מי קובע את שער החליפין: פישר או הספקולנטים?

היצוא נפגע בגלל שער דולר נמוך, הורדת ריבית או פיצוי ליצואנים נראית כיום הגיונית מבעבר. ד"ר ישראל בוקסר תוהה כיצד מייצרים שער דולר "נורמלי"?

ד"ר ישראל בוקסר

השפעתו הדרמטית של שער החליפין על המשק ברורה לכולם. מודלים רבים ניסו לחזות את שער החליפין של השקל, רובם ככולם כשלו. דווקא מודל וותיק: Purchasing Power Parity (PPP)- מודל שוויון כוח הקנייה, נחשב כיותר מקובל לקביעת שער החליפין. המודל מתבסס על הכלל של מחיר אחד-,The Law of One Price הקובע שמוצרים זהים הנסחרים בצורה חופשית ימכרו במחיר זהה בכל מקום.

דוגמאות לכלל של מחיר אחד הם גז ונפט, מתכות ומוצרים חקלאיים) סחורות-קומודיטי), הנסחרים בבורסות שונות במחיר דומה. כלל זה עובד מכיוון שבכל מצב אחר הייתה נוצרת הזדמנות לארביטראז (סחר בשני מקומות) :אם נחושת לדוגמא הייתה נמכרת במחיר שונה במקומות שונים בעולם, ניתן היה לקנות אותה במקום שבו היא נמכרת בזול ולמכור אותה ברווח במקום שבו היא נמכרת ביוקר. מודל PPP מרחיב את הכלל של מחיר אחד וקובע ששער החליפין הנכון בין שני מטבעות, הוא שער החליפין שבו המחיר של סל זהה של סחורות ושירותים בשתי המדינות, יהיה שווה. בכל מצב אחר תהיה הזדמנות לארביטראז. לפיכך שיווי משקל יושג רק כששער החליפין ישתווה לשער של PPP. השבועון אקונומיסט מפרסם מידי שנה גרסה של שערי PPP באמצעות מדד הביג-מאקBig Mac . האקונומיסט משווה את מחיריהן של קציצות מקדונלדס במדינות שונות ומחשב לפיהם את השער של PPP. לפי האקונומיסט היה המחיר של ביג מאק בארה"ב בינואר 2013: 4.37 דולר ואילו מחיר קציצת המבורגר אחת בישראל היה 4 דולר, שער החליפין בינואר היה 3.72 שקל לדולר. לפי האקונומיסט השער גבוה ב 8.46% משער שיווי המשקל ( 4 ביחס ל -4.37). לפיכך שער החליפין צריך לעמוד על 3.41 שקל לדולר. באם נתייחס למדד ברצינות הרי ששער החליפין "הולך בכיוון הנכון" כאשר מינואר עלה ערך השקל ביחס לדולר בכ-0.14 שקל.

(תוכן מקודם)

השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

בשיתוף Foody
לכתבה המלאה

החוסן הכלכלי בעייתי?

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מוציא מאות מיליונים כדי לנסות ולעצור את ההידרדרות, ללא הצלחה, וגורם אגב כך הפסדים ניכרים לבנק ישראל. בנוסף, לא ברור כיצד הר הדולרים המצוי בבנק ישראל משפר במשהו את החוסן הכלכלי הישראלי. השקל הגבוה מרע עם מאזן התשלומים שכן כדאי לייבא לישראל ולא כדאי לייצא ממנה. בהשוואה לשנים קודמות ניתן לראות כי לאחר גידול בייצוא של כ-19% בשנת 2010 ושל 11% בשנת 2011 הסתכם היצוא בשנת 2012 בקיפאון. סך היקף יצוא הסחורות והשירותים מישראל ב-2012 הסתכם בכ-90 מיליארד דולר, ירידה של כ-1% לעומת 2011. ברור שחלק גדול מהירידה מוסבר בשער השקל הגבוה, שצפוי שישפיע על המשך המגמה גם בשנת 2013. תקבולי הגז הצפויים בעתיד גם תורמים לחיזוק השקל.

הר הדולרים מיותר ומזיק

מאחרי הנתונים מסתתרות מגמות רגרסיביות: ירידה בתוצאות העסקיות של מפעלים מוטי יצוא, הגדלת הגרעון התקציבי, הקטנת הצמיחה, ירידה בגביית המסים, פיטורי עובדים, ויצירת תמריץ מובהק להפוך למדינה של סוחרים. שווי בנפשכם מה עשוי לקרות בשנת לו שער הדולר יהיה 4 שקלים. כנגזרת ישירה מכך יעלה היצוא של סחורות ושירותים לכ-מאה ואחד מיליארד דולר, כאשר הרווחיות המשופרת תייצר תמריץ ותשפר משמעותית את כושר התחרות של היצואנים. הגידול הבסיסי ליצוא של כ-11 מיליארד דולר, צפוי להביא לגביה נוספת של לפחות 2.75 מיליארד דולר מיסים וזה הרבה יותר מקיצוצים, מיסים ומכות אחרות שהציבור ייחשף אליהם בקרוב.

שאלת המפתח נותרה בעינה: כיצד "מייצרים שער דולר נורמלי"? בעבר נתנה המדינה פיצוי ליצואנים. האם כדאי לחזור ולשקול זאת? צריך לבחון את עלות התועלת הכוללת. הורדת הריבית עשויה להקטין את הריצה הספקולטיבית לשקל, אך עדין שעור הריבית בישראל גבוה בהרבה מזה שבארצות הברית. כך או אחרת, לא נכון להמשיך במצב בו ספקולנטים קובעים בפועל את מצבו הכלכלי של המשק.

ד"ר ישראל בוקסר מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully