מסתיימים ימי החסד של לפיד

הכלכלה הישראלית מצויה בתקופה רגישה. הגזרות נוחתות ברצף ופוגעות ברמת החיים של מעמד הביניים. הקטנת קצבאות, המע"מ, הדלק, המיסים וההיטלים מעידים ששום דבר חדש לא קורה. המדיניות הכלכלית של לפיד, כפי שהיא מתבטאת בצעדים האחרונים שנקט, שזורה היטב במשנה הכלכלית של נתניהו.

לגזרות אלה אין ולא כלום עם הקרדיט של מאה ימי החסד שמשמעותן אמורה לסמן שינוי מהותי. לאחרונה נוכח הציבור עד כמה מוזרות דרכי הפוליטיקה, שהתבטאו בהיעדרות של לא מעט ח"כים מהליכוד מההצבעה על עליית שיעור המע"מ. עליה שמטרתה הקטנת הגרעון שהליכוד יצר, ועכשיו אותם חברי כנסת טומנים ראשם בחול. מהי המשמעות של הדברים מבחינתו של לפיד: אם לעלית המע"מ אין לו תמיכה רחבה בכנסת, כיצד תהיה לו תמיכה בשינויים מהותיים שמתחייבים מהמצב?

מאה ימי החסד של לפיד מסתיימים בעוד שבוע וכבר עכשיו ברור שחלק מהגזרות (מס על משפרי דיור למשל) לא יעברו בכנסת. יתרה מכך, השבוע התפרסמה הערכת בנק ישראל לפיה גם ב-2015 צפויות גזירות כלכליות וזאת בניגוד לאופטימיות שהפגין לפיד לגבי העתיד.

ראינו לדוגמא כיצד התמסמסה ההחלטה על הקטנת מספרם של תאגידי המים. במקומה נעשה ניסיון לכפות עליהם התייעלות, שגם היא לא תצלח, כי התייעלות לא מתבצעת כתוצאה מהצהרה. התייעלות צריך לנהל ולתת לכך כלים, ידע ונחישות ניהולית. מי בדיוק ינהל את ההתייעלות? האם העובדים יתנו לכך יד? אבל באוצר אמונים על הצהרות, שכבר ראינו בעבר ששינוי לא צמח מהן. האם הכישלון המסתמן של השינוי בתאגידי המים מסמל את ההמשך?

הציבור נחשף להצהרות לוחמניות של לפיד, בנט וכץ לגבי הרפורמה בנמלים. ראשי הוועדים הגיבו בחריפות, היה קצת רעש בתקשורת והעניין ירד מסדר היום. חברת החשמל לדוגמא לא יורדת מהכותרות. גובה גרעון שבו היא מצויה כ-80 מיליארד שקל, כפול מהגרעון הממשלתי. גודל הבעיה יביא לידי כך שכל משק בית יצטרך לשאת בפתרונה. למה מחכים, שהגרעון יגיע למאה מיליארד שקל? בינתיים חוגג האבסורד כאשר תנאי העובדים בחברת החשמל בחסות עופר עיני שהם מהטובים במשק, מגדילים כמובן את הגרעון.

חברת החשמל גם מתעתעת ביצרני החשמל הפרטיים בניגוד לחוק. כיצד מתכוון לפיד להתמודד עם הפריון הנמוך במגזר הממשלתי, שעלויות השכר שלו הצפויות להגיע לכ-130-140 מיליארד שקל, מהוות כ-40% מתקציב המדינה? בלי שיפור בפריון לא יהיה סיכוי לשנות משהו במשוואה הקשה. השיטה להקים ועדות שונות ומשונות נראית בריחה מהמציאות.

מישהו שם את הנושא על המפה? מדוע לא מנסים לאחד רשויות מקומיות? מה שנעשה בתחום זה בישראל מגוחך. בפועל אין פער גיאוגרפי בין מרבית הרשויות במרכז המדינה. אבל מה, להטיל מע"מ זה קל, לאחד רשויות זה קשה כי איש לא רוצה להתאמץ. צריך להיות ברור ללא טיפול משמעותי בנושאים מרכזיים, ההוצאה הציבורית תעלה ואז יצטרכו להטיל כרגיל שוב מיסים. מאה הימים מגיעים לקיצם והציבור רק שומע הצהרות.

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה