בכל זאת, מיליארד דולר בשנה

קיץ קשה עובר על הסטארט אפיסטים הישראליים, ולא רק בגלל מזג האוויר. IVC REASERCH CENTER, חברת המחקר הסוקרת את השקעות ההון סיכון בישראל, פירסמה לאחרונה את נתוני ההשקעות ברבעון השני של 2002. הסקר נערך בשיתוף עם איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי IVA, והשתתפו בו מספר גדול של קרנות הון סיכון ומשקיעים ישראלים וזרים.



הסקר מצביע על מספר מגמות מעניינות שמן הראוי להתייחס אליהן. סך היקף הגיוס ברבעון השני היה כ-291 מיליון דולר בהשוואה ל-376 מיליון דולר שגויסו ברבעון הראשון. זוהי ירידה של 23% בהשוואה רבעונית, וירידה בשיעור של 43% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה.



היקף ההשקעות בסקטור ההיי-טק נמצא בירידה, דבר שאינו מפתיע ומשקף את המשבר בעולם ואת השפעות המצב הפוליטי-בטחוני. ואולם, אם נשווה את שיעור הירידה בין ישראל לארה"ב נראה כי זהו הרבעון הראשון שבו שיעור הירידה בארץ גבוה יותר מאשר שיעור הירידה בארה"ב ובאירופה. עם זאת, היקף השקעות של כ-300 מיליון דולר ברבעון משקף, אם יימשך כך, קצב השקעות של כ-1.2 מיליארד דולר בשנה, הגבוה בהרבה מסך ההשקעות ב-1999. זה היה לא כל כך מזמן, למרות שזה נראה כך. ולחשוב שאז חשבנו שזו שנה טובה...



רבים שואלים את עצמם מהו היקף ההשקעות השנתי הסביר בחברות סטארט אפ ישראליות. אין ספק כי אם נתייצב בקצב השקעות של מיליארד דולר בשנה הרי שקצב זה משקף מצב סביר ונורמלי ההופך את סקטור ההיי-טק לסקטור שבו היקף ההשקעות הזרות הינו הגבוה ביותר בארץ בהשוואה לכל סקטור אחר.




שאלת המפתח היא אם אכן קצב זה יימשך ברבעונים הבאים. להערכתנו, צפויה ירידה ברבעון השלישי ועלייה מחודשת ברבעון הרביעי.



תופעה מעניינת נוספת היא שחלקן שלקרנות הון הסיכון הישראלות בגיוסי החברות, בהן השתתפה לפחות קרן הון הסיכון ישראלית אחת, עלה ל-51% במהלך הרבעון השני לאחר שהיווה כ-40% מסך הגיוסים בשני הרבעונים הקודמים. כלומר, חלה עלייה בחלקן של קרנות ההון סיכון הישראליות בהיקף הפעילות בארץ, ומשקלן היחסי נמצא בעלייה.



יתרה מזאת, אם נבחן את מעורבות קרנות ההון סיכון הישראליות ואת גיוסי ההון נמצא שב-78 חברות מתוך 91 החברות אשר גייסו הון ברבעון השני השתתפה לפחות קרן הון סיכון ישראלית אחת. דבר זה מצביע על כך שמצד אחד היקף ההשקעות הזרות בחברות הסטארט אפ הישראליות עדיין גבוה - כ-50% מסך ההשקעות, אבל בכ-90% מהגיוסים הללו יש מעורבות של קרן הון סיכון ישראלית. כלומר, המשקיעים הזרים רוצים לראות השתתפות של קרנות הון סיכון ישראליות בסיבובי הגיוס ואילו קרנות ההון סיכון הישראליות והחברות מצליחות למשוך משקיעים זרים להשקיע בחברות שבהן תמכו.



יוצאים מהבונקר



תופעה מעניינת נוספת היא כי ברבעון השני של 2002, השקעות ה-FIRST של הקרנות הישראליות מהוות כ-50% מסך ההשקעה, שיעור דומה למשקל היחסי שלהם ברבעון המקביל אך גבוה מהשיעור שהיה ברבעון הראשון של 2002. אחת המסקנות המתבקשות כאן היא שהקרנות הישראליות, להן נותר עדיין כסף לביצוע ההשקעות, יוצאות לאט לאט מהבונקר שבו הן נמצאות ומתחילות לבצע השקעות חדשות.



עם זאת, במחצית הראשונה של 2002 עדיין רוב ההשקעות של קרנות והן הסיכון הישראליות, כ-60% יועדו להשקעות המשך, כלומר תמיכה בחברות פורטפוליו קיימות. ההחלטה אם להמשיך ולתמוך בחברה או לא היא החלטה קשה. שכן, משמעות אי התמיכה היא למעשה או סגירת החברה או שחיקת ההשקעה המקורית של הקרן שאיננה ממשיכה להשקיע באותה החברה. לכן, ההחלטות של קרנות ישראליות בכל הקשור להמשך התמיכה יתבררו כנכונות או שגויות תוך שנה שנתיים ? וזה לא רחוק.



אם נסתכל על ההשקעות לפי סקטורים, התופעה הבולטת היא עלייתו המשמעותית של תחום הביוטכנולוגיה ל-16 מיליון דולר ברבעון השני. עם זאת, חלקה של הביוטכנולוגיה עלה רק ל-5% מסך כל ההשקעות. תחום המיכשור הרפואי ריכז כ-12% מסך כל הגיוסים, כלומר, יש נטייה גוברת להשקעה בתחום מדעי החיים המתחלקת בין המכשור הרפואי והביוטכנולוגיה. מגמה דומה נראית בכל העולם ויש להניח כי תימשך.



ומסקנה אחרונה: השקעות ה-SEED עלו קלות ברבעון השני. עדיין הן מהוות לא יותר מ-7 מיליון דולר מסך ההשקעות ברבעון וכ-2% מסך כל ההשקעות. תופעה מדאיגה זו יוצרת חשש להקטנת הצנרת של החברות האטרקטיוויות להשקעה בעתיד.



לסיכום, פעילות ההשקעות ברבעון השני עדיין אינטנסיווית ומשמעותית ביותר במשק הישראלי, אם כי היא נמצאת בירידה ומשקפת את המשבר העולמי ואת המצב הפנימי.