סוחר נשים מורשע יזכה למעמד של פושט רגל?

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריז על סוחר נשים שהורשע בעבירות של סרסרות וסחר בבני אדם כפושט רגל. בתה של אישה שהייתה קורבן לעבירותיו ערערה

  • סחר בבני אדם
יובל יועז

האם סוחר בנשים שהורשע בעבירות סרסרות וסחר בבני אדם לעיסוק בזנות זכאי ליהנות מהגנות פקודת פשיטת הרגל? זאת השאלה העומדת בפני שופטי בית המשפט העליון, שידונו בערעור שהגיש האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים, מחוז תל אביב והמרכז, על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע להכריז על סוחר בנשים, שהורשע בעבירות סרסרות וסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, כפושט רגל. לטענת האגף לסיוע משפטי, חלק מחובותיו נוצרו בעקבות העבירות, וכתוצאה מתביעות נזיקין של קורבנותיו.

המערערת היא בתה של אזרחית מולדובה, אם חד הורית, שהיתה קורבן לעבירות הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות וסרסרות, וששמה קץ לחייה ביום ביולי 2003, בגיל 21, חודשים ספורים לאחר שהסתיים ההליך הפלילי נגד הסוחר. היא הותירה אחריה בת קטינה, שהיתה אז בת 8. היא נסחרה לישראל במהלך שנת 2001, בהיותה בת 19, בעקבות מצוקה כלכלית קשה, תוך שהיא מותירה את בתה מאחור. היא הוברחה לישראל בדרכים עקלקלות דרך הגבול. בארץ הוחזקה בדירה נעולה בידי סוחריה במשך ארבעה חודשים, ונאלצה לשרת לקוחות רבים מדי יום ללא הפסקה, תוך שהיא סובלת השפלות, ביזוי ואיומים קשים על חייה ועל חיי בתה באם לא תישמע להוראות סוחריה. היא חולצה מהבית שבו ננעלה רק לאחר שנעצרה על ידי המשטרה. בחקירתה שיתפה פעולה. העיסוק הכפוי בזנות גרם לה נזק נפשי ופיזי קשה, ובסופו של דבר היא התאבדה.

הסוחר הורשע בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות וסרסרות, והוטל עליו עונש מאסר של 10 שנים. בית המשפט קבע כי הנאשם עסק בסחר בנשים ובעבירות נלוות כדרך חיים יומיומית וכעיסוק רחב היקף ששכרו בצידו, וכי מדובר במסכת ארוכה של מעשים פליליים שעיקרה סחר נשים וסרסרות בהן, תוך השפלתן וביזוין. בבואו לגזור את דינו של החייב קבע בית המשפט, כי כדי לתת ביטוי הולם לחומרת המעשים, יש להתייחס לחומרתם, ולהעדיף אותה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.

האגף לסיוע משפטי הגיש נגד הסוחר באמצעות עו"ד רן שובל תביעת נזיקין בשם בת המנוחה, היורשת על פי דין, וניתן פס"ד המחייב את הסוחר בתשלום פיצוי בסך מיליון שקל לקטינה, שלא שולמו לה עד היום. בתום ריצוי מאסרו הגיש הסוחר בקשה להכריז עליו כעל פושט רגל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וזאת לאור חובותיו הרבים בסך מיליוני שקלים. בתה של המנוחה התנגדה להליך, באמצעות הסיוע המשפטי, תוך שהיא נסמכת על מעשיו של הסוחר בהתאם לממצאי פסק הדין הפלילי, ופסק הדין האזרחי שניתן לטובתה בתביעת הנזיקין. לטענתה, חובותיו של הסוחר נוצרו שלא בתום לב ועקב עבירת הסחר.

אלא שבית המשפט המחוזי דחה את ההתנגדות בחודש מארס השנה. השופט אריאל חזק קבע אמנם כי עבירת הסחר בבני אדם הינה מהעבירות החמורות ביותר, ואולם יש לתת משקל מכריע למצבו הרפואי של החייב ולחלוף הזמן מיום הרשעתו בדין הפלילי. השופט קבע שבמקרים מתאימים יש בחלוף הזמן כדי לרפא פגם זה.

על פסק דין זה החליט האגף לסיוע משפטי לערער לעליון, נוכח השאלה העקרונית המתעוררת בתיק - האם סוחר בנשים שהורשע בסרסרות ועבירת הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, זכאי ליהנות מהגנתה של פקודת פשיטת הרגל, ולהפוך אותה למעין עיר מקלט, כדי לחמוק מתשלום חובותיו לקורבנות בגין הנזק שגרם להם. באגף לסיוע משפטי טוענים כי "דרישת תום הלב מהחייב בפשיטת רגל מקבלת משנה חשיבות כאשר העבירות שביצע הן מהחמורות ביותר בספר החוקים הישראלי, ונשאלת השאלה האם ראוי להעדיף את נסיבותיו האישיות של החייב מול העבירות שביצע, ולאפשר לו לחסות בצל ההגנה של הליך פשיטת הרגל".

לדברי עו"ד רונית זמר-כהן, המטפלת בתיק באגף לסיוע משפטי, מחוז תל אביב, "מדובר בשאלה עקרונית בעלת חשיבות מוסרית וציבורית. החלטת בית המשפט פוגעת בתחושת הצדק. הדעת אינה סובלת מצב שבו אדם יחויב בתשלום פיצויים לקרבן עבירת סחר בבני אדם, ואחר כך יפנה להליך פשיטת רגל שישמש לו כעיר מקלט, ויאפשר לו לקבל הגנה חוקית מפני ההליכים לגביית הפיצויים שנפסקו בגין מעשיו החמורים כלפי קורבן הסחר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully