אסם - מחירי המזון בירידה והרווח התפעולי עולה ב-28%

לפני כמה שבועות פירסמה העיתונאית ורד שרון-ריבלין כתבה בעיתון "גלובס" שבה תוארו הלחצים הכבדים שמפעילות רשתות המזון הגדולות על ספקיהן כדי לשחוק את התמורה המשולמת לספקים ולהגדיל את השתתפותם בהוצאות הרשתות.



התוצאות הכספיות של אסם לרבעון השני של 2002 יציתו ככל הנראה פרץ נוסף של עימותים בין הרשתות לאסם - כך מעריך האנליסט אורי הרשקוביץ מלידר ושות'. הוא סבור כי הרשתות לא ישלימו עם פערי הרווחיות התפעולית בינן לבין הספקיות, וכפי שמודה בחצי פה סמנכ"ל הכספים של אסם, פנחס קימלמן, המאבק כבר החל.



אסם, כמו שופרסל, נפגעה מהירידה בכוח הקנייה של הפרטים ומהירידה הריאלית של מחירי המזון, אלא שאסם מציגה גידול של 25% ברווח התפעולי ברבעון השני, בניגוד לשופרסל, שכבר פירסמה את תוצאותיה לרבעון, ולרבוע כחול, שגם היא ככל הנראה לא תשמח את משקיעיה.



מכירותיה של אסם ירדו ברבעון השני ב-1.6% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2001 והסתכמו ב-579 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2002 קטנו המכירות ב-3.7% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2001.



המכירות בשוק המקומי ירדו ב-3.1% ברבעון השני בהשוואה לרבעון המקביל ב-2001 והסתכמו ב-508 מיליון שקל. הירידה במכירות ברבעון השני היתה ככל הנראה חזקה יותר משום שחג הפסח חל ב-2001 ברבעון השני, בעוד שב-2002 חל החג בסוף הרבעון הראשון, עובדה שגרמה ככל הנראה להסטת מכירות לרבעון השני.



קימלמן מדגיש כי במונחים כמותיים עלו המכירות ב-2.7% וכי הירידה נובעת מהשחיקה האינפלציונית במחירי מוצריה של החברה. הוא מציין שהחברה החלה להעלות את המחירים כבר ברבעון השני וממשיכה בכך ברבעון השלישי ותהליך זה כנראה מחריף עוד יותר את היחסים עם הרשתות.



תוצאות הרבעון השני של אסם, לפחות ככל שהדברים אמורים בשורת המכירות, היו עוד פחות מעודדות אלמלא דחף ברבעון השני הפיחות הריאלי בשער היורו והליש"ט (5.6%) את מכירותיה של החברה הבת טבעול (51%) כלפי מעלה