התנגדות בוועדת הכספים לקיצוץ קצבאות הילדים

חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה בוועדת הכספים מתנגדים לקיצוץ קצבאות הילדים. ריבלין: "אם נגזר לקצץ - לפרוש את הקיצוץ על ציר של זמן"

אדריאן פילוט
30/06/2013

אחרי ההתנגדות להעלאת מס הכנסה לכל המדרגות, חברי ועדת הכספים, לרבות אלו מהקואליציה, מתנגדים לאחד מעמודי התווך של תקציב המדינה לשנתיים הבאות: הקיצוץ המתוכנן בקצבאות הילדים.

"הקיצוץ בקצבאות הילדים הוא אחת הגזרות הקשות והדרמטיות ביותר בהצעת התקציב הנוכחי. עבור משפחות רבות מדובר באחוז ניכר מהכנסתם החודשית, שמשמש לרכישת לחם ומוצרי יסוד. אני מבין את המשמעות התקציבית -3 מיליארד שקל - ואת הצורך לסייע לאוכלוסיות להיכנס למעגל העבודה, אך ילד הוא ילד, גם אם הוריו אשמים בדבר מה", אמר הבוקר (א') ח''כ ראובן ריבלין (ליכוד).

ריבלין ביקש מאנשי האוצר למתן את הקיצוץ: "גם אם נגזר עלינו לקצץ, אין להטיל את הגזרה באופן חד ודרסטי אלא לפרוש אותה על ציר של זמן. בנוסף, יש למסות את הקצבאות, באופן שבעלי הכנסות גבוהות יחזירו חלק למדינה, ובעלי הכנסות נמוכות ובינוניות יקבלו אותה במלואה".

"קיצוץ בקצבאות הילדים פוגע באופן ממוקד באולכוסיות החלשות ביותר. הקיצוץ הזה איננו נובע מהעובדה שהקצבאות בישראל גבוהות ולכן יש לרסן אותן. להיפך, הן מן הנמוכות ביותר בעולם המפותח: בישראל היא עומדת על כ-38 יורו בממוצע (לשלושת הילדים הראשונים), לעומת 80 יורו בבריטניה, 120 יורו בצרפת, ו-190 יורו בגרמניה". הסביר פרופ' מומי דהן, מנהל בית הספר למדיניות ציבורית בראיון ל"גלובס" לפני כחודש ימים.

לדבריו, הקיצוץ נובע "מהמשך התפיסה לפיה עוד קיצוץ בקצבת ילדים יביא לצמצום העוני בניגוד גמור לניסיון שנצבר בישראל מאז הופעלה התוכנית ב-2003".

דהן גם לא מקבל את הטענה של כלכלני האוצר לפיה קצבאות ילדים מעודדות ילודה: "במידה שהיא נכונה, היא איננה רלוואנטית ואיננה מסבירה את המהלך כי היא מתייחסת למשפחות מרובות ילדים, כאשר הקיצוץ נעשה גם לילד הראשון, גם לשני, וגם לשלישי. אם הבעיה הייתה עידוד ילודה, היה ניתן להגדיל את הקצבה לשלושת הילדים הראשונים, ומנגד, להקטין החל מהילד הרביעי. אך כאן הקיצוץ היה ללא הבחנה במספר הסידורי של הילד".

באוצר מתגוננים וסבורים כי מדובר בתיקון הכרחי שכן קצבאות הילידם אינם מצילים מעוני אלא תעוסקה של שני בני הזוג: "קצבאות הילדים לא נועדו להקטין את תופעת העוני. הדרך היעילה לסייע בהתמודדות עם העוני היא בעידוד יציאה לעבודה. כששני בני הזוג עובדים במשרה מלאה שיעור העוני הוא נמוך מאוד וכמעט לא קיים ולכן זו מדיניות הממשלה שילוב של שני בני הזוג בשוק העבודה ובהתאם מדיניות התקצוב הממשלתי, לרבות, שילוב של גברים חרדים ונשים ערביות."הסביר משה בר סימן טוב, סגן הממונה על התקציבים (רווחה) באוצר.

לדבריו, הפגיעה המצטברת בשתי אולכוסיות הללו תהיה ממותנת שכן "מרבית האוכלוסייה הערבית והחרדית מרוכזת בעשירונים הנמוכים והממשלה הגדילה את ההוצאה לטובת תשלומי הורים, גם העניקה טיפולי שיניים עד גיל 12 ומסבסדת צהרונים". בראייה ארוכת טווח, בר סימן טוב טען כי ההיחלצות מהעוני היא באמצעות חינוך כאשר "הממשלה משקיעה השקעה חסרת תקדים בתחום החינוך, וההשכלה הגבוהה.

נזכיר כי לפי הצעת התקציב, סכום הקצבה יהפוך להיות אחיד וללא קשר למספר הסידורי של הילד, ויחתך ל-140 שקלים (ללא תלות במיקומו). בנוסף, מתן הקצבאות תבוטל לילדים אשר הוריהם חייבים בתשלום מס ייסף, קרי, המשתכרים שנתית מעל 811,560 שקלים. לפי חישובי האוצר, החיסכון הצפוי מהמהלך נאמד בכ-2.95 מיליארד שקל ב-2014 וכבר ב-2013 בכ-1 מיליארד שקל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully