לשנות את שנת התקציב

בימים אלה יושבים שר האוצר ובכירי משרדו ומגבשים את תקציב המדינה. לאחר שנפטרנו מן התקציב הדו-שנתי, נדרשת עתה החלטה נוספת, מהותית, שתביא להגברת היעילות במשק הישראלי – קביעה מחדש של שנת התקציב הישראלית.

כיום, שנת התקציב חופפת את השנה האזרחית (מתחילת מינואר ועד סוף דצמבר), המבוססת על הלוח הגריגוריאני שהונהג במאה ה-16 כעדכון ללוח היוליאני מלפני אלפיים שנה. בין לוח זה לבין מחזור הפעילות הכלכלית בישראל, אין כל קשר. הכרה בצורך בהלימה בין שנת הפעילות לבין לוח השנה מוכרת בעולם. בארה"ב לדוגמה שנת התקציב מתחילה באוקטובר ואילו בבריטניה באפריל. שנת התקציב הבריטית הייתה נהוגה בעבר בישראל והיא שונתה משום חוסר ההתאמה.

שנת הפעילות בישראל מתחילה אחרי חגי תשרי, כאשר חודשי החורף הם חודשי העבודה המלאים. התקופה מחג הפסח והחגים שאחריו והמשכם בפגרת הקיץ, מניבה תפוקה נמוכה. הביטוי "אחרי החגים", איננו מטבע לשון, הוא המציאות. מערכת החינוך, לדוגמה, פועלת מזה שנים רבות על בסיס שנת תקציב החופפת את שנת הפעילות. החיתוך בינואר נוצר משום הרצון להותיר לכנסת די זמן, אחרי החגים, לדון בהצעת התקציב ולהביאו לאישור עד 31 בדצמבר. היה והכנסת אינה מצליחה לאשר תקציב עד מועד זה, ניתנת ארכה עד ליום 31 במרץ ואם עדיין לא אושר תקציב מתפזרת הכנסת.

בהנחה שהתקציב מאושר במועדו, החודשים ינואר-מרץ הם חודשי התארגנות של משרדי הממשלה, עדכון תכניות העבודה, הוצאת מכרזים, חתימת הסכמים וכיוצא באלה. יוצא, אפוא, כי שלשה החודשים הראשונים של השנה הם הערכות לפעילות, ששה חודשים נוספים הם בעלי תפוקה נמוכה ורק בשלושה חודשים האחרונים – לאחר החגים –נעשית פעילות, בלחץ להוציא כספים בטרם תגיע שנת התקציב לסיומה. לגופים תלויים בתקציב המדינה, מציאות זאת קשה שעה שהתקציב אינו מאושר במועדו ותוכנית העבודה השנתית משתבשת לחלוטין.

מן הראוי שהממשלה החדשה, המבקשת לשנות סדרי עבר שחלף זמנם, תיפרד מהלוח הרומי העתיק ותתאים את תקציב המדינה לשנת הפעילות הישראלית; קרי – תקציב שיחל באוקטובר ויסתיים בספטמבר בשנה שלאחריה. על מנת לעשות זאת יהא על הכנסת לאשר את התקציב עד סוף יוני, טרם צאתה לפגרה. בלוח זמנים זה יתאפשר למשרדים לעדכן את תכניות העבודה, להתארגן לשנת הפעילות בחודשי הקיץ ולהתחיל את שנת הפעילות, אחרי החגים, כאשר הכול ערוכים. לא אישרה הכנסת את התקציב עד המועד האמור, יואילו חברי הכנסת לשבש את פגרתם והמשק לא יצטרך לשאת בעלותן של מחלוקות פוליטיות.

לשינוי שנת התקציב בעיתוי הנוכחי משמעות נוספת. הסוגיות הכבדות המונחות בפני שר האוצר מקשות על הבאת תכנית שתוכל לתת, בו זמנית, מענה לגירעונות ולשינויים מהותיים. לפיכך, הגשת תקציב לסיום שנת 2013 ומחצית שנת 2014, תאפשר להתמודד עם תקופת המעבר ובמקביל, להביא תוכנית מבוססת ומהותית שינויים מהותיים עד יוני שנה הבאה לגבי שנת התקציב שתחל באוקטובר 2014.

ד"ר ניסן לימור, ראש המכון לאחריות חברתית במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. לשעבר מנכ"ל בית הנשיא ומנכ"ל המל"ג.