מתמטיקה למתחילים ולנערי אוצר

אנו עומדים לפני עליית שיעור המע"מ מ 17% ל18%, אבל מכאן ועד לומר שהמע"מ עלה באחוז אחד הדרך ארוכה. כיוון שהמע"מ לא באמת עומד לעלות באחוז אחד בלבד, זו אחיזת עיניים , תעלול מתמטי שגורם לנו לחשוב כך.

קל יהיה להמחיש את המצב בעזרת דוגמא: נניח כי רצונכם לרכוש מוצר שמחירו 100 שקלים, על מחיר זה תצטרכו היום להוסיף מע"מ בסך של 17 שקלים. מאה עבור המוצר, שבע עשרה למדינה, מאה ושבע עשרה לתשלום. אחרי עליית המע"מ לשיעור של 18% תיאלצו להוסיף על מחיר המוצר 18 שקלים, כעת תשלמו 100 עבור המוצר ושמונה עשרה למדינה. השקל הנוסף שתוסיפו הינו 5.9% יותר ממה שאתם משלמים היום למע"מ. למעשה הכנסות המדינה ממע"מ יעלו בשיעור של 5.9% ולא באחוז אחד. או במילים אחרות מחירו הסופי של המוצר יעלה בכאחוז אחד, אך חלק המע"מ מתוך התשלום יעלה בכמעט שישה אחוזים.

אם זו הייתה הצרה היחידה מילא, הבעיה חמורה שבעתיים כאשר מפנימים את השינויי במדרגות מס ההכנסה. על פי הצעת התקציב כל מדרגות המס יעלו בשיעור של 1.5%. שיעור מדרגת המס הנמוכה ביותר יעלה מ 10% ל 11.5% כלומר על המאה שקלים השוליים במדרגה זו אנו משלמים 10 שקלים וממש עוד מעט נשלם 11.5 שקלים, קל לראות ששיעור העלייה בתשלום הנו 15%, לעשרה שקלים התווסף עוד שקל וחצי המהווים 15% מהעשרה. מדרגת המס העליונה תעלה משיעור של 48% לשיעור של 49.5%, והפעם על מאה השקלים השוליים במדרגת המס תשלמו 49.5 שקלים במקום 48, רק כ 2% יותר. העוול ברור, מדרגת המס התחתונה מתייקרת ב 15% ואילו העליונה ב 2% בלבד. במילים אחרות ככל שתרוויח יותר כך הפגיעה השולית מהגזירות תהיה זניחה יותר.

מס הכנסה מתוכנן כידוע בצורת "מדרגות מס" . האופן שבו מחושב המס למעשה גורם לאלו המשתכרים יותר לשלם שיעור גדול יותר מהכנסתם על כל שקל נוסף שהם מרוויחים. סוג זה של מס נקרא מס פרוגרסיבי, מס אשר שיעורו מתקדם, גדל, עם העלייה עם העלייה בבסיס המס (ההכנסה). מהצד השני נמצא המס הרגרסיבי. המע"מ לדוגמא הנו מס רגרסיבי, מס ששיעורו אחיד ואינו משתנה עם השינויי בבסיס המס (מחיר המוצר), נטל המע"מ מהווה מעמסה קשה יותר ככל שקטנה ההכנסה.

שר האוצר שלנו עירבב הכל ביחד ולמעשה קבע עלייה רגרסיבית על מס פרוגרסיבי. עלייה קבועה ואחידה ללא קשר לבסיס העלייה. שיעור כל מדרגת מס במקרה זה, ובעצם כך השחית את ההיגיון הכלכלי אשר עומד מאחורי המס הפרוגרסיבי.

ישנה אלטרנטיבה, לפיד יכול היה להחליט על עלייה הגונה יותר, לפחות כלפי המעמד שהבטיח לדאוג לו. דוגמא לאלטרנטיבה כזו היא עלייה של חמישה אחוזים והפעם מתוך מדרגת המס ולא מתוך ההכנסה, הבדל עצום. המשמעות של הדבר היא שדרגת המס של 10% גדלה ל 10.5% ואילו מדרגת המס של 48% גדלה ל 50.4%. היקף העלייה משתנה ביחס לגודל מדרגת המס. מי שמרוויח 5,200 שקל ישלם חצי אחוז יותר על השקל השולי ומי שמרוויח 50 אלף שקל ישלם 2.4%יותר. בעזרת תמהיל נכון של אנושיות, היגיון בריא ומתמטיקה ברמה תיכונית, היה ניתן להגיע לתוצאה פחות צורמת.

שחף מזין, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה