"שגם בעלי פנסיה תקציבית ישאו בנטל"

חשיפת "גלובס" על פצצת הפנסיה התקציבית עוררה גל של תגובות וקריאה לשינוי מיידי בתנאים. ד"ר זאב רותם, מומחה לשוק הפנסיוני: "חצי מהאוכלוסיה מופקר"

  • פנסיה תקציבית
רון שטיין שי ניב

"המספרים מדברים בעד עצמם. הגיע שהזמן שגם בעלי הפנסיה התקציבית ישתתפו בנטל כמו שאר הציבור בישראל וכמו שאר מקבלי הפנסיות". כך אומר היום (ג') גורם באוצר בתגובה לחשיפת "גלובס" אתמול בנוגע להיקף האמיתי של הפנסיה התקציבית. לדבריו, "קיים כאן נתק - יש רבים שמקבלים הרבה כסף ויש בשירות הציבורי פנסיות מדהימות כשלפנינו עוד עשרים שנה של בלגן ושל גידול במספרים. לכאורה, יש השתתפות מסוימת של החוסכים בפנסיה התקציבית ובפנסיות הוותיקות, אבל זה בטח לא מכסה את ההתחייבויות אלא מדובר במשהו יותר סמלי. אין סיבה שהם יהיו משוחררים מהנטל", הוא מצהיר.

אתמול כאמור, חשף "גלובס" כי ההתחייבות הכוללת לפנסיה התקציבית עומדת כיום על 676 מיליארד שקל, כאשר בעתיד התשלום השנתי בגינה יסתכם בכ-26 מיליארד שקל. כמו כן, מהנתונים עלה שלצד עובדים בכירים שנהנים מפנסיה חודשית גבוהה של עשרות אלפי שקלים, ישנם עובדים רבים שמקבלים פנסיה קטנה בהרבה של אלפי שקלים בלבד. החשיפה עוררה מבול של תגובות וקריאה להוביל לשינוי מיידי בתנאי הפנסיה התקציבית. מגוון גורמים עימם דיברנו הדגישו את הצורך הדחוף בהשתתפות עובדי המדינה הוותיקים בנשיאת הנטל הכלכלי במשק, בין היתר במטרה להפסיק את הבידול בין אלו שיש להם עתיד פנסיוני מובטח לבין אלו שאין להם כל הבטחה.

הפנסיה התקציבית, נציין, נחסמה למצטרפים חדשים בתחילת העשור הקודם, כאשר למעט השתתפות נמוכה למדי של 2% בדמי ניהול מצד העובד, עלותה ממומנת מתקציב המדינה וזכויותיה מחושבות כנגזרת של השכר האחרון של העובד. כך, אלו שזוכים לפנסיה תקציבית נהנים משיעור חלופה גבוה ביחס להכנסתם קודם ליציאתם לגמלאות, וזאת בניגוד חריף למה שצפוי לקרות בעתיד עם החוסכים לפנסיה הצוברת.

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה

"אבטחה מוחלטת על חשבון המדינה"

ד"ר זאב רותם, העומד בראש חברת רותם אסטרטגיה ומלווה את השוק הפנסיוני שנים רבות, אמר היום ל"גלובס" כי "יש אנומליה בכל נושא הטיפול בפנסיה של הציבור בישראל. יש פה חצי אוכלוסייה מוגנת וחצי שני שמופקר. סך כל ההתחייבויות לפנסיה בישראל עומד על כ-1.8 טריליון שקל, והוא כולל כ-700 מיליארד שקל התחייבויות מדינה לפנסיה התקציבית, כ-200 מיליארד שקל חיסכון בקרנות הוותיקות שמוגנות על ידי הממשלה, והשאר - 900 מיליארד שקל - שנמצאים בגופי החיסכון הפנסיוני בשוק. מכאן שהאזרחים מתחלקים לשניים: חצי מהאוכלוסייה מוגנת, אלו שמקבלים פנסיה תקציבית וקרנות הפנסיה הוותיקות, והחצי השני שלא מוגן".

לדבריו, "הבעיה היא ש'המוגנים' מקבלים אבטחה מוחלטת על חשבון תקציב המדינה, בעוד שהאחרים מופקרים לדמי ניהול גבוהים ולניהול השקעות מוטה תשואה קצרת טווח. מה שאומר לעתים סיכון גבוה שמביא גם לאותם הסדרי חוב ידועים. 'המוגנים' הם האזרחים המבוגרים שעבדו בעבר או עובדים כיום בשירות המדינה, או כאלה שחסכו בקרנות ההסתדרותיות; ו'הלא-מוגנים' הם הצעירים ואלה שלא היו בממשלה או בהסתדרות. הפער בין המוגנים לבין הלא-מוגנים, כפי שמשתקף מהנתונים שהציג "גלובס", מאוד גדול והוא מתחבר לאי-השוויון הגדול שקיים כבר כיום ומצביע על כך שבעתיד אי-השוויון רק יחמיר".

בשל כך, מסביר רותם, אין ברירה אלא לשנות את המצב הקיים. "זה מגדיל את הצורך לאזן בין שני המגזרים הללו. חייבים ליצור איזשהו מנגנון הגנה מינימלי למאות אלפי החוסכים הצעירים והלא-מוגנים, וזאת דרך פנסיה בניהול ממלכתי, לפחות עד גובה השכר הממוצע במשק". נוסף על כך, הוא אומר, "נכון גם לצמצם את הפערים בתוך הפנסיה התקציבית עצמה. השכר של השופטים בולט, אבל שופטים אין הרבה והם עובדים עד גיל מאוחר. הבעיה העיקרית היא במערכת הביטחון ששם הכסף הגדול. המערכת קבעה לאורך השנים את הכללים שלה לטובת אנשי הקבע ובפרט לטובת הקצינים הבכירים, כך ששם רמת אי-השוויון הפנימי היא מאוד גבוהה.

"יש נגדים וקצינים זוטרים שמקבלים פנסיות מאוד נמוכות, פחות מהממוצע של עובדי המדינה, ולצדם ישנם אלפי קצינים בכירים שמקבלים תוספות ופנסיה גבוהה מאוד, ברמה של השופטים ואף יותר. הבור הגדול במערכת הביטחון שאין עליו שליטה, פוגע בביטחון המדינה יותר מהקיצוץ התקציבי מפני שהוא מקטין את המקורות הפנויים שעומדים לרשות מערכת הביטחון לצורך התעצמות ואימונים. אי-השוויון שם יוצר גם בקרב רבים מאנשי וגמלאי הקבע תחושה שאין שוויון בתגמול בין אלה שנושאים בנטל. לדעתי, הכשל בניהול הפנסיה בישראל הוא גדול הרבה יותר מהכשל שהיה עכשיו בניהול התקציב: הוא מאיים על העתיד הכלכלי של מרבית האוכלוסייה, מגדיל את אי-השוויון בממדים קיצוניים ביחס לעולם ומקטין את המקורות שיהיו פנויים במשק. חייבים לטפל בזה ויפה שעה אחת קודם", הוא מסכם.

גורם מקצועי בשוק הפרטי המעורה בנושא, אמר לנו היום כי "הפנסיה התקציבית הייתה דחיית הקץ ועכשיו הקץ מגיע. לאורך השנים שעברו המדינה חסכה לעצמה את תשלומי המעביד לחיסכון לפנסיה וזה חסך לה הרבה, אפילו שזה פחות ממה שהיא תשלם לפנסיה של העובדים שזכאים לפנסיה התקציבית. עכשיו צריך לשלם את ההלוואה הבין-דורית הזו". גורם אחר אמר כי הקצבה בפנסיה התקציבית לא מספרת את כל הסיפור. "גם התנאים שלהם לעתים יותר טובים מהנהוג כיום. למשל, אצל השופטים יש פנסיית שארים של 100% מהקצבה, בעוד שהשארים של החוסכים בפנסיה הרגילה כיום יהיו זכאים רק ל-60% מהקצבה של המבוטח אם ימות לפניהם".

