המחיקה הצפויה של חברת הטכנולוגיה מלאנוקס (17,960)מהמסחר בבורסה המקומית היא עוד חוליה בשרשרת של מחיקת חברות דואליות ממסחר בשנים האחרונות. בין החברות הישראליות שהחליטו שהמסחר בוול סטריט מספיק להן, וויתרו על המסחר בתל אביב, אפשר לציין את רדוור, המתמחה בניתוב עומסים ברשת האינטרנט, את חברת הסבות התוכנה בלופניקס, את יצרנית מסופי התשלום האמריקנית וריפון ואת ספקית הפתרונות לסביבת הרכב פוינטר.
אמנם לא מדובר על מספר עצום של חברות שנמחקו - מחקר שערכו קובי אברמוב ונורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה הראה שב-2010-2012, נמחקו 64 חברות מרצונן מהבורסה, מתוכן רק שש דואליות, בשווי מצטבר של 6.5 מיליארד שקל.
אולם, על רקע התייבשות הבורסה, גובר החשש מפני מחיקה של חברות דואליות נוספות. הסיבה היא הקלות היחסית שבה ניתן למחוק ממסחר חברה דואלית, לעומת חברה שאיננה דואלית: מספיק לפרסם דיווח, ואחרי 90 יום המניה נמחקת מתל אביב, וממשיכה להיסחר רק מעבר לים. אין צורך בהצעת רכש או במהלך מורכב מסוג זה.
החברות הישראליות שנסחרות במקביל בארץ ובחו"ל עושות זאת מכוח "הרישום הכפול". חברות שמניותיהן נסחרות בנאסד"ק, בבורסת ניו יורק (NYSE) או בבורסה של לונדון, ועונות על תנאים מסוימים, יכולות להירשם במקביל גם למסחר בבורסה באחד העם.
נכון להיום יש למעלה מ-40 חברות כאלה, ובהן חברות התרופות טבע ופריגו וחברות הסלולר סלקום ופרטנר. כדי למשוך אותן למסחר בארץ, הרישום הכפול מאפשר לחברות הדואליות הקלות, כמו הגשת הדוחות הכספיים והדיווחים במתכונת זהה לשל חו"ל.
הקלה נוספת היא האפשרות להימחק ממסחר ללא קושי, והיא ניתנה לחברות כדי לשכנע אותן להירשם למסחר בתל אביב, תוך הבטחה שבמקרה הגרוע ביותר יוכלו להתחרט ולהימחק מהמסחר.
הכבדה בדרישות
עם זאת, יש טענות שבשנים האחרונות חלה הכבדה בדרישות, וחברות דואליות צריכות היום - בדומה לכל החברות האחרות כמובן - לעמוד גם בכללים של תיקון 20 לחוק החברות (שכר בכירים) ועוד.
הפשרה של טבע (14,060) הדואלית עם התובעים בתביעה הייצוגית, שבעקבותיה תתחיל טבע לפרסם את שכר הבכירים בחברה, יכולה גם היא להשפיע על יתר החברות הדואליות, שהיום לא מדווחות את שכר הבכירים, ועלולה להיות עוד זרז למחיקה ממסחר בתל אביב.
"החובות של החברות הדואליות, לפי חוק ניירות ערך, לא גדלו במיוחד. הקושי נוצר מחוקים אחרים, כמו חוק החברות והוראות שקשורות לניהול הגמל והביטוח, שהפכו מכבידים יותר בשנים האחרונות", אומר גורם בשוק ההון.
לדבריו, הדבר מתבטא במספר המועט של החברות שהפכו לדואליות בשנים האחרונות.
בבורסה היו שמחים אם עוד ועוד חברות היו נרשמות למסחר במסגרת הרישום הכפול. האינטרס של הבורסה ברור: הוספת חברות והגדלת נפח המסחר. אך גם לחברות אמור להיות בכך יתרון, של הגדלת נפח המסחר בהן. אולם חברות כמו צ'ק פוינט, אמדוקס, או פלייטק - ישראליות שנסחרות רק בחו"ל - לא ממהרות לקפוץ על המציאה. מנגד, חברת התוכנה לייבפרסון, שאינה חברה ישראלית, נרשמה למסחר בארץ לפני כשנתיים, אך היא כאמור היוצאת מהכלל שאינה מעידה על הכלל.
חלק מהחברות הדואליות-לשעבר, שנמחקו מהמסחר בתל אביב, נימקו זאת בכך שממילא רוב מחזורי המסחר בהן הם בחו"ל ולא בישראל. "מאז חוק הרישום הכפול עשרות חברות עשו רישום כפול, חלקן איתנו עדיין, חלקן כבר לא, מסיבות שונות", אומר ל"גלובס" יו"ר הבורסה, סם ברונפלד.
"יש התפלגות מגוונת מאוד של אחוזי המסחר בתל אביב בהשוואה לניו יורק, ואם אני לא טועה, ברוב החברות המחזורים בארה"ב גדולים יותר", מוסיף ברונפלד. "אבל זה לא משנה: הרעיון הוא להוסיף למחזורים הקיימים בארה"ב עוד מחזורים, של משקיעים ישראלים שאולי אחרת לא היו משקיעים. כל זה בלוחות זמנים שלא מתנגשים.
"דהיינו, לרישום כפול יש הרבה יתרונות מנקודת ראות החברות. זה לא אומר ש-50% מהמחזור צריך להיות בתל אביב. מה שחשוב, וזה ראינו לאורך שנים, הוא שהרישום הכפול מגדיל את מחזורי המסחר ואת הנזילות. המסחר בתל אביב הרבה יותר זול מאשר בניו יורק, ושעות המסחר יותר ידידותיות לישראלים. היתרון מאוד ברור", הוא אומר.