כבר לפני כשלוש שנים הבטיחה חברת החשמל התייעלות ורפורמה ובפועל הוצאות השכר רק עולות והרפורמה מבוששת להגיע. ב 2012 הוצאות השכר בחברת החשמל הסתכמו ב- 5.31 מיליארד שקל, קפיצה של 21% בהשוואה לשכר ב-2011 שעמד על 4.37 מיליארד שקל "בלבד". הסיבה לתוספת שכר שנתית כוללת בהיקף של כמעט מיליארד שקל נרשם בעיקר בגלל הסכם השכר החדש בחברה שהצמיד את גמלאות העובדים למדד. נתון מעניין נוסף: בעוד שבמרבית ענפי המשק, במיוחד בסקטור הפרטי, השכר כמעט ולא עלה או עלה באחוזים בודדים, הרי שעלות העסקת עובד בחברת החשמל זינקה בארבע השנים החולפות ב 29% והוצאות השכר השנתיות של החברה קפצו ב 33%. כל נתוני השכר באים על רקע גרעון תקציבי קשה, גיוסי הון בערבות המדינה לסתימת בורות במאזן, משיכת כספים "ממקומות מסתור" כמו חשבון הנאמנות של העובדים, מתן בונוס של 10% מהשכר לבכירי החברה.
גירעונות, בונוס והגנה מעופר עיני
במאי 2008 הודיעה חברת החשמל כי תצא לתוכנית התייעלות שתבוא לפרישה מוקדמת של 1500 עד 2000 עובדים. נכון להיום החברה הוסיפה 850 עובדים חדשים (7% מכח העבודה) ואת שנת 2012 סיימה החברה בהפסד של 679 מיליון שקל. כיום מצפה החברה לקבל מיליארדים מהממשלה למימון "הרפורמה" שהובטחה כאמור לפני חמש שנים... כדי שהשכירים במשק ימשיכו לקנא בעובדי חברת החשמל נציין ששכר עובדי הנמלים נמוך מעט משכר עובדי חברת החשמל.
ועד עובדי חברת החשמל מאורגן להפליא ומפגין כח ללא חשש. את נושא חשמל החינם הוועד כלל אינו מעלה לדיון. מעת לעת אחד מחברי הוועד מתבטא באלימות מילולית בסגנון: אנחנו נקבע איך תראה החברה...וההנהלה שותקת. ההנהלה אינה מפחידה את העובדים, במיוחד שוועד חזק זוכה תמיד, באופן אוטומטי, לגיבוי מוחלט מילולי או שקט, מצד יו"ר ההסתדרות עופר עיני. וועד חברת החשמל מוביל את הוועדים החזקים (נמלים, תע"ש, רפאל) והוא בעצם מכתיב לעיני איך להתנהג. גרוע מכך, הוועדים שכידוע מעורבים עמוק בפריימריס במפלגות זוכים תמיד להגנת פוליטיקאים ובמיוחד להגנתה של ח"כ שלי יחימוביץ' יו"ר העבודה, שנדמה כי שתיקתה (הרועמת) בעניין חברת החשמל גורמת לה דווקא נזק ציבורי.
שכר הולם שהפך לפרוע
מ 2009 עד 2012 צמחה עלות העסקת עובד מ 315 אלף שקל לשנה (לא כולל הטבות מפליגות נוספות) עד לסך של 406 אלף שקל. גם אנחנו בעד שכר הולם והוגן לעובדים מאוגדים ציבורית המפעילים וועד כוחני. אבל כאשר השכר מאבד פרופורציה, ותעריפי החשמל מתייקרים גם כדי לסתום גירעון במאזן חברת החשמל, צריך לעשות סוף לקרקס הציבורי-כלכלי שלפנינו.
בעוד שהשר נפתלי בנט מחזיק "סכין בין השיניים" להילחם בשכרם של עובדי הנמלים ומישהו מעלה רעיון לגייס את צה"ל לעבוד כסוורים ונתבים בנמלים אם ישבתו, אף שר לא יגייס רפורמטור אמיתי לנער מקצה לקצה את חברת החשמל שחיה בעולם מאושר ומפונק כלכלית ללא דין וללא דיין.
במסגרת השקרים המוסכמים בין ההסתדרות, הפוליטיקאים, הוועדים ואנשי האוצר, הגיע הזמן לבצע שינוי דרמטי ויסודי בחברת החשמל. מהר ככל האפשר כי כיום הזנב שולט בגוף ולא להיפך.
מתי אלפר, כלכלן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה