וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יש לכם 10,000 דולר' פנויים? כך תשקיעו בסטארט-אפ

שמוליק שלח

24.7.2013 / 10:19

חברת ההשקעות הישראלית OurCrowd מאפשרת לקהל הרחב להשקיע סכומים קטנים יחסית בחברות הזנק מקומיות. למרות סימני השאלה, המייסד ג'ון מדבד אופטימי: "אנחנו לא אופנה. אנחנו ראש החץ של גל עצום"

ג'ון מדבד, המנכ"ל והמייסד של חברת ההשקעות OurCrowd, מכיר את השוק הישראלי היטב. אחרי כמעט שני עשורים של פעילות כמשקיע, יזם ומנהל בהיי-טק המקומי, הוא כבר ראה הרבה. ובכל זאת יש הפתעות. באחרונה ניהל מדבד שיחה עם עם אחד מאלף המשקיעים הפעילים ב-OurCrowd שהביע תרעומת על כך שהמדיניות הרשמית של החברה היא שכל אחד מהסטארט-אפים בהם היא משקיעה, מתחייב להעביר אופציות ל"קרן תמורה", שמקצה אופציות של משקיעים בחברות למטרות חברתיים.

במונחים של הון סיכון קלאסי, הענקת תשומת לב ממנהל בקרן לאחד מאלף משקיעים, היא בלתי נתפסת. אבל הזמנים השתנו וספק גדול אם ההון סיכון הקלאסי, שפועל וחושב כמו קרן פרייבט אקוויטי, עדיין קיים. ההון סיכון המעודכן נדרש לתפקד אחרת. מדבד, שהיה בשנות ה-90 שותף בקרן ההון סיכון יזראל סיד, משוכנע ש-OurCrowd היא השינוי בהתהוותו, הארץ המובטחת בעידן החדש של ההון סיכון, שיכולה לשגשג לצד המודל המוכר. "עולם ההשקעות בהיי-טק מורכב מחדש וזה מייצר הרבה אופציות", אומר מדבד.

OurCrowd מגשימה את הגישה החדשה באתר אינטרנט שבו ניתן למצוא את הכול. באתר ניתן להעביר כספים ולקבל אינפורמציה על הזדמנויות ההשקעה בסטארט-אפים, דיווחים על החברות ופרסומים שונים. המידע הזה מיועד למשקיעים פרטיים, בעלי יכולות פיננסיות, שסטארט-אפ בתחילת הדרך יכול לגייס מהם סכום מכובד. למדבד הצטרפו מספר גדול של שותפים, חלקם שמות מוכרים בהיי-טק המקומי, כגון: ניל כהן, שהיה שותף ביזראל סיד; פיני לוזוויק מקרן Alta Berkeley; ז'ק מילר מהאתר Seeking Alpha, וג'יי קאליש, לשעבר בחברת אלוט.

"היה לנו סימן שאלה גדול - האם האנשים יסכימו להשקיע בחברות סטארט-אפ באמצעות ה-Web", מתאר מדבד, "לא האמנו בהתחלה שבלחיצת כפתור המשקיעים יתנו לנו כסף". כחלק מ"חינוך השוק" מדלג מדבד בין מפגשים עם משקיעים פוטנציאלים בירושלים, סידני, ז'נבה ולוס אנג'לס. "אין מה לעשות, בענייני כסף עדיין צריך גם את המגע האישי", הוא מסביר.

נכון להיום השקיעה OurCrowd כ-17 מיליון דולר, ב-24 מיזמים. עד סוף השנה אמורה החברה להשקיע סכום כולל של 30 מיליון דולר, כאשר השאיפה היא שההיקף יזנק ל-100 מיליון דולר בשנה הבאה. מדובר בכסף גדול במונחי ההון סיכון המקומי - הישג מרשים כאשר מביאים בחשבון שהכסף נאסף באמצעות פלטפורמה וירטואלית.

30-50 מיליון בתי אב פוטנציאלים

OurCrowd לא המציאה מודל עסקי חדש. בעולם קיימים כבר כמה מאות אתרים לגיוסי כספים מגולשים באמצעות האינטרנט, אם במודל של תרומה כגון KickStarter, או כהשקעה תמורת מניות בחברה קיימת. מודלים שונים של קבוצות אנג'לים או משקיעי היי-טק יש כבר לא מעט, ביניהם AngelList, Founders Club, או New York Angels. את הפוטנציאל עבור פעילים בתחום אפשר לקבל מ-AngelList, שהוקמה ב-2010, עם 12 אלף משקיעים כיום, ושוויה מוערך ב-150 מיליון דולר.

השקעה בהיי טק. גלובס
השקעה בהיי טק/גלובס

כדי להפוך למשקיע באמצעות האתר של OurCrowd, המשקיע נדרש לענות על ההגדרה של "כשיר" (accredited investors), כלומר בעל הון נזיל של 12 מיליון שקל זמינים, כך על פי החוק הישראלי. ההשקעה יכולה להתחיל מסכום של עשרת אלפים דולר בלבד, עדיין רחוק מחזון שבו ה"המון" יכול להשקיע בסטארט-אפים.

הגישה הזו של OurCrowd מבדלת אותו מ-JOBS Act בארה"ב, שלפחות מבחינה רשמית מאפשר לכל אחד להשקיע כ-1,000 דולר בלבד בחברות סטארט-אפ. בקרוב, אגב, האופציה הזו עשויה להיות רלוונטית גם לחברות ישראליות (ראו מסגרת).

למרות הדרישות הגבוהות מהמשקיעים, מדבד משוכנע שקהל שמטרה שלו משמעותי מספיק. "אנחנו מעריכים שיש 30-50 מיליון בתי אב בעולם שמתאימים להגדרות של המשקיעים, ויכולים להצטרף לקהל של משקיעי ההיי-טק", הוא מתאר. OurCrowd פונה אל הקבוצה הזו ומבטיחה לה שתשמש מעין "עיניים ואוזניים באומת הסטארט-אפ". במונחים פרקטיים, מציע OurCrowd למשקיעים פרטיים את היכולת הפוטנציאלית לקחת חלק ב-Waze או ב-Wix הבאות שיציע ההיי-טק הישראלי. בשלב מאוחר יותר מתכוונים בחברה להשקיע גם בחברות מעבר לים.

מודל העבודה בחברה הוא כזה, שהשותפים והעובדים פועלים כצוות השקעות, שמבצע בדיקת נאותות בחברות שעומדות על הפרק לצורך ההשקעה, עוקב אחרי החברות, ומתחזק את קהילת המשקיעים. במקביל בונה OurCrowd גם קהילה של עשרות מנטורים - יזמים, מנהלים ומשקיעים - שעשויים להשתלב מטעמה בדירקטוריונים של החברות בהן ישקיעו.

האופרציה הזו עלולה להיות בעייתית בהיבט המימון. OurCrowd הודיעה בתחילת השנה כי גייסה 5.5 מיליון דולר לפיתוח הפלטפורמה. התפעול השוטף, שכולל שכר מלא לרוב השותפים והעובדים (24) ועלויות נלוות, אמור להגיע מדמי הניהול, שיעמדו על 2% מכלל ההשקעות שמתבצעות דרך החברה למשך שלוש שנים. המודל מבוסס על כך ש"יהיו השקעות המשך בחברות בתוך תקופה קצרה".

האריתמטיקה הזו מסתכמת בכחצי מיליון דולר השנה, וכ-2 מיליון דולר בשנה הבאה, בה מקווה מדבד להגיע לאיזון תפעולי. המודל העסקי מספק לחברה, כמו בקרן הון סיכון, גם "דמי הצלחה", בהנזלה של השקעה, אם על ידי אקזיט או מכירת המניות באופן אחר. בשלב זה יסתכמו דמי ההצלחה ב-15%, זאת לעומת 20% בקרן סטנדרטית.

sheen-shitof

עוד בוואלה

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

"יתרונות של קרן גדולה"

המגמות בתחום השקעות ההיי-טק מסבירים מה מנסים מדבד ו-OurCrowd לעשות. הקרנות הפחיתו באופן משמעותי את היקפי ההשקעות בחברות בשלבים ראשוניים, מאז אמצע שנות ה-90. ההשקעות הללו הסתכמו בכ-3% מכלל השקעות ההון סיכון ברבעון הראשון על פי סקר ה-MoneyTree של PWC בארה"ב. במקביל, הדרך בין רעיון מעורפל על מפית לבין שווי של מיליארד דולר, מהירה מתמיד, ומסתמכת פחות על הברקות טכנולוגיות ויותר על תפיסת המציאות העסקית בשווקים.

המגמות האלה - שבאות לידי ביטוי בגידול בצורך בכספים, לצד הזדמנויות גדולות שקורצות גם למשקיעים שפחות מבינים לעומק בטכנולוגיה - הביאו ליצירת מסגרות השקעה יותר יצירתיות, בעיקר עבור המשקיעים הפרטיים, האנג'לים. העניין הוא שהאנג'לים, כבודדים, סובלים מנחיתות מובנית כאשר החברות מתבגרות ומגייסות את הכסף הגדול מהקרנות, וצריכים מסגרת תומכת משלהם. ברוב המקרים אחזקותיהם של המשקיעים הפרטיים מדוללות באופן קיצוני כך שהם אינם מרוויחים, בניגוד לתדמית.

OurCrowd מנסה לקחת את היתרונות של שני העולמות, לפעול כמו קרן הון סיכון, מבחינת קבלת החלטת ההשקעה, המו"מ על התנאים וההגנה על קבוצת המשקיעים מדילול, אך ליהנות מהגמישות שיש לאנג'לים, מבחינת גיוון ההשקעות והפעילות בסדרי גודל מצומצמים. "המשקיעים אצלנו נהנים מהיתרונות של קרן גדולה", אומר מדבד.

הדמיון לקרן הון סיכון מעלה לא מעט כמה שאלות, בעיקר על רקע היעדר הוודאות סביב הנכונות של המשקיעים לספק את הכסף, באופן כללי לחברות שמוצעות להם או בסבבי גיוס מתקדמים. השאלה מה יקרה במידה והשקעות המשך בחברות לא יתבצעו כמתוכנן, מעמידה את המודל התפעולי והפיננסי של OurCrowd במבחן. לדברי מדבד: "אנחנו בתהליך של בניה, ולא הכול יעבוד, בטוח. אבל יש לנו בינתיים מזל, וגם צוות מצוין".

בניגוד לקרן הון סיכון, היחס שלכם למשקיעים הרבה יותר גמיש. בחלק גדול מחברות הסטארט-אפ יש גיוסים עתידיים בשווי יורד ויתכן שמשקיעים לא ירצו להשתתף. כיצד תתמודדו עם מקרים כאלו? האם המשקיעים שנשארו בקבוצה ייאלצו לספוג את עלויות ההגנה על המשקיעים שעזבו?

"זה אתגר", מודה מדבד, "עוד לא הוכחנו שהמודל עובד גם בגיוסים עתידיים, ואנחנו עובדים על זה. אני בטוח שיהיו סבבי גיוס בשווי נמוך, ונצטרך להיות חכמים ולעשות מה שניתן כדי לאזן את האינטרסים בין הצדדים השונים. זו לא בעיה שאינה ידועה בהשקעות הון סיכון, ורק הזמן יראה אם אנחנו יכולים לבצע את זה. לא תשמע ממני שהכול פשוט פה, אבל בינתיים אנחנו כבר בתוך חמישה סיבובי המשך לחברות שהשקענו בהן".

אתגר אחר קיים מצד המשקיעים. אנשי ההון סיכון, למרות התחכום, פועלים לעיתים כעדר. אוהבים לראות לצידם "בהימור" שותפים שיוכלו לסמוך עליהם שיהיו שם גם כשיהיה קשה. ספק אם מועדוני האנג'לים כדוגמת OurCrowd נכנסים לקטגוריה הזו. "אם נכנסתי להשקעה בחברה שבה הם נמצאים אני לא בונה על זה שהם יהיו בעתיד", אומר שותף באחת הקרנות הגדולות שפועלות בישראל, "אם בחברה יצטרכו עזרה אני יודע שלא מהם תבוא הישועה".

מדבד מתנגד: "אני חושב בדיוק ההיפך. כאשר חלק ניכר מההון סיכון נעלם, קשה להגיד שאנחנו, כמיצגים של הגל החדש, נהיה תופעה חולפת. אנחנו לא אופנה. אנחנו ראש החץ של גל עצום. אנחנו יכולים לעשות עבור החברות דברים שונים מקרן רגילה, ויש יתרונות וחסרונות. אנחנו מייצגים אלפי משקיעים. זה כוח, וזה גם יכול להיות ערך מוסף. אני מקווה שהשותפים שלנו יגידו שאנחנו שותפים נהדרים שמביאים ערך עצום ותומכים בחברות, אבל אני מבין שאנחנו עדיין בשלב מוקדם".

בקרוב בישראל: גיוס של 2 מיליון שקל בלי תשקיף

הפעילות של מועדוני המשקיעים למיניהם מבוססת על תיקון לחוק ניירות ערך לפיו חברה יכולה לפנות לקבוצת משקיעים שמוגדרת כ"משקיעים כשירים", ולגייס מהם כספים מבלי שהדבר ייחשב כגיוס ציבורי, גם אם מדובר במספר משקיעים גדול.

כעת, עומד להתבצע בישראל צעד נוסף, בהתאם לנייר עמדה שפרסמה לאחרונה רשות ני"ע. לפי הכללים החדשים, חברה יכולה לגייס עד 2 מיליון שקל, באמצעות פניה לציבור ללא תשקיף, בהתקיים מספר תנאים, בהם אישור המדען הראשי, הגבלת השקעה של משקיע בודד ל-20 אלף שקל, גיוס באמצעות פורטל מפוקח ועוד.

נייר העמדה הנוכחי דומה במהותו לחקיקת ה-Jobs Act בארה"ב, שמבססת את התשתית החוקית לגיוס המונים, אם כי עדיין לא נכנסה לתוקף, מה שיכול להביא לכך שישראל תהיה מדינה מובילה בנושא מימון ההמונים לתחום ההיי-טק. "אם התיקון הנוכחי שמציעה רשות ניירות ייכנס לתוקפו, יהיה בכך כדי להרחיב את מקורות הגיוס של חברות הסטארט-אפ ולהפוך את ישראל לאור לגויים בנושא", משוכנע ד"ר עו"ד איל שנהב, שעומד בראש ועדה של איגוד ההיי- טק (IATI) בנושא מימון המונים.

  • עוד באותו נושא:
  • סטארט אפ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully