בנק ישראל: הממשלה דוחקת את רגלי הסקטור העסקי משוק האג"ח - 93% מהאג"חים הסחירות הן ממשלתיות

חלקן של איגרות החוב הלא-ממשלתיות בשוק איגרות החוב בישראל נאמד בכ-7% בלבד, לעומת כ-60% בשוקי האג"ח בעולם - כך עולה מהשוואה שנערכה במחלקה המוניטרית בבנק ישראל.



מהמחלקה המוניטרית נמסר, כי במהלך העשור האחרון נשאר חלקה של הממשלה במלאי איגרות החוב הסחירות בישראל כ-93% בממוצע. "שיעור זה גבוה מאוד יחסית למקובל בעולם. חלקן של איגרות חוב ממשלתיות במלאי איגרות החוב הסחירות בעולם הולך ופוחת בהתמדה והתייצב בשנת 2001 על כ-30%, לעומת כ-41% בשנת 1995.



"בנוסף לאג"ח הסחירה מגייסת הממשלה בארץ גם אג"ח לא סחירה (הנמכרת לחברות הביטוח ולקרנות הפנסיה), תופעה שכמעט ואיננה קיימת בחו"ל. עוד ראוי לציין, כי הממשלה בישראל מממנת את החוב של הרשויות המקומיות בעוד שבמדינות רבות מגייסות הרשויות הון ע"י הנפקת איגרות חוב בעצמן", מציינים בבנק ישראל.



בבנק ישראל מציינים, כי היעדרן של אג"ח לא ממשלתיות משוק ההון בישראל משקף את תלותו של המגזר העסקי בבנקים. לדבריהם, צורכי המימון הגדולים של הממשלה (ברוטו) הנובעים מהגירעונות התקציביים השוטפים ומהצורך לשרת חוב שנוצר בגין גירעונות בעבר, מביאים לכך שהממשלה דוחקת את רגלי הסקטור העסקי משוק האג"ח.



בבנק מונים מספר מכשולים העומדים בפני המגזר העסקי בגיוס ההון בבורסה:



1. קיימת אפליה לרעה במיסוי, והעדפת פקדונות בבנקים. אפליה זו אמורה לבוא על תיקונה החל משנת 2003 עם השוואת שיעורי המס על איגרות חוב סחירות ופקדונות.



2. חסרה תשתית רחבה של איגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר, החיונית לצורך תמחור איגרות החוב של פירמות. תשתית זו הולכת ומוקמת עתה בעקבות הסרת תקרת המק"מ בראשית השנה, אשר היוותה במשך שנים מחסום שרירותי בפני פיתוח שוק הכספים. בבנק ישראל אומרים כי פיתוח שוק המק"מ יאפשר פיתוח מכשירים פיננסיים נוספים, כמו עסקות מכר-חוזר ומכשירים נגזרים על ריבית, המאפיינים כל שוק כספים מודרני.



3. קיימות עלויות מיוחדות, למשל להכנת תשקיף ומס בולים, המכבידות על גיוס הון לטווחים קצרים. בבנק ישראל אומרים כי יש להסירן, או לפחות להגמישן, כדי לאפשר פיתוח שוק של ניירות ערך נגזרים.



4. מבנה הבעלויות בשוק ההון, כאשר חלק חשוב מהמשקיעים המוסדיים הם חברות בנות של בנקים, מונע תחרות.



5. חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני בישראל, בניגוד למצב בעולם, איננו מופנה לשוק ההון. החיסכון לטווח ארוך, בכל העולם, הינו מקור מימון מרכזי לפרויקטים של תשתית, המתממש, בין השאר, ע"י הנפקת איגרות חוב סחירות לטווח ארוך.



התוצאה הכוללת, מסכמים במחלקה המוניטרית, היא שרק פחות מעשירית מאיגרות החוב הנסחרות בבורסה בתל אביב הינן איגרות חוב לא ממשלתיות. עובדה זו מייקרת את המימון של הסקטור העסקי, מצמצמת את חלופות החיסכון העומדות בפני משקי הבית, ופוגעת בצמיחת המשק ובעמידותו בפני משברים פיננסיים.