וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הגז הטבעי שייך לציבור

ד"ר רענן כהן

30.5.2013 / 14:44

ממשלות ישראל לאורך הדורות שמות תמיד את הקל והמהיר לפני הטווח הארוך. ד"ר רענן כהן קורא לממשלה לשים את האינטרס של הציבור מעל זה של הטייקונים

אוצרות טבע במדינת ישראל הם בבעלות הציבור. יהיה אשר יהיה הגורם שרוצה לחלק את העוגה, חשוב לזכור שיש גבול לכמה ניתן למתוח את הקו האדום המוסרי. כניעה לענקיות הגז וייצוא הגז משמעותה שבירת אמון בין אזרחי המדינה לנבחריה.

מקור אנרגיה עצום

שוב מדברים על כאן ועכשיו, על הכסף המהיר ומה זה יעשה למדינה אבל באיזה מחיר? שוב המחיר הוא על גבו המכופף של האזרח. אני מודע לטיעונים לכאן ולכאן. בכל דבר, עם קצת רצון והרבה מוטיבציה, ניתן למצוא הגיון, אך לא הגיון אני מחפש אלא צדק. ממשלות ישראל בכל דורותיהן חטאו בחטא הכאן ועכשיו. תמיד העדיפו את הקל והמהיר ומי כמו הטייקונים שיעשו הכול כדי להפוך את המהיר והקל לאטרקטיבי במיוחד.

הגז הוא מקור אנרגיה עצום והוא טומן בחובו פוטנציאל חיסכון אדיר. אפשר רק לדמיין מה יעשה הגז לתעשיית הנפט ולתחרות בין שניהן. גז כחול לבן והשקעתו כאן בישראל, במפעלים בתעשייה תוביל באופן ישיר להוזלה משמעותית ביוקר מחיה בישראל. צמצום התלות של ישראל במקורות אנרגיה אחרים תאפשר שקט לא רק סביבתי אלא גם ביטחוני.

בניגוד לשנים קודמות ובפרט מאז המחאה החברתית נוצר מצב אבסורדי, שבמקום שנבחרי הציבור ידאגו לאזרחים, האזרחים דואגים לעצמם. הם קוראים את האותיות הקטנות בחוק ההסדרים, הם עוברים על מדפי הסופר ובודקים מחירים, המודעות הצרכנית והחברתית של אזרחי המדינה נמצאת בנקודה שלא משנה עד כמה גדול הטייקון, בסופו של יום כולם כולל כולם עוברים דרך זכוכית מגדלת חברתית.

אי אפשר לדבר על חברה וכלכלה במדינת ישראל מבלי להתייחס למאבק על ייצוא הגז. מדובר בדוגמא קלאסית ליחסי הכוחות בין אזרחי המדינה ועשיריה אך במדינה שבה ראש הממשלה בוחר להיות דוגמא אישית לבזבוז כספי ציבור מדוע אנו כל כך מתקוממים כשגם לוקחים לאותו אזרח את רכושו?

אני שומע יותר ויותר את השימוש במילה איזון. חייבים למצוא את האיזון בין ייצוא להשקעה מקומית ואני אומר בדיוק הפוך. אין לחפש איזון במקום שהצורך בו לא קיים. לא יכול ולא צריך להיות איזון בין השניים. צריך קודם כל וראשית כל לדאוג לצרכי האזרחים. קודם כל לטפל בצמצום פערים, בצמצום העוני, בהשקעה במפעלים ובתעשייה כחול לבן ובהשקעה בכל אותם אזרחים שבזכותם יושב ראש הממשלה על הכיסא שלו עם הכוח לקבל את ההחלטה אם לייצא או לא לייצא את הגז ואם כן עד כמה.

בעידן שבו הכול גלובאלי, בעידן שבו הבינלאומי רומס את המקומי הגיע הזמן להחזיר את הסדר למקומו. סדרי עדיפויות מאז ומעולם לא היו הצד החזק של ממשלת ישראל. אזרחי המדינה לא יכולים לשתוק עוד כשהם רואים שוב שברשימת סדרי העדיפויות הם אחרונים. סדרי עדיפויות זאת לא מילה גסה כי אם חזון שטרם קם האמיץ ועשה בהן סדר.

אני רוצה לקוות כי איומי חברות הגז הגדולות, תסריטי האימה שהן מטילות על מקבלי ההחלטות לא יעוורו את השכל הישר וחשוב מכל לא יטשטשו את המחויבות של נבחרי הציבור לבוחריהם.

:דר' רענן כהן יו"ר חברת השוק הסיטוני לישראל ומשמש כדירקטור בחברת גוליבר אנרג'י

  • עוד באותו נושא:
  • גז טבעי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully