פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מקורות הכסף שהאוצר מתעלם מהן

      הפטורים ממסים מגיעים ל44.25 מיליארד שקל, היקף ההון השחור - כ-12 מיליארד. ד"ר ישראל בוקסר סבור כי התנהלות מוסרית של האוצר היתה פונה לאפיקים אלה על מנת למלא את הקופה

      סה"כ הטבות המס יסתכמו בשנת 2013 ב-44.25 מיליארד שקל המהווים 19% מהכנסות המדינה ממסים. מאז שנת 2010 גדל היקף הפטורים ב-5 מיליארד שקל. יש לשים לב שסכום ההטבות גדול מהגרעון הממשלתי. תובנה ראשונה: הציבור מכיר מישהו רציונאלי שמחלק הטבות ואין לו כסף לגמור את החודש? והוא לא לומד לקח ובשנה הבאה מחלק עוד יותר? רוב ההטבות, כ-20 מיליארד שקל קשורות לחסכון פנסיוני וקרנות ההשתלמות ואלו נושאים קשים לפיצוח, אם בכלל. באשר לפטורים של חברות בטבע, אינטל, כי"ל וצ'ק פוינט צפויות לקבל בשנת 2014 6.7 מיליארד שקל.

      ראו לבחון כמה היבטים של הנושא: זה לא רק שחברות גדולות משלמות להלכה את אותו שיעור מס שמשלמים עצמאים קטנים, תופעה שכמעט ולא קיימת בעולם. למעשה הן משלמות הרבה פחות. החוק לעידוד השקעות הון מאפשר להן לשלם מס מזערי. בשנת 2010 לדוגמא עמד שיעור המס הממוצע של ארבעת הענקיות על 3.3% והמדינה הפסידה כארבעה מיליארד שקל. יש הטוענים שאותן חברות מעסיקות אלפים רבים של עובדים באזורי פיתוח, ואלמלא התמיכה הן לא היו בונות שם מפעלים. בחינה של הטבות המס על בסיס האזור שבו מתגוררים העובדים ולא על בסיס מיקום המפעל, מראה שאזור המרכז לוקח יותר ממחצית הטבות המס כאשר לפריפריה מגיעים רק כרבע מהן.

      כלכלה שחורה בישראל לעומת ארה"ב

      שיעור הכלכלה השחורה בישראל עומד על כ-23% מהתמ"ג, כמאתיים ושלושים מיליארד ש"ח. התוצאה: בקופה הציבורית חסרים כ-60 מיליארד שקל. אלמלא היעדרותם לא היו צריכים להטיל גזרות כלשהן על הציבור ועוד היה נותר עודף. הדברים לא באים רק על רקע ניהול כושל של הגביה, אלא גם על רקע של טרנד תרבותי נפסד האומר שכדאי לרמות את הממשלה, ומי שמעלים יותר נתפס כמוצלח וכמאצ'ו. בפועל, אותן היעלמויות עצומות (גם תכנוני מס יצירתיים) פוגעות יותר מכל בחלשים, המשלמים אותן בשירותים מקוצצים ובהגדלת העוני. בארה"ב עומד שיעור הכלכלה השחורה על 9%. שם מפחדים להעלים, כי העונשים הם חמורים ביותר וגם הציבור מבין שזה בא על חשבונו וכי העלמות הן בפועל גניבה מהחלשים. אולי כדאי שנאמץ מקצת מתפיסה זו?

      מה הציבור היה עושה לו הייתה נחשפת פרשת עושק של אלמנות, יתומים, או ניצולי שואה? ברור שהדברים היו מעוררים תרעומת ועולים לראש מהדורות החדשות. וכאן דום שתיקה. האם אנחנו טיפשים, כהי חושים או סתם אזרחים חסרי חוט שידרה? נחזור לנושא המוסר.

      מספיק עם סיפורים ומעשיות

      בשיטה הקיימת מי שמעלים מס הוא חזק ומנצח. רוב השכירים שמשלמים מס במקור הם חסרי אונים ובהקשר זה הם חלשים ומפסידים. השכירים העשירים באמת עושים תכנוני מס וחוסכים לעצמם כמיליארד שקל. עסק שמקבל תמיכה מהממשלה הוא חזק ומנצח, יש לו לוביסטים וכושר שכנוע. עסקים רגילים לא ניחנים ביכולות כאלו, הם חלשים. התוצאה ברורה החזקים מנצחים את החלשים והציבור החלש משלם. האם לא הגיע הזמן להכניס למשק שלנו שיווי משקל רציונאלי ומוסרי ולהעיף לכל הרוחות שיטות שלפיהן רק "המנצח" גורף את כל הקופה? זו נאיביות לצפות שהציבור ישנה את תרבותו. האחריות מוטלת על הממשלה שצריכה לשנות חקיקה ולהטיל עונשים מרתיעים על המעלימים. בנוסף, יש להגדיל מהותית את המערכת שעוסקת בגביה ולהציב יעדים יומרניים שיקרבו אותנו במהירות למודל האמריקני.

      נמאס לציבור מהעלאות מסים וגזירות בלתי נגמרות. לא בשביל זה הוא הצביע בבחירות האחרונות ושלא יספרו לו שאין ברירה.

      ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה