רבים, מה עם האחריות לכישלון? הפיות נאלמו דום.

      הבעיה לא בהצהרות אלא בתוצאות, לא האחראי על המחדל נושא בתוצאת כישלונו אלא הציבור כולו, בייחוד מעמד הביניים, שיידרש לשלם הרבה. היריעה קצרה מלפרט את העול שיוטל על רוב השכירים במשק וזה לא יגמר שם, כי קיצוץ בתקציב הביטחון יפגע בביטחון ובציבור, וקיצוץ בשירותי הממשלה וברווחה יפגע בשירותים ובציבור. על הממשלה החדשה לשנות בתכלית נורמה פסולה זו של ניהול כושל ואי קבלת אחריות.

      האם הכלכלה תהיה למען האזרחים?

      הציבור נחשף לאחרונה לשני נושאים שגישת הממשלה אליהם היטיבה איתו. ראשית התשלום לחיילי המילואים, שיתבצע למרות שהיו מי שניסו למנוע אותו, ושנית חתימה על אמנת השמיים הפתוחים. האם שתי סנוניות אלו מבשרות את בוא האביב? אביב בו הכלכלה היא למען האזרחים ולא ניצול שלהם כפי שהיה עד כה. הבחירות האחרונות התאפיינו בהצבעה למען הגישה הראשונה, ויש בכך מחויבות גדולה מצד הממשלה ובייחוד מצד יש עתיד והבית היהודי לגבי השיטה והדרך.

      הבטחות יש לקיים. לשון אחר, לפיד מבטיח שבעוד שנתיים, בתום העול שאמור לאזן את הגרעון, ירווח לציבור. לפיד הבטיח, שלפיד יקיים. האם לפיד בטוח שיצליח לעמוד במשימה האדירה שעומדת בפניו. הרי הוא לא לבד במערכה וישנם אילוצים עצומים, פנימיים וחיצונים בתחומי הכלכלה והביטחון שהשפעותיהם חורגים ממדיניות מתוכננת כזו או אחרת. אבל הבטחות יש לקיים והציבור זוכר ולפיד יצטרך לפרוע את השטרות נשוא הבטחותיו, שאם לא כן הוא יאלץ להסיק מסקנות אישיות, הרי הוא מדבר על דרך חדשה.

      רווחה לציבור ואחריות?

      למה קורא לפיד רווחה לציבור? האם תחול ירידה בשיעור המסים הישירים והעקיפים? האם ירדו מחירי המוצרים והדיור? האם תשתפר רמת השכר? האם הממשלה תצליח להגדיל את הצמיחה ולייצר עוד מקומות עבודה? האם שוק ההון ייתן מענה למשקיעים מקומיים וזרים, האם החרדים ומגזרי המיעוטים יתחילו להשתתף בנטל ויחברו למעגל העבודה? האם הפערים החברתיים יתחילו להצטמצם? האם וועדים גדולים ימשיכו לעכב קידמה וצמיחה? ועוד. זה יומרני להבטיח רווחה עוד שנתיים. זה ריאלי לייצר שקיפות, נראות ובקרה, לקיים נורמות התנהגות אתיות, לדווח על כישלונות ולהסיק מסקנות אופרטיביות ואישיות כשצריך. ליצור מנגנונים של אחריות ציבורית ושל שכר ועונש. לייצר כלים וכללים של ניהול אפקטיבי. לשפר את רמת השירות לאזרחים, ואחרון חשוב, לשפר את הפריון של עובדי הממשלה ושל המגזר הציבורי. מהלך שיכול להרים את המשק ולתת לו תנופה וקידמה. אם חלק מאלו האחרונים יתקיים, הצמיחה תגיע. אם הממשלה תבצע אותם הציבור ירגיש שותף ויתרום את חלקו.

      ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה