כך נפל פרופ' ליידרמן קורבן לשיטה לחיסול מועמדים

"הוועדה למינויים בכירים בשירות הציבורית" הפכה לאיום על קיומנו. אחרי פרנקל, גם ליידרמן נפל קורבן למנגנון ההשמדה העצמית של המנהיגות הישראלית. כך עובדת השיטה

אדריאן פילוט

1. זה לא האסטרולוג. גם לא הווידאו ביו-טיוב שמראה את פרופ' ליאו ליידרמן, האיש הנבחר לעמוד בראש בנק ישראל, משחק עם נכדתו. ברור שגם לא תלמידיו הכותבים באחד המוספים הכלכלים שטוענים כי הוא לא מנהיג ולא מנהל. קל וחומר לא "ההמלצות החמות" של רפי מלניק, שהיה כל חייו צילו של ליידרמן, וכבר תקופה ארוכה עושה ימים כלילות ומכפיש את ליידרמן בכל מקום אפשרי ומול כל אדם אפשרי. זו השיטה.

2. ליידרמן הוא קורבן (בתקווה שהאחרון) של ההמצאה הכי מקברית אי-פעם במדינת ישראל: מנגנון ההשמדה העצמית של המנהיגות הישראלית. שמו הרשמי: "הוועדה למינויים בכירים בשירות הציבורית". זה כמובן התחיל עם כוונות טובות, ראויות ואף הכרחיות, אך זה הפך לאיום על קיומנו. מי שמזלזל במשקלם של מנהיגים שיקרא את ספרי ההיסטוריה של עם ישראל. ליידרמן התבקש להפוך למנהיג הכלכלי של ישראל.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה לכם את החיים (ותהפוך אתכם לחטובים)

לכתבה המלאה

כך זה עובד

3. איך עובדת השיטה? שולחים מכתבים אנונימיים לפיהם המועמד לתפקיד – מנהיג כלכלי, צבאי, משפטי – ביצע עבירה פלילית. ייתכן שזה נכון, ייתכן שלא (לרוב זה לא נכון). המכתב מגיע לוועדה והיא מצידה חייבת, לפי צו מצפונה והחוק היבש, לדרוש מהמועמד תגובה מפורשת.

מי ששלח את המכתב, שכל רצונו הוא לטרפד את המינוי, פונה לעיתונאי ו"מדליף" כי הגיע מכתב תלונה בגין עבירה פלילית "אלמונית". העיתונאי קיבל "סקופ" והוא מוגן מעבירה של לשון הרע או הוצאת דיבה; הרי הוא מדווח על מכתב שאכן הגיע ועל הדרך מספר על העבירה.

לאחר מכן, במהלך שבוע, שבועיים ואף שלושה, עיתונים מלאים בכתבות לפיהן המועמד ביצע עבירות פליליות נוראיות, "לכאורה". רוב המועמדים - שבאו עם רצון טוב - לא מחזיקים מעמד וקורסים נפשית. הם מוותרים על התפקיד בעיקר בלחץ המשפחה שעדה לעינוי הדין והקריסה.

4. זה מה שקרה לליידרמן. כבר שלשום החלו מתנגדיו לשגר לוועדת טירקל מכתבים (אנונימיים כמובן) על ביצוע הטרדה מינית וגם על העלמת מסים. מקרוביו ליידרמן מסבירים כי ההאשמות העולות מהמכתבים מופרכות מכל וכל. השופט טירקל מבקש ממנו להגיב מפורשות לכל מכתב שהגיע. הרי טירקל לא יכול לקחת סיכונים. הוא קיבל כבר מספיק ביקורת ציבורית.

זה לא משנה אם התלונה נכונה או לא. זה ממש לא משנה. טירקל חייב תשובה לציבור. הוא חייב לבדוק. ליידרמן רוצה להמשיך, הוא התייעץ עם חבריו והם מפצירים בו להמשיך. עד שהגיע לעורך דינו והלה מסביר לו שביום ראשון על הבוקר, לכל המאוחר, כל המכתבים הללו יתנוססו על העמוד הראשון של כל העיתונים. הוא גם מסביר לו שהפולחן הזה יימשך שבוע, שבועיים אך סביר להניח שלושה שבועות, ממש כמו עם פרנקל. ליידרמן מסביר לו שהוא לא עשה שום דבר מהדברים שמייחסים לו המכתבים. אז מסבירים שאם הוא עשה או לא – זה ממש, אבל ממש, לא משנה.

עורך הדין טעה בדבר אחד: זה לקח כמה שעות, לא כמה ימים. כולם כבר יודעים על המכתבים. כאן נכנסה לתמונה משפחתו של ליידרמן - וזה הסוף.

איבדנו נגיד

5. כך קורה שאחד מהכלכלנים המוכשרים ביותר של מדינת ישראל - אשר חלם כל חייו להפוך לנגיד בנק ישראל, התפלל כל בוקר על היום בו ראש הממשלה ושר האוצר יפתחו את הפה ויגידו "האם תהיה לנו לנגיד?" - נאלץ לוותר על חלומו. ליידרמן לא יהיה נגיד. לא היום, לא אף פעם. אין ראש ממשלה בישראל שייקח את הסיכון.

6. אולי בכל זאת הוא מסתיר משהו? חבריו מבטיחים שאין ולא היה. אבל ליידרמן לא ידע שיהיו גורמים שינסו לסנדל את מינויו? "תקשיב", מסביר אחד ממקורביו, "הוא ילד טוב ירושלים. פתאום מסבירים לו שהוא נמצא בחקירה פלילית, בכיכר העיר, על עבירות נוראיות, שהוא לא עשה ושמחר הכל יהיה מרוח על כל העיתונים. מה אתה רוצה ממנו? אתה מתחיל לחשוב האם שילמת על הקוקה-קולה אתמול בערב בתחנת דלק. אתה כבר לא יודע כלום".

הפלונטר של נתניהו

7. רה"מ נתניהו רותח. אש. הוא בפלונטר קשה. מסונדל. נבוך. קרנית פלוג? אין על מה לדבר, עכשיו זה עניין של פרינציפ. פעמיים הוא היה יכול לבחור בה. הוא לא רוצה אותה. פעמיים נלחם על אי-מינויה מול כולם - מול פישר, מול לפיד. הוא לא רוצה אותה וזו הסיבה שהיא התפטרה (ובצדק). יתרה מכך, לפיד רצה את פלוג מהיום הראשון. זה הסנדול האולטימטיבי.

8. לראש הממשלה נותרו שתי חלופות: הראשונה - לקחת מטוס, או לשים את יוג'ין קנדל ולהגיד להם: "תביאו לי נגיד. עד אז, אל תחזרו". לנתניהו אסור לוותר. הוא רוצה פרופסור בעל שם עולמי ובעל ניסיון בשוק הפרטי-הון-פיננסים-בנקים. זה מה שהמשק צריך והוא התעקש על זה.
החלופה השנייה: להקים ועדת איתור ולקבוע לה קריטריונים. שחברי הוועדה כבר ישברו את הראש.

אנרכיה כלכלית

9. ומה עם המשק? עם כלכלת ישראל? תחושת האנרכיה השוררת זו תקופה ארוכה נכונה ומדויקת. אנו במצב אנרכי. המשטר הישן של טייקונים, קומבינות, מונופולים ועם שמוכן לקבל הכול - תם ונשלם. הייתה מחאה חברתית וטוב שכך.

הבעיה היא שטרם קם משטר חדש. הסוציולוגים מכנים זאת "ANOMY" - השינויים היו מהירים מדי. מהפכות נוטות ליצור מצבים כאלו. הערכים, העקרונות, הכללים - טרם ברורים. מה טוב? מה רע? בנקים, אג''ח, בורסה - זה רע? ועדים חזקים, קיצוץ בביטחון, העלאת מסים - זה טוב? פרנקל, פישר, ליידרמן, קרנית - מה אנחנו צריכים?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully