לפיד הופך את האוצר לבדיחה

את שר האוצר אנו קוראים מלהג בפייסבוק עם הבטחות שמעוררות צחוק ותהייה: היכן יועציו הרבים ואילו עצות הם בדיוק נותנים? ספק אם הם מבינים את נזקם. בינתיים גם שוקלים להעלות מס בגלל הצורך לרכוש מסיכות מגן. 1.3 מיליארד שקל שהאוצר מתקשה למצוא כדי להגן על אזרחיו.

לאט לאט מתחוורות לציבור עובדות הנוגעות לגורמים שהביאו לרמת המחירים המטורפת שהוא צריך לשלם למזון ושירותים כמו גם מחירי הדיור, שלמרות פטפוטי לפיד הם מתייקרים. מה עוד צריך לקרות כדי שיתחולל שינוי בשני פרמטרים יסודיים אלו? הטיפול ברמת המחירים הגבוהה מורכב. ראשית, שרשרת האספקה של ענף המזון לדוגמה, בנויה מהרבה שחקנים, והיא איננה פועלת לשם יצירת ערך הדדי לכולם, אלא מנסה למקסם את הערך של כל שחקן בנפרד. הדברים מתבטאים לדוגמא ברווחים הנמוכים של רשתות השיווק הקמעונאיות, לעומת הרווחים הנאים של היצרניות והיבואנים. חוסר הסינרגיה בערוץ מתבטא גם ביעילות הטובה של היצרנים לעומת היעילות הנמוכה של רוב הקמעונאים.

צריך לקחת בחשבון נקודות נוספות: לעשות עסקים בישראל זה יקר וביורוקרטי, החל מהעמלות הגבוהות והעלויות הנוספות שנגרמות לעוסקים כתוצאה משירותי הנמלים ומחירי ההובלה הגבוהים, המשך במיסוי העקיף הגבוה, שבחלקו הגדול מוטל על העוסקים בלא קשר לתפוקות או לביצועים הפיננסיים, כמו ארנונה לדוגמא, וכלה ברשתות תיווך אנכרוניסטיות כמועצת החלב, מועצת הירקות, השוק הסיטונאי ונוספים שלוקחים קופונים וגורמים לעליה של המחיר לצרכן, שמתוספת אליה העלות הגבוהה של אישורי הכשרות.

זה הזמן לשנות גם את הדרך שבה מטילים מסים ולמצוא שיטה טובה יותר לגביה הלוקחת את הביצועים הכלכליים של העסק כפרמטר עיקרי להתחשבנות. במקום זאת אנו שומעים מבנק ישראל תחזית שב–2015 המיסים ימשיכו לעלות. לפיד בינתיים מקים ועדות לבדיקת "הבעיות".

בשוק הדיור ניצב שחקן ראשי, ממשלת ישראל, הקובעת את הכללים. זאת לא כתוצאה מהיותה ריבון אלא כהשלכה ישירה מפעילויותיה. הקרקע לדוגמא מהווה את המרכיב המרכזי לעליות מחירי הדיור. מחלקת המחקר של בנק ישראל מצאה כי בין 2006 ל-2011 התייקרו הקרקעות שמכרה המדינה בכ-30% בממוצע, כאשר עיקר העליות נרשמו במרכז הארץ, שבו קפצו מחירי הקרקע ב- 60%. הבדיקה של בנק ישראל העלתה גם כי יש קשר בין התפתחות מחירי הדירות למחיר הקרקע כאשר בשנים 2006 ל-2011 עלו מחירי דירות בבנייה רוויה במרכז בשיעור דומה לעלית מחיר הקרקע, קרי -60%. גם המסים שמטילה הממשלה מוסיפים למחיר של דירה ממוצעת כ-120,000 שקל. המפתחות לירידת המחירים מצויים בידי שרי האוצר והשיכון.

אין פתרונות קסם ומדובר בתהליכים שאורכים זמן. אלא שהדברים נעשים לאט. הציבור מצפה מהממשלה שתבצע מהלכים אופרטיביים שיביאו לתוצאות הדרושות. הציבור מתקשה להבין מדוע נתניהו ולפיד נכשלים בבחירת נגיד לבנק ישראל. מדוע נגידים הפכו ליקרי המציאות לאור החשדות שהועלו נגדם ומדוע לא בוצעה בדיקה מוקדמת עליהם. הדבר גורם לזלזול ציבורי בשר האוצר שהסקרים האחרונים מלמדים שהוא מדרדר אלקטורלית בגלל חפיפניקיות ויחס לא רציני כלפי הציבור. במקום מהלכים לפיד ונתניהו מקימים ועדות שידונו בפתרונות שיישומם יכול לקחת שנים. הציבור ציפה מלפיד שינוי בתרבות השלטון ובקבלת ההחלטות. לפיד נכשל לחלוטין במשימות חשובות ומרכזיות. הציבור אינו כלבי שנאוצר רטובים ועצבניים, הציבור עצבני ואת עצביו הוא יפרוק על לפיד.

ד"ר ישראל בוקסר הוא מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה