ספרי לימוד: לשאול או לקנות?

בקרוב יעמדו חלק מההורים לתלמידים, בפני הוצאה של מאות שקלים לתלמיד עבור ספרי הלימוד לשנת הלימודים הבאה. חלק אחר, כמעט מחציתם, יודעים כבר עכשיו שהם ישלמו 280 שקל לתלמיד ביסודי ו-320 שקל לתלמיד בחטיבה ובתיכון, עבור השאלת ספרי הלימוד, ויחסכו מעצמם את כאב הראש שבהתרוצצות בחנויות ובעיקר, יחסכו הוצאה כבדה יותר - במיוחד עבור תלמידים בכיתות הגבוהות.

האם כדאי להצטרף לפרויקט? "גלובס" מונה את היתרונות והחסרונות ואת הפתרונות שייושמו השנה לאור תקלות שעלו בשנת היישום הקודמת.

נזכיר כי פרויקט השאלת הספרים התחיל עוד בימי השר הקודם, גדעון סער, ושר החינוך הטרי, הרב שי פירון, הנחה להמשיך בו מבלי לשנות את התקציב שהוקצה לשם כך.

בימים אלה מקבלים מחולקים להורים טפסים לאישור החלת הפרויקט בבית הספר של ילדם. כדי שבית ספר ייכלל בפרויקט נדרשת הסכמה של 60% מההורים (סף ההסכמה ירד מ-90% לפני שנתיים). מנתוני משרד החינוך צפויים להיכלל השנה בפרויקט השאלת הספרים 1,800 בתי ספר. מתוכם 500-600 שיצטרפו לפרויקט השנה, מדובר ב-45% מתוך כ-4,000 בתי הספר בישראל.

ברוב בתי הספר, הפרויקט נחת על ההורים ועל בתי הספר כחודשיים לפני תום שנת הלימודים הקודמת, מה שכצפוי הוביל לשורה של בעיות ותקלות שלפי מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, באו אל פתרונן. "גלובס" עונה על השאלות שמעסיקות את ההורים:

הנושא יצר בלבול בבתי הספר, מפני שלא הייתה מדיניות אחידה. חלקם הורו על מחיקת הכתוב בסוף השנה, אחרים אסרו את הכתיבה או שהתירו אותה והחריגו את קניית החוברות מרשימת הספרים שהושאלו.

ומה הפתרון? החוברות כלולות בתכנית השאלת הספרים כשקיימת הגדרה באילו מותר לכתוב (לרוב בכיתות הנמוכות) ובאלו הכתיבה אסורה. "הגבלת השימוש היא לטובת חיסכון עצום והסדרת הנושא מושתת על צרכים פדגוגיים אמיתיים", היא מסבירה.

בלא מעט בתי ספר ההורים נדרשים לרכוש ספרי לימוד נוספים אחרי תחילת השנה. הפתרון: במסגרת הפרויקט נאסר על בתי ספר להוסיף ספרים לסל הלימוד.

בתי ספר רבים לא מעודדים את ההצטרפות לפרויקט ככל הנראה בשל הלוגיסטיקה ש"תיפול" על הנהלת בית הספר. "חשוב לזכור שההחלטה היא בידי ההורים ולא בידי מנהל בית הספר ועליהם לעמוד על זכותם", אומרת שטאובר לאור טענות שהמכתבים ששלחו בתי הספר להורים נוסחו ב"אופן בלתי משכנע". כך שאם בבית ספרכם התקבלה החלטה שלילית זכותכם לפנות לוועד ההורים המרכזי ולנסות לקדם את הפרויקט. על כל פנים, בית ספר שבו אושר הפרויקט ברוב של 60% - חובת כל ההורים להשתתף.

משרד החינוך מבחינתו, כדי למזער את הנטל על בתי הספר, מערב בפרויקט את הרשות המקומית בשלוש פעולות עיקריות: ראשית, העברת כספים ממשרד החינוך לבית הספר עבור הפרויקט, שנית, יישום והפעלת מכרזים לרכישת הספרים מול החנויות (הפעילות עד כה נעשתה מול מפיצים), ולבסוף, הרשות תשגר נציג מטעמה ליישום האופרטיבי של הפרויקט בבית הספר.

רשימת ספרי הלימוד נקבעת על-ידי בית הספר. במקומות בהם מופעל פרויקט השאלת ספרים, מטרת בית הספר היא לעמוד בתקציב בהתאם לאגרת ההורים (280/320 שקל).

לפי הנחיות משרד החינוך אך ורק ספרי לימוד המאושרים על-ידו (כ-7,500 ספרים) יכולים להיכלל ברשימה, כולל ספרים דיגיטליים. עוד קובע המשרד כי על הרשימה להישאר בתוקף לחמש שנים.

מה שיקרה הוא שבית הספר יצמצם את הרשימה בכדי לעמוד בסכום שהוקצב.

"הלוואי", אומרת שטאובר ל"גלובס". "אין צורך לקנות יותר מספר אחד לכל מקצוע, לא רק מהיבט של בזבוז עצום אלא גם בכדי לחנך את הצוותים לבחירה מושכלת של ספרי לימוד".

סל ספרי לימוד לתלמידים יעלה כ-300 שקל לכיתה א' ויטפס ל-1,500 שקל בכיתות התיכון. מחירי הספרים ותוכנם נמצאים בפיקוח משרד החינוך. ומדוע ספר חדש יעלה בממוצע 60 שקל? מדובר בענף שבו בעלי האינטרס מושכים בחוטים: הוצאות הספרים לטענתן נדרשות לעלויות גבוהות בשל עלויות הנייר, התכנים הפדגוגים והליווי הנדרש, אל הוצאות אלה מתווספות רווחי החנויות והמפיצים, ואפילו מע"מ שגובה המדינה על ספרי הלימוד. כך שבעוד שספר קריאה עולה כיום 30 שקל (3 ב-100) ספר לימוד עם כריכה שלא בהכרח תשרוד עד סוף השנה עולה כפול (לפחות). "משרד החינוך פעל לגיבוש מחיר מרבי, שעם אישורו נצליח להוזיל את מחירי הספרים אפילו ב-30%", אומרת שטאובר. אלא שהתהליך החשוב הזה זז בקצב חילזון: בשנה שעברה דיווחנו על מהלך הוזלת ספרי הלימוד שהמתין לאישורים. גם השנה, לצערנו הנושא הזה, בטיפול משרד החינוך והאוצר, עדיין ממתין לאישורים. התקווה היא שהמודל יאושר וייושם לקראת שנת הלימודים הבאה.

בעידן שבו הילדים מחוברים למסכים, נשאלת השאלה אם יש הצדקה לספרים מנייר? "מהלך ההשאלה מאפשר לא רק את הורדת הנטל הכלכלי מההורים אלא הוא מהוה תקופה של מעבר בין ספרים מודפסים לספרים דיגיטליים", עונה שטאובר. "תוך כ-4 שנים המערכת תהיה שם ברוב מכריע".

התהליך הזה מתרחש בקצב שלא תואם את ההתפתחות הטכנולוגית שמקיפה את הילדים מכל כיוון. כיום רק בבתי ספר מסוימים ברחבי הארץ נערך פיילוט ללימוד דיגיטלי.

"היעד שלנו הוא לייצר מרחב משותף בכיתה ומחוץ לגבולות הכיתה ולהגיע למצב שבו קירות הכיתה נופלים. תוך 4 שנים מערכת החינוך תיראה אחרת לגמרי מבחינת טכנולוגיה. עם זאת, נלמד גם לכתוב ולא רק להקליד", היא מדגישה. "ספרי הנייר ילוו את תכנית הלימוד אבל בפרופורציות הפוכות".

1. ספרים משומשים:

קניית ספרים משומשים תוזיל את הקנייה ב-30%-60%: אלה נמכרים בירידים מקומיים בבתי ספר ובמתנ"סים, בחנויות פרטיות, בלוחות המשומשים באינטרנט ובאתרים דוגמת: goldbooks.co.il, zmybooks.co.il, booksefer.com ועוד. שוקחתן מתקיים גם ברשת: האתרים schoolbook.co.il ו-tenbook.co.il מאפשרים מכירה וקנייה.

2. רכישה קבוצתית:

התארגנות כיתתית מול חנות ספרים תוזיל את סל הקנייה ב-5%-10%.

3. רכישה מקוונת:

אתרים שמנסים לעורר את הזירה התחרותית מעניקים הנחה של כ-5% על ספרי לימוד חדשים שמטפסת במקרים בודדים ל-13%. בין האתרים: books4u.co.il ו-bookme.co.il.