מאת יורם גביזון
פיחות של 16% שנרשם בתוך שלושה שבועות בשער הריאל הברזילי שלח את מניית מכתשים אגן לרמתה הנמוכה ביותר ב-30 החודשים האחרונים. מכתשים אגן, שמייצרת ומשווקת חומרים להגנת הצומח, היא אחת החברות הישראליות המזוהות ביותר עם ברזיל. 17% מהכנסותיה של מכתשים אגן ברבעון הראשון של 2002 נבעו מאמריקה הלטינית. מדובר בהכנסות של כ-200 מיליון דולר בשנה.
הרקע לעצבנות בשוק המטבע בברזיל הוא מערכת הבחירות לנשיאות הצפויה להסתיים בנובמבר 2002. כעת מוביל בסקרים אינסיו לולה דה סילבה, מועמד מפלגת העובדים הברזילית, שנודע בתמיכתו בהגדלת ההוצאה הציבורית, ואשר נטען כי בכוונתו להכריז על שמיטת החוב החיצוני של המדינה. פיחות המטבע הברזילי כשלעצמו, במקביל להגדלת יתרונו של דה סילבה בסקרים, הגביר את החשש כי ברזיל לא תוכל לפרוע את חובותיה, שכן 40% מחובותיה, בסך 300 מיליארד דולר, נקובים בדולרים.
ברזיל מקיימת מגעים עם קרן המטבע הבינלאומית לקבלת סיוע שיקל עליה לעמוד בתשלומי החוב בטווח הקצר, וכל עוד לא יושלם המו"מ בהצלחה, נראה שהרגיעה בשוק לא תושב על כנה. מכתשים אגן גידרה ברבעון הראשון של 75% 2002 מחשיפתה המטבעית, ואולם העלייה בתנודתיות בשוק המט"ח ייקרה את הפרמיות ומנעה גידור מלא.
מנכ"ל מכתשים אגן, אילן לויטה, אומר שיש להבחין בין המצב הנוכחי למצבה העתידי של החברה בברזיל. לדבריו, החשיפה הנוכחית של מכתשים אגן לפיחות הריאל מסתכמת ב-10 מיליון דולר. לויטה מציין כי מכתשים אגן, כמו חברות אגרוכימיה אחרות, כמו סינג'נטה, באייר-אוונטיס, דאו כמיקל ודו פונט, השעתה את מכירותיה בברזיל עד להתייצבות המטבע המקומי. הוא הוסיף כי עוד לפני כמה שבועות, כאשר גברו ההערכות כי עומד לחול פיחות בריאל, פעלה מכתשים אגן לנטרול נוסף של החשיפה. החברה המירה הלוואות דולריות בהלוואות בריאל, כך שחשיפתה לירידה בערך הדולרי של המכירות לחקלאים ירדה.
לויטה מציין שהחברה פועלת בכמה דרכים להקטנת את החשיפה לפיחות, כמו מכירות נקובות בדולרים לחברות סיטונאיות וכן מכירת חלק מחוב הלקוחות לבנקים מקומיים (Vendoring), מכירה שרובה ללא זכות החזרה למוכר.
מכתשים אגן התחייבה לשפות את המוסדות הפיננסיים בגין אשראי שקיבלו החקלאים ואשר שימש לפירעון התחיבויותיהם לחברה. סכום ההתחיבויות היה בסוף מארס 327 2002 מיליון שקל.
לויטה מודה כי צעדים אלה אינם פותרים את הבעיה היסודית של פיחות בריאל, שכן מכתשים אגן מעוניינת להמשיך למכור בברזיל, גם אם בשיעור נמוך יותר ממחזורה, והן משום שחידוש ההגנות המטבעיות הוא כיום יקר יותר.
מכתשים אגן פועלת להקטנת חשיפתה לשוק זה בטווח הארוך על ידי המשך הרחבת הפעילות בשוק האירופי, באמצעות רכישת תיקי מוצרים מחברות כמו סינג'נטה ובאייר.
אנליסטים אינם כה שלווים באשר למצבה של מכתשים אגן. חיים ישראל מנשואה זנקס סבור כי למכתשים אגן אין בעיה בטווח הקצר, שכן לחברה גידור וחוזים מובטחים. הבעיה צפויה להיווצר ב-2003, אם הפיחות בריאל יימשך או שיתייצב ברמתו הנוכחית. במקרה כזה הוא צופה כי שולי הרווח של מכתשים אגן יתכווצו, שכן החברה תיאלץ לספוג חלק מהפיחות. הוא מעריך שהחברה תגיב בגיוון נוסף בשווקים, בהפחתת הוצאות בשווקים אחרים כמו ארה"ב וברכישת תיקי מוצרים מבאייר. מחיר היעד הנוכחי של ישראל למניית מכתשים אגן הוא 10 שקלים, ולנוכח ההתפתחויות האחרונות עשוי ישראל להחליט על הפחתתו.
אנליסט אחר סבור שמצבה של מכתשים אגן בכי רע. לדבריו, הבנקים העלו חד צדדית את הריביות על ההלוואות הדולריות של חברות במשק, כולל מכתשים אגן, שהיקף חובה הדולרי מגיע ל-500 מיליון דולר, כולל עסקת האיגוח שביצעה, בסכום של 560 מיליון שקל. לדבריו, הירידה ברווחיות הצפויה בברזיל והגידול בעלויות המימון יקטינו את היחס בין התזרים הפנוי של מכתשים אגן לבין עלות מימון החוב לפחות מ-2. הירידה ביחס זה תעלה את פרמיית הסיכון של החברה ותהפוך את המערכת הבנקאית לזהירה יותר.
לויטה מגיב על הטענות באומרו שההערכות בדבר ירידה ברווחיות בברזיל עד להתאפסותה מניחות שהחברה לא תעדכן את מחיריה, והוא סבור כי זו הערכה לא מבוססת. מלבד זאת הוא אומר כי החברה הקטינה את חובה הדולרי על ידי המרת חלקו בהלוואות מהמערכת הברזילית. לויטה אומר שהחברה מקבלת תמיכה מלאה ממערכת הבנקאות בתוכניותיה לרכוש מוצרים וחברות, כך שלמכתשים אגן אין בעיה מסוג זה.
פיחות הריאל עשוי להשפיע על חברה נוספת. עלית רכשה בסוף 2000 את חברת Tres Coracoes תמורת 40 מיליון דולר, כך שפיחות הריאל פוגע לכאורה בשווי ההשקעה. נשיא עלית, ארז ויגודמן, אומר כי לפיחות יש שני היבטים מבחינה של עלית. לדבריו, הפעילות של החברה הברזילית מתבצעת בריאל, כך שאין לחברה הברזילית עצמה כל חשיפה מטבעית.
היות ש-Tres Coracoes, כמו כל החברות הבנות הזרות של עלית, נחשבת ליחידה אוטונומית, אין לעליות ולירידות בשער הריאל ביטוי בדו"ח הרווח והפסד של עלית, אלא בסעיף קרן הון במאזנה של החברה.
בנוגע להשפעה הריאלית של פיחות במטבע הברזילי סבור ויגודמן שהקפה הוא מוצר בסיסי בברזיל, ולהערכתו משבר פיננסי לא יגרום לירידה בצריכתו.
חברת דיסקונט השקעות מגלה גם היא עניין בחולשת המטבע הברזילי. דסק"ש מחזיקה ב-14% ממניות חברת GVT, העוסקת בהפעלת שירותי טלפוניה ותקשורת מתקדמים ל-360 אלף מנויים באזור זיכיון הכולל 40 מיליון איש בדרום ברזיל. החברה האם, אי.די.בי פיתוח, מחזיקה ב-14% נוספים ממניות החברה.
הבעיה המרכזית של ג'י.וי.טי היא העובדה שהיא מתממנת באשראי ספקים בסכום של 225 מיליון דולר מתוך מסגרת של 500 מיליון דולר. הכנסותיה של החברה נקובות בריאל, ועתה נותר לראות באיזו מידה, אם בכלל, תצליח החברה לעדכן את מחיריה. אחת הספקיות שכבר גילתה את רמת הסיכון היא גילת רשתות לוויין, שנאלצה לדחות את מועד הפירעון של הלוואה ניתנת להמרה במניות בסכום של 43 מיליון דולר ממאי 2002 לינואר 2003. גילת קיבלה תמורת הדחייה יחסי המרה משופרי
מכתשים אגן, עלית ודסק"ש מציגות: חשיפה לדרום
הארץ
2.8.2002 / 9:55