פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם הפרטת הנמלים באמת תוזיל מוצרים?

      ראש הממשלה, שר האוצר ושר התחבורה הכריזו על הקמת שני נמלים חדשים והפרטתם. אמנון פורטוגלי סבור שאכן יש צורך בנמלים אבל תוהה למה דווקא בידיים פרטיות

      ראיתי וקראתי את דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת שני נמלים חדשים. מדובר על כך שחברת נמלי ישראל (חנ"י) תפרסם בימים הקרובים במקביל שני מכרזים בינלאומיים להקמת התשתית לנמל החדש בחיפה - נמל המפרץ, ולנמל החדש באשדוד - נמל הדרום. למעשה, יש כאן בלבול, שנראה מכוון, בין הקמת הנמלים לבין הפרטתם.

      השקעה של כ-10 מליארד רק כדי להראות לאלון חסן מי הבוס?

      לגבי הקמת הנמלים, יש ככל הנראה צורך בכך, והמדינה החליטה על כך עוד לפני מספר שנים. אבל הסיבה היחידה שראש הממשלה נימק בה את צורך בהקמת הנמלים היא ההבטחה שהנמלים החדשים יתרמו להפחתת יוקר המחיה בישראל וגם יעשו את הייצוא יותר אטרקטיבי. לפי נתניהו, הנמלים היום הם במעמד של מונופול, והאשמה היא ב- 2,000 עובדי הנמלים. נראה לי בעייתי להחליט על השקעה של כ-10 מיליארד שקל בהקמת שני נמלים חדשים, כדי להראות לאלון חסן מי חזק יותר.

      מעניין לציין שהשרים שדיברו במסיבת העיתונאים לא ראו כל צורך להסביר ולתת את הסיבות לצורך בהקמת הנמלים. אם מבחינת הגידול בהיקף היבוא לישראל או הייצוא מישראל, או הצורך במתן שירות לאוניות גדולות יותר המשנעות יותר מכולות והדורשות רציפי מים עמוקים יותר. למיטב ידיעתי, יש עבודות ברשות הנמלים המורות על הצורך בהקמת נמל חדש או שניים. אבל ראש הממשלה והשרים העדיפו דברי תעמולה ויחסי ציבור, והתגוללות על עובדי הנמלים. העובדות שונות ולא במעט.

      לדברי שוקי סגיס, מנכ"ל נמל אשדוד השפעת עובדי הנמלים על מחירי הסחורות הינה מזערית, ורק חלק קטן מעלות הסחורות נובעת מעלות עובדי הנמל. לגבי יעילות הנמלים, נמל חיפה דורג במקום הרביעי מבין 40 נמלים בעולם בתפוקות בסקר שפורסם על ידי OECD בספטמבר 2012.

      במבחן סבב האוניות, מהרגע שהאוניה מגיעה לנמל ועד שהיא עוזבת אותו, נמלי ישראל נמצאים במצב גרוע מאוד. אבל הממשלה בראשותו של נתניהו, נושאת באחריות לחלק הארי מכך, שכן נמל אשדוד, מאז הקמתו אינו עובד בשבתות ובחגים.

      בשנת 2006 יצאה לשכת הספנות בהודעה הבאה: "לשכת הספנות הישראלית קוראת להנהלת נמל אשדוד להפעיל את הנמל 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה, כנהוג בנמלי העולם". נשיא לשכת הספנות, ראובן צוק, אומר שנמל מודרני, כמו כל מפעל כלכלי-יצרני, אינו יכול להרשות לעצמו כלכלית השבתה מרצון של אמצעי הייצור שלו לכ-80 יום בשנה. היעלה על הדעת שנמל, המצוי במחסור באמצעי ייצור ובעיקר ברציפים, ישבית עצמו מרצון לכ-22% מימי העבודה שלו ויפגע בשיקולים כלכליים ותפעוליים הקשורים בעבודה תקינה ורווחית של הנמל?

      לגבי הוזלת המחירים, נזכיר כי את התעריפים בנמל קובעת רשות הנמלים/חנ"י. שום דבר לא מפריע לממשלה להוזיל את התעריפים האלו ולתרום להפחתת יוקר המחיה בישראל וגם לעשות את הייצוא יותר אטרקטיבי. התגוללות על עובדי הנמל באה במידה רבה כדי לכסות על אחריותם של דירקטוריון רשות הנמלים, וחנ"י, של הנהלת הנמלים, ושל משרד התחבורה שאחראי למינויים של הדירקטורים והמנהלים בתאגידים אלו.

      לגבי הפרטת הנמלים. כיום צריך לא מעט אטימות או הנתקות מהמציאות כדי להניח שהשוק הפרטי ידע לנהל את הנמלים או הרציפים החדשים ביעילות, או טוב יותר מהנהלת הנמלים הנוכחית (אם תצא לחופשי מאחיזתו של שר התחבורה). יכולות הניהול המופלאות של השוק הפרטי מתגלות בימים אלו, בהם אנו מתבשרים על תספורות ענק בקבוצה הפרטית שנוהלה ע"י דנקנר, או בעסקיו של מוטי זיסר, או באלו של אילן בן-דב, והרשימה ארוכה.

      הפרטת הנמלים נראית לשרים כמהלך 'טבעי' שאינו דורש דיון, ולא ברור אם הוצגו למקבלי ההחלטות מידע רלבנטי – כלכלי, אלטרנטיבות, ומידע אחר המצדיקים את ההפרטה. ההפרטה המוצעת מבוססת ככל הנראה על תפיסה אידיאולוגית, ונעשתה בהחלטה מינהלית, בלא הליך המאפשר דיון ציבורי, ומתוך הנחה שגופים מופרטים יעילים יותר מאשר תאגידים ממשלתיים. יתרה מזאת לדעת השרים, אין כל צורך לנמק את כדאיות ההפרטות המוצעות, ולשקול את השפעת הפרטת הנמלים על החברה והכלכלה בישראל.

      כאמור, יש צורך בהקמת רציפים חדשים במסגרת של נמל חדש או שניים, אולם ההפרטה של נמלים אלו, בעיקר כאשר חברת הנמלים תממן את הקמתם בדרך של הנפקת אג"ח וככל הנראה על-ידי העלאת תעריפי השירות, (תעריפי הנמלים יעלו כי מקימים נמל פרטי) - זהו סיפור אחר לחלוטין.

      כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק ההפרטה שניסחו מרכז חזן במכון ון- ליר והאגודה לזכויות האזרח, כדי לקבל החלטה מושכלת, שקופה ונתונה לביקורת – יש להגדיר את המטרות שהמדינה מבקשת להשיג באמצעות ההפרטה ואת האמצעים להשגת מטרות אלו. על הגוף המפריט (משרד התחבורה?), להכין חוות דעת כלכלית-חברתית שתפרט את כדאיות ההפרטה ואת השלכותיה הכלכליות- חברתיות, ותציג את החלופות השונות העומדות בפני הגוף המפריט. בין היתר תכלול חוות הדעת התייחסות לסוגיות הבאות תוך פירוט הנתונים הרלוונטיים: חלופות אפשריות להפרטה כולל המשך מתן השירות על ידי המדינה, וכן העלות המוערכת של כל אחת מהחלופות; ההשפעה הצפויה של ההפרטה על עלות השירות לאזרח, איכות השירות ופריסתו; מערך הבקרה שהמדינה תקים; וכן מנגנונים שיאפשרו חזרה מהפרטה, באם יתברר שההפרטה כשלה ולא השיגה את יעדיה.


      אמנון פורטוגליחוקר במרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, ובמכללה החברתית-כלכלית