חופשת הקיץ היא לא רק הזדמנות עבור בני הנוער לפרוק כל עול, אלא גם זמן שבו הם יכולים לעבוד ולהרוויח כסף בעצמם. מדי שנה, מנצלים עשרות אלפים מהם את החופשה הארוכה גם לעבודה. בשירות התעסוקה מעריכים כי הקיץ יעבדו כ-63 אלף בני נוער.
על-פי החוק, בני נוער המועסקים במהלך החופשה מחויבים להוציא פנקס עבודה בלשכות שירות התעסוקה, ולתת אותו למעסיקים. הפנקס הוא תנאי הכרחי להעסקתם. כדי לקבל פנקס כמתחייב בחוק, על הנער או הנערה להצטייד באישור רפואי עדכני מרופא המשפחה, תמונת דרכון ותעודת זהות של אחד ההורים שבה הם רשומים. הערכת שירות התעסוקה מבוססת על בני הנוער שיוציאו את הפנקסים הרלבנטיים, אך אינה מתייחסת לכאלה שעובדים ללא פנקסים. בנוסף, לא כל מי שמוציא פנקס מוצא לבסוף עבודה.
נתון נוסף ששופך אור על מספר בני הנוער המועסקים הוא סקר כוח-האדם שעושה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי רבעון. בסקר, שמתייחס לרבעון השלישי של 2012, ניתן לראות, כי מספר בני הנוער המועסקים היה 43 אלף. אך גם כאן מדובר בנתון חלקי, כיוון שהוא מתייחס לבני נוער בגילאים 15 עד 17 בלבד, וכולל את החודשים יולי-ספטמבר, כאשר בספטמבר בני הנוער כבר חוזרים לבית הספר.
בהסתדרות הנוער העובד והלומד מעריכים כי במהלך השנה עובדים כ-150-170 אלף בני נוער, מרביתם במהלך חופשת הקיץ.
לא יודעים לזהות שקר או גניבה
בשירות התעסוקה מציינים, כי מרבית בני הנוער משתלבים בחופש הגדול בעבודות בתחום המסעדנות, מזון מהיר, אולמות אירועים, בקניונים כמוכרים וכשליחים, כעוזרי מדריכים בקייטנות וברשתות שיווק מזון.
יעקב אביד, מרכז המחלקה המשפטית בהסתדרות הנוער העובד והלומד, מציין כי המאפיין העיקרי של עבודת בני נוער זה הזמניות. "ברור לבני הנוער, וגם למעסיקים שלהם, שזוהי עבודה שאינה לכל החיים - מקסימום עד הצבא. עוד מאפיין של עבודת בני נוער הוא חוסר ההיכרות שלהם עם שוק העבודה. זה המפגש הראשון שלהם עם שוק העבודה והם מתמודדים עם מעסיקים שרובם מבוגרים מהם משמעותית, לכן לרוב הם מאמינים להם.
הם גם לא יודעים לזהות שמשקרים להם, כשגונבים מהם. כל אלו הם גורמים שמאוד מקלים על אלו שרוצים לנצל אותם".
אין עם מי לדבר
כיוון שבני נוער נחשבים לפגיעים יותר מעובדים מבוגרים, קובע חוק עבודת נוער התשי"ג 1953 את תנאי העסקה שלהם, ובהם גיל העסקה, מועדים ושעות שבהם מותר להעסיק אותם, וזאת במטרה להגן עליהם. תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) התשמ"ח 1987 מסדירות את השכר המשולם לבני הנוער. החוק קובע כי לא יועסק נער מתחת לגיל 15. בני נוער מגיל 14 יכולים לעבוד בזמן חופשות בעבודות קלות שאינן מסכנות את בריאותם והתפתחותם, אך לשם העסקתם נדרש אישור ממשרד הכלכלה.
עוד נקבע כי אסור להעסיק יותר מ-8 שעות ביום בני נוער מתחת לגיל 16. מגיל 16, מותר להעסיק את בני הנוער עד 9 שעות ביום, אך לא ביום המנוחה השבועי ולא יותר מ-40 שעות שבועיות. נער שעובד מעל 6 שעות ביום,זכאי להפסקה של לפחות 45 דקות בכל יום. כמו-כן, אסור להעסיק בני נוער מתחת לגיל 16 בין השעות 20:00 ל-8:00, אלא באישור מיוחד.
אז עד כמה התחום פרוץ? גם כאן, יש כמה תשובות. מנתוני מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, שמטפל בפניות של כלל העובדים במשק אודות חשד להפרת חוקי עבודה וביניהם של בני נוער, עולה כי בשנת 2012 התקבלו רק כ-50 תלונות על הפרות של תנאי העסקה כלפי בני נוער.
במשרד הכלכלה מדגישים כי בני נוער אינם מרבים להתלונן ולכן המשרד מבצע בקיץ אכיפה יזומה. לעומת זאת, בהסתדרות הנוער העובד והלומד מדברים על ניצול בהיקף רחב יותר. ב-2012 הגיעו לידי הארגון כ-5,300 פניות מבני נוער על פגיעה בזכויותיהם, שכ-1,000 מהן גובשו לידי תיקים בהם טיפל הארגון בגין פגיעה בזכויות. מקרב תיקים אלו - 282 גובשו לידי תביעה והליך משפטי - עלייה של 59% בהשוואה ל-2011. סה"כ ב-2012 כולה הושגו לבני נוער באמצעות הליכים משפטיים כ-2.2 מיליון שקל - עלייה של 221% מ-2011.
אביד מציין כי רוב ההפרות שבהן נתקלים בארגון קשורות לשכר המשולם לבני הנוער. "ההפרות מגוונות. למשל, מעסיקים שלא משלמים עבור שעות נוספות ועבודה בשבת. תלונות על אי תשלום החזר נסיעות, אי תשלום על תקופת התלמדות, מעסיקים שלא משלמים לבני נוער על זכויות סוציאליות כמו הבראה וחופשה.
"בנוסף, אנחנו נתקלים בתופעה של מעסיקים שנעלמים, למשל חברה ששוכרת בני נוער שיחלקו עבורה פליירים וכשהם באים לדרוש את השכר - אין עם מי לדבר. למעסיקים היום משתלם לנצל בני נוער כי האכיפה אינה מספיקה. ברגע שיוטלו על מעסיקים שעוברים על החוק קנסות של עשרות אלפי שקלים, ברגע שיהיו פסיקות שירתיעו אותם - אולי המצב ישתנה. כרגע יש הרבה מאוד כסף שנגזל מבני נוער מדי שנה".