ועדת מראני: להגביל האחזקות הצולבות בין הבנקים

מאת שלומי שפר



המלצות ועדת מראני להפרטת בנק לאומי באמצעות הבורסה שהתפרסמו אתמול, מהוות שינוי דרמטי בכל הנוגע לאפשרויות האחזקה במניות של בנקים בישראל, לבחירת דירקטורים בבנקים ולאופן תפקודם. לפי ההמלצות, אחזקה ביותר מ-5% ממניות בנק תתאפשר רק בכפוף לאישור של נגיד בנק ישראל, וזאת לעומת אחזקה ביותר מ-10% ממניות בנק המחייבת אישור כיום. כמו כן בנק לא יורשה להחזיק ביותר מ-6% מאמצעי השליטה בבנק אחר, והפיקוח על הדירקטוריון ועל בכיריו יתהדק.



לפי ההמלצות, לראשונה בישראל, תופרט חברה בשליטת המדינה, בנק לאומי, באמצעות הבורסה לניירות ערך בתל אביב, וזאת מבלי שיובטח בה גרעין שליטה כלשהו. "זהו צעד המחייב זהירות רבה", אמר אתמול מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר הוועדה, אוהד מראני. לדבריו, הפרטת גוף פיננסי ללא גיבוש גרעין שליטה מראש, מקובלת בעולם המערבי. מנכ"ל נכסים מ.י, יצחק קליין, שהיה חבר בוועדה, אמר כי ההמלצות לא מבוססות על מודל מסוים.



"ניתן היה לחכות עוד שנים רבות לקבלת מחיר טוב יותר עבור הבנק", אמר אתמול שר האוצר, סילבן שלום, "אך הבנק נמצא כבר 19 שנים בידי המדינה". לדבריו, מדובר בהחלטה "מהפכנית", והיא התקבלה בתיאום בין משרד האוצר לבנק ישראל. מראני הוסיף כי בעתיד ינסו להפריט גופים נוספים לפי המודל שנבנה כעת. שלום הודיע כי המלצות הוועדה יובאו לאישור הממשלה ביום א', וכי הוא מעריך ששלב ההנפקה הראשון של 7%-6%, יצא לפועל כבר בספטמבר הקרוב. ההמלצות יובאו לאישור הכנסת לאחר שהיא תשוב מהפגרה באוקטובר, ואז תצא לפועל הנפקת יתרת המניות שבידי המדינה, כ-35%.



החששות העיקריים בקרב חברי הוועדה היו השתלטות של גורמים בלתי רצויים על מניות הבנק, או הגברת הריכוזיות בענף הפיננסים. לפיכך, הוועדה קבעה כללים נוקשים בכל הנוגע לרכישת מניות של בנקים בכלל ומניות לאומי בפרט. מדובר בהמלצות כלליות, שישפיעו גם על בנקים פרטיים שכבר גובש בהם גרעין שליטה.



אישור הנגיד לאחזקה של יותר מ-



5% לפי ההמלצות, אחזקה ביותר מ-5% מאמצעי השליטה בבנק תחייב אישור של נגיד בנק ישראל. כיום אישור כזה נדרש באחזקה הגבוהה מ-10%. קליין הסביר כי הוועדה ביקשה למנוע מצב שבו גורם כלשהו יצבור אחזקות בבנק בשיעור של 10%. כיום מחזיקים שלמה אליהו ומגדל בכ-10% ממניות לאומי, כל אחד.



גורם שמחזיק כיום ביותר מ-5% ממניות בנק לא יוכל לרכוש מניות נוספות בבנק ללא היתר. הוועדה סבורה כי מי שרוכש יותר מ-5% ממניות בנק, אינו פועל כמשקיע פיננסי רגיל, ולכן יש להקדים את הפיקוח עליו. מכיוון שבלאומי לא יגובש מראש גרעין שליטה, הרי שגם למי שיחזיק ב-5% מהמניות עלולה להיות השפעה רבה.



שת"פ למינוי דירקטור יחייב היתר מהנגיד



אישור הנגיד יידרש גם לצורך שיתוף פעולה בין כמה בעלי מניות לצורך מינוי דירקטור לבנק, ואפילו הוא נעשה באופן חד פעמי. זאת כדי למנוע מצב שבו כמה בעלי מניות ישתפו פעולה ביניהם לצורך בחירת דירקטורים, ובכך ישיגו יכולת השפעה מהותית על פעילות הבנק.







מוסדיים לא יחזיקו ביותר מ-5% ממניות בנק



משקיעים מוסדיים - קופות גמל וקרנות נאמנות - שבשליטת תאגיד בנקאי, לא יוכלו להחזיק ביותר מ-5% ממניות בנק אחר. היום ההגבלה עומדת על 10%. כיום הפועלים מחזיק באמצעות הגופים המוסדיים שלו, ביותר מ-5% בלאומי. הפועלים לא יידרש למכור חלק מאחזקותיו בלאומי, אלא שהוא לא יוכל להגדיל אותן.



בנק לא יוכל להחזיק יותר מ-1% בבנק אחר



קבוצה בנקאית, להוציא הגופים המוסדיים שבבעלותה, לא תוכל להחזיק ביותר מ-1% מאמצעי השליטה בבנק אחד. כיום חל איסור מוחלט על בנק אחד להחזיק במניות של בנק אחר. בנוסף, האחזקה הכוללת של בנק בבנקים אחרים לא תעלה על 5% מההון העצמי שלו.



מטרת הסעיף היא למנוע ניגודי עניינים בין תאגידים בנקאיים, שיגרמו לצמצום התחרות במערכת הבנקאית. מטרה נוספת היא מניעת מצב שבו לבנק מסוים יש מניות מיעוט בבנק אחר כאשר הבנק המוחזק נקלע לקשיים. במקרה כזה ייאלץ הבנק המחזיק לפעול כ"כיס עמוק" לכיסוי הפסדי הבנק המוחזק.



חובת דיווח להשקעה ביותר מ-2.5% ללא שליטה



גורם שיחזיק ביותר מ-2.5% מאמצעי השליטה בבנק, שמבלי שהוא שולט בו ומבלי שהוא קיבל היתר שליטה מבנק ישראל, יידרש לדווח על כך לבנק עצמו ולמפקח על הבנקים. לגבי בנק שבו יש גרעין שליטה, חובת הדיווח תהיה על מי שמחזיק יותר מ-5%, בניגוד ל-10% כיום.



מחזיק ביותר מ-1% לא יוכל לכהן כדירקטור



גורם שיחזיק ביותר מ-1% ממניות בנק שאין בו גרעין שליטה, לא יוכל לכהן כדירקטור בבנק זה. הליך הבחירה של דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה ייעשה בהצבעה על כל מועמד בנפרד, ולא בהצבעה על רשימת מועמדים. בבנק כזה חברי הדירקטוריון לא יורשו לצרף חברים לדירקטוריון.



נושאי משרה בבנק ללא גרעין שליטה לא יוכלו לקדם או למנוע כהונת אדם כדירקטור, אך יוכלו להציע את עצמם לתפקיד. האיסור על ההנהלה לקחת חלק בקביעת הדירקטורים, נועד למנוע שליטה למעשה של ההנהלה בבנק. האיסור על דירקטורים לצרף חברים לדירקטוריון, נועד למנוע הנצחה של הדירקטוריון המכהן.



פרוטוקול האסיפה הכללית יוגש למפקח על הבנקים ובו יפורטו המשתתפים באסיפה ושמות המצביעים בנוגע למינוי הדירקטורים.



עוד יפורטו שיעורי האחזקות של כל מצביע וכיצד הצביע, וההצבעות בנוגע לעסקות בעלי עניין, לאישור מיזוגים, לשינוי מסמכי התאגדות ולחלוקת רווחים. המפקח יהיה רשאי לדרוש ממשתתפי אסיפה מידע על זהותם או זהות שולחיהם.



נושאי משרה בבנק יאושרו על ידי המפקח



נושאי המשרות בבנקים יידרשו לקבל אישור מהמפקח על הבנקים, או לפחות את אי התנגדותו למינויים.



בבנקים שבהם יש גרעין שליטה, יותנה מינוי הדירקטורים, המנכ"ל ומבקר הפנים באישור המפקח. כיום הפרקטיקה הנוהגת זהה, וההוראה רק באה לעגן את המצב הקיים בחוק.



ועדה ציבורית תמנה דירקטורים כשמספרם נמוך



במקרה שבו יפחת מספר הדירקטורים בבנק מהמספר שקבע המפקח, הדירקטורים החסרים ימונו על ידי ועדה ציבורית מיוחדת שתו