גורם בכיר נוסף מהשוק המוסדי התייחס לסוגיה ואמר כי "הפנסיה התקציבית היא למעשה תוספת השכר הגבוהה ביותר שיש. מדובר במרכיב שכר סמוי שגודלו שווה ערך לשנים רבות של שכר. לדעתי, יש להשוות את הפנסיה לכל העובדים במשק. השיטה בה הפנסיה התקציבית מתנהלת הינה שערורייה. יש לקחת מהעובדים שמקבלים פנסיה תקציבית הפרשות מלאות".

רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, התייחס אף הוא לגילויים ואמר כי "חשיפת תנאי הפנסיה התקציבית ב"גלובס" היא המחשה נוספת לכך שמשרד האוצר מקצץ איפה שקל ולא איפה שנכון. במקום להתמודד עם קבוצות חזקות ולטפל אחת ולתמיד ברעות החולות, האוצר ממשיך לבחור בפתרונות הקלים, כגון צמצום הטבות המס להפרשות לפנסיה למגזר הפרטי שיגרום לפגיעה קשה בביטחון הכלכלי ובפנסיה העתידית של ציבור זה. בסופו של דבר, עצמאים ושכירים במגזר הפרטי יהפכו לנטל על תקציב המדינה אם לא תהיה להם פנסיה ראויה. יש קשר ישיר בין הנטל התקציבי שחל על המדינה עקב תנאי הפנסיה התקציבית לבין הגזירות שמושתות על כלל האוכלוסייה, לרבות המגזרים החלשים והלא מאוגדים, בתקציב 2013".

גם עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, סבור כי "כאשר המדינה מחויבת לקיצוץ תקציבי עמוק המטיל נטל כבד על כל אלה המצויים בשכבות השכר הנמוכות, בדרך של העלאת מע"מ ושיעורי מס הכנסה, מן הדין שנעשה צדק אמיתי ונעמיק את השתתפותם של אלה המצויים בשכבות השכר הגבוהות יותר. משום כך, יש לחדול במהירות מהפנסיה התקציבית, לעבור לפנסיה צוברת ולהגדיל את השתתפות כלל העובדים במגזר הציבורי ובעיקר את שכבת הבכירים שבו", אומר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בהתייחסו לחשיפת "גלובס".

לדבריו, "יש לזכור שסך תשלום הגמלאות לעובדי המגזר הציבורי בשנת 2011 הגיע לסכום של 18.6 מיליארד שקל, אך ראוי גם לציין שלא פחות מ-2 מיליארד שקל הינם השתתפות המדינה בקרנות הפנסיה של ההסתדרות שקרסו כתוצאה מניהול כושל. אין לי ספק שהרחקנו לכת בהענקת זכויות פנסיה מופלגות לשכבות הבכירות במגזר הציבורי, ונושא זה בהחלט ראוי לטיפול עומק".

הבהרה:

בניגוד למה שנכתב אתמול ב"גלובס", האוניברסיטה העברית עברה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת החל מה-1 ביולי 2000. כל התשלומים המשולמים על ידי האוניברסיטה לפנסיה תקציבית כלולים בתקציבה השנתי.

"רוב עובדי המגזר הציבורי שבהסתדרות זכאים לפנסיה נמוכה"

גורמים בהסתדרות ציינו היום כי הארגון עצמו חתם עוד בסוף שנות התשעים על הסכם ששם קץ לפנסיה התקציבית בכל הנוגע לעובדים חדשים, וכי גם הפרסום ב"גלובס" מוכיח שרוב עובדי המגזר הציבורי שמאוגדים בהסתדרות זכאים "בצער רב" לפנסיה נמוכה למדי. זאת, בזמן שאנשי הקבע, המרצים, השופטים והבכירים האחרים, כלל אינם שייכים להסתדרות הכללית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully