חלוצה במחנה אנרון

קונסקו (סימול CNC), חברת הפיננסים והביטוח האמריקאית, הודיעה כי תידרש לבצע ארגון מחדש של מבנה ההון שלה כדי להימנע מפשיטת רגל. קונסקו מסתמנת בדיעבד כנחשונית במחנה שאותו פירסמו אנרון ו-וורלדקום, כחברה שגדלה מעבר ליכולתה באמצעות רכישות והשתמשה בשיטות חשבונאיות מפוקפקות כדי להסתיר בעיות במאזנה.



קונסקו הודיעה ביום שישי כי ניצלה תקופת חסד של 30 יום שניתנה לה עבור תשלומי ריבית ושכרה את שירותי הבנק לזאר פרר, שייעץ לה במהלכי ההתארגנות. קונסקו הודיעה כי השינויים לא ישפיעו על פעילותה התפעולית.



קונסקו מנהלת עתה משא ומתן עם נושיה, לאחר שדירוג האשראי הספקולטיווי שלה הורד מחשש שלא תעמוד בתשלומי הריבית. כמו כן נמצאת החברה בשיחות עם רשויות הביטוח בארה"ב. היקף חובותיה של קונסקו מגיע ל-6.5 מיליארד דולר, מתוכם 2.6 מיליארד דולר באג"ח המוחזקות בידי הציבור, והשאר בידי גורמים שזהותם איננה ידועה.



מנכ"ל קונסקו, גארי ונדט הוא בכיר לשעבר של ג'נרל אלקטריק, אשר נבחר ביוני 2000 כמי שיוביל את החברה למפנה בעסקיה. ונדט קיבל בונוס הצטרפות של 45 מיליון דולר, וביולי השנה קיבל בונוס נוסף של 8 מיליון דולר.



ונדט הצטרף לקונסקו בשעה שהחברה נראתה על סף תהום. לאחר שמחצית הראשונה של שנות ה-90 הגיעה מנייתה למחיר של 50 דולר ויותר, קרס שוויה ובאמצע שנת 2000, עוד לפני התמוטטות השוק, נפלה מנייתה מתחת ל-5 דולר. מנכ"ל החברה ומייסדה, סטיבן הילברט, התפטר מתפקידו.



רכישות לא מחושבות הובילו לחובות וכישלון



הילברט היה סוכן מכירות של אנציקלופדיות אשר הקים את קונסקו ב-1979 באמצעות הלוואה של 10,000 דולר מאביו. עקרון הפעולה של החברה היה מכירת ביטוח חיים למעמד הפועלים.



הרעיון הבסיסי של קונסקו היה מוצלח, אולם הילברט פעל להרחיב את החברה בדרך עיקרית אחת - רכישות, בעיקר של חברות ביטוח אחרות. תחילה הניבה המדיניות רווחיות רבה, שכן רכישת פוליסות ביטוח באמצעות רכישת חברות היתה זולה יותר מאשר החתמתן בדרך הרגילה. ההצלחה התגלמה במחיר המניה ובתגמול של הילברט, שלקח הביתה 119 מיליון דולר ב-1997. הילברט, בדומה למנכ"לים שנמצאים היום על כוונת הרשויות, לווה ממון רב מקונסקו לצורך רכישת מניות.



ב-1998 רכשה קונסקו את חברת המימון גרין טרי פייננשל, במה שהתברר אחר כך כנקודת השבר של קונסקו. הילברט הסכים לשלם 7 מיליארד דולר, פי שבעה מהערך המאזני, עבור חברת הפיננסים שעסקה במימון רכישת קרוואנים, והמוניטין שלה לא היה רחוק מלהיות ללא רבב. גרין טרי עסקה במתן הלוואות בריבית גבוהה ללקוחות בעלי עבר מימוני לא מוצלח. תחום עסקי זה זכה להצלחה רבה בשנות ה-90, בזכות הפריחה הכלכלית ושיעור התעסוקה הגבוה.



המשבר הזמני של 1997-1998 פגע בעסקיה של גרין טרי, ובהמשך גם בקונסקו. במקביל נפגעו עסקי הביטוח של קונסקו, אשר הוזנחו על ידי ההנהלה לטובת התחומים החדשים. עד מהרה נתבעו הילברט ומנהלי החברה, בחשד כי ניסו להסתיר את הבעיות במאזניה של גרין טרי ופעלו לזייף מסמכי הלוואות של החברה.



המומחה שנכשל



ונדט, בעל ותק של 24 שנים בג'נרל אלקטריק, נחשב למומחה ל"מפנה", לאחר שהסב מחלקות כושלות רבות ב-GE והעלה אותן על דרך המלך. במשך תקופה מסוימת נחשב ליורשו האפשרי של ג'ק וולש, אולם ב-1998 התפטר מהחברה למרות הצלחתו הרבה בניהול יחידת הפיננסים של GE, ביוזמת וולש. המנכ"ל האגדי של GE חיפש יורש אחר, וחשש שונדט הדומיננטי יעיב על כל מחליף אפשרי. באותה שנה נישא ונדט בפעם השנייה, שנה לאחר שנישואיו הראשונים הסתיימו באחד מהסכמי הגירושים היקרים בתולדות ארה"ב.



לאחר הצטרפותו ביוני 2000 פעל ונדט פעל נמרצות כדי לחולל מפנה בקונסקו. הוא העביר את מרכז שירות הלקוחות של החברה לקבלן חיצוני בהודו, סגר חטיבת ביטוח רפואי לא רווחית ומכר נכסים לא תפעוליים רבים, כמו מטוסים ואוספי אמנות. הוא הצליח להשיג עסקה לארגון מחדש של חובותיה של החברה ומנע אותה מביקור בביהמ"ש לפשיטות רגל. ונדט הצהיר כי קונסקו תגיע לרווח של 3.30 דולר למניה עד 2004, בעוד שהחברה רשמה הפסד של 3.69 דולר בשנת 2000.



עד אמצע 2001 הצליח ונדט לשכנע את השוק בפוטנציאל ההתאוששות של קונסקו, והמניה טיפסה בחזרה למחיר של 20 דולר.



אולם ההצלחה המשיכה להדיר רגליה מקונסקו. איכות האשראי של גרין טרי, ששמה שונה לקונסקו פייננס, הידרדרה, וחברות האשראי הצביעו על נתונים חמורים יותר מאלה שנרשמו בדו"חות החברה. שיעור החובות האבודים גדל, וקונסקו פעלה לדכא אותו בצורה שלא עלתה בקנה אחד עם חשבונאות טובה. דוגמא לכך היתה עיקול של קראוונים ומכירתם ללווים חדשים, אשר מימנו את הרכישה באמצעות - הלוואה שקיבלו מקונסקו. יתר על כן, הלווים החדשים היו בעלי איכות אשראי גרועה יותר.



מאז הצטרפותו של ונדט רשמה החברה שחשה רבעונים של הפסד מתוך שבעה. הפסדיה המצטברים הגיעו ל-1.37 מיליארד דולר. פעילותה לא הצליחה לממן את תשלומי החובות הגדולים. מאגר הלוואות של 440 מיליון דולר שמכר ונדט בסוף 2000 נגרע ב-15% בשל מחיקות או אי תשלום.



גרוע מכך, ונדט הביא לקונסקו מה שנראה כמו סטנדרטים לקויים של יושר עסקי. באפריל 2001 רכשה סיסקו את exIService, קבלנית של שירותים פיננסיים. בין בעלי המניות של הנרכשת היו ונדט, אשתו ובתו.



הרשויות לא נקטו מעולם בצעדים משמעתיים או משפטיים נגד קונסקו. מי שבסופו של דבר העניש את החברה היה השוק. בידי בעלי המניות, שוודאי לא ייצאו נשכרים מארגון החובות, נשאר שבריר חברה, שמנייתה נסגרה ביום שישי במחיר של 34 סנט. שווי השוק שלה היה 117 מיליון דולר, לעומת יותר מ-17 מיליארד בשיאה.