מע"מ דיפרנציאלי על מזון: איך זה עובד בעולם?

הוויכוח על הפטור ממע"מ על ירקות ופירות בישראל, ובכלל על מוצרי מזון בהקשר של העלאת המע"מ במשק ל-18%, היה קצר ועקר וירד במהירות מסדר היום. לובי החקלאים חגג עוד ניצחון שמבטיח המשך עבודה במזומן; חגגו גם רשתות השיווק שלכל אחת מהן יש חברה-בת שעוסקת ברכישת ירקות ופירות; וכמובן גם בעלי הבסטות.

שוק המזון בישראל נאמד ב-33 מיליארד שקל בשנה. שוק הירקות הטריים מגלגל בשנה, במחירים סיטונאיים, 3.7-4 מיליארד שקל; ואילו שוק הפירות (ללא הדרים) מגלגל בשנה, במחירים סיטונאיים, כ-2.5 מיליארד שקל.

מחירי הבסיס של ירקות ופירות נקבעים מידי יום על-פי סקר יומי חלקי בשוק הסיטונאי, סקר המוטה לטובת החקלאים, ולפיו נקבע בהמשך מדד הירקות-פירות המהווה 3.4% מהסל המשמש לקביעת מדד המחירים לצרכן.

האם ידעתם שבספרד, בה שיעור המע"מ הרגיל הוא 18%, שיעור המע"מ על מוצרי חלב הוא 4%, ועל שאר מוצרי המזון 10%? בלוקסמבורג שיעור המע"מ הרגיל הוא 12%, והמע"מ על מוצרי מזון הוא 3%; ואילו במלטה שיעור המע"מ על מוצרי מזון הוא 0%, מלבד 5% מע"מ על שוקולד וגלידות.

באירלנד (מע"מ רגיל 23%) ובבריטניה (מע"מ רגיל 20%) יש מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון.

באירלנד המע"מ בגובה 0% הוא על תה, קפה, חלב ולחם, בעוד שעל שאר מוצרי המזון מוטל מע"מ של 4.8%. באנגליה,כמעט כל מוצרי המזון הבסיסיים, כולל ירקות ופירות, הם ב-0% מע"מ, מלבד מוצרים שהוגדרו כחייבים במע"מ רגיל כגון גלידות, מוצרי מתיקה, משקאות אלכוהוליים, חטיפי צ'יפס וחטיפים אחרים.

השימוש בכלי המע"מ לתיגמול מזון בריא חודר לאט-לאט, ורק מיעוט ממדינות אירופה משתמש במע"מ ככלי לדירוג רמת הבריאות או החיוניות של מוצרי מזון שונים.

מע"מ דיפרנציאלי על כלל מוצרי המזון יכול להיות כלי כזה שלא יחול על מוצרי מזון שייקבעו כמותרות, ובעיקר על מוצרי מזון עם תכולה גבוהה של סוכר, מלח ושומן, דבר שיבוא לידי ביטוי חיובי בהוצאות הבריאות של המדינה.

יש כמה הבדלים בין ישראל למדינות ה-OECD:

אין באירופה אף מדינה ובה מע"מ 0% רק על פירות וירקות, אלא שיעורי מע"מ שונים במסגרת חבילה של מוצרי מזון, כפי שמתבטא בטבלה המצורפת. כמו כן, אין באירופה אף מדינה שמאפשרת פטור מדיווח על מע"מ על מוצר מזון כלשהו, גם כשמדובר במע"מ 0%, זאת בניגוד לפטור מדיווח בישראל על ירקות ופירות.

תוצאת הפטור מחובת דיווח ברורה: כלכלה שחורה ענקית, במזומן, בפירות וירקות.

על-פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ההכנסות ממע"מ בישראל הן 33.5% מסך ההכנסות ממסים, לעומת 21% מסך ההכנסות ממסים במדינות ה-OECD.

בישראל המע"מ הוא 8.06% מהתוצר, לעומת 7.09% מהתוצר באירופה. הנתונים מעוררים שאלות כמו המיסוי הנמוך יחסית על ההון ועל התאגידים הגדולים, פטורים והיעדר מס ירושה.

בטבלה המצורפת מובאים שיעורי המע"מ הרגיל בכל אחת ממדינות ה-OECD, לצד שיעורי המע"מ על מוצרי מזון. בחלק מהמדינות קיים מע"מ דיפרנציאלי בתוך תחום המזון, כאשר כל מדינה מדרגת בתוך תחום זה את העדפותיה. בלטביה, למשל, המע"מ המופחת במזון הוא דווקא על מזון לתינוקות.

רובן המכריע של מדינות האיחוד האירופי מקיימות משטר של מע"מ דיפרנציאלי (כולל קרואטיה שעומדת להצטרף בקרוב), וכך גם מדינות אפט"א - שוויץ, איסלנד ונורבגיה.

בכל המדינות הנוהגות במע"מ דיפרנציאלי, המע"מ על מוצרי מזון נמוך משיעורי המע"מ הרגיל.

יש מדינות הנוהגות בצורה גורפת ומנהיגות מע"מ מופחת על כל מוצרי המזון, אחרות רק על קבוצות מוצרים, ואילו אחרות מקיימות משטר דיפרנציאלי במוצרי המזון עצמם.

בכל מקרה, פירות וירקות בכל אותן מדינות נמצאות תחת משטר המע"מ למוצרי מזון.

משיחות עם מומחי חקלאות, מזון ומיסוי על מיסוי דיפרנציאלי של מזון בישראל, אפשר להגיע למסקנות הבאות:

א. בהקשר הישראלי, פירות וירקות לא שונים ממוצרי מזון אחרים, ולכן יש להטיל עליהם מע"מ כמו על כל מוצרי המזון האחרים. המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים ורגילים צריך להיות נמוך משיעור המע"מ על שאר המוצרים עליהם מוטל מע"מ.

ב. הטלת מע"מ על פירות וירקות טריים, במקביל להפחתת מע"מ על מוצרי המזון, תביא להגדלת כושר הקנייה של הציבור, ובמיוחד בשכבות החלשות שעיקר הוצאתן על מוצרי בסיס. כל יצרני המזון האחרים ייהנו מהנהגת מע"מ דיפרנציאלי, מכך שמוצריהם יימכרו במחיר נמוך יותר עקב הפחתת המע"מ על שאר מוצרי המזון.

ג. מע"מ על פירות וירקות לא בהכרח יגרום להתייקרותם ואולי להיפך: הטלת מע"מ על פירות וירקות תביא להפחתת פערי התיווך והכנסת פיקוח לתוך שרשרת התיווך.

פערי התיווך בפועל אינם שקופים והם פתח להעלמות מס, וחובת דיווח תחייב את כל העוסקים בסחר בפירות ובירקות טריים. רשויות המס יקבלו תקבולי מס על שרשרת שלמעשה עד היום לא דיווחה בצורה מסודרת על הכנסותיה, ויצרה לכאורה בסיס להעלמות מס. מצב זה עשוי להוריד את פערי התיווך בעשרות אחוזים.

במערכת המס טוענים באופן מסורתי כי יש להטיל מע"מ על פירות וירקות.

קיימת שאלת דיווח על הפחת בכל שרשרת האספקה, אולם לאור הצורך בדיווח והאפשרות של פיקוח על הפחת - החקלאים והסיטונאים יהיו זהירים יותר בדיווחים. החקלאים יכולים לדווח על כמות הסחורה אותה העבירו לסוחר בתנאי קונסיגנציה, והמעקב אחרי השלב הראשוני יאפשר לבחון את הפחת.

לאחר ביצוע העסקאות, אין בעיה שהחקלאי והסוחר יעבירו את הדיווחים למע"מ, בדיוק כמו עסקאות קונסיגנציה אחרות.

אם פערי התיווך יירדו - וסביר שכך יקרה - אזי לכל היותר מחיר הפירות והירקות לא ישתנה, הערכה היא כי פער התיווך יצטמצם יותר מאשר המע"מ המופחת, והצרכנים ייהנו ממחיר נמוך יותר מאשר ללא מע"מ.

היחידים שעלולים "להיפגע" מהטלת המע"מ הם הסוחרים וחברות הסחר של הרשתות, שעד היום למעשה לא היה עליהם פיקוח מבחינת פערי התיווך וגביית מסים.

מלשכתו של שר החקלאות יאיר שמיר נמסר כי "השר שמיר מתנגד להטלת מע"מ על פירות וירקות. פירות וירקות מהווים מרכיב חשוב במדדי יוקר המחיה ובסל הצריכה הבסיסי של כל שכבות האוכלוסייה, ועידוד צריכתם מהווה יעד חשוב במימוש התפיסה של ביטחון בריאותי של הציבור.

"את סוגיית המע"מ הדיפרנציאלי יש לבחון באופן דומה למתודולוגיה מקובלת במדינות בעולם, בהן נהוגה שיטה זו על מוצרי מזון, תרופות, ספרים ועיתונים, תחבורה, מים וכיו"ב. השר שמיר סבור כי על הממשלה לגבש את המדיניות הכוללת לגבי סדרי העדיפויות בסוגיית המע"מ הדיפרנציאלי, ואת ההחלטה על מרכיבי הצריכה השונים עליהם יוטלו שיעורי מע"מ שונים, תוך בחינת העלויות הכלכליות של הקמת מערך הגבייה הייעודי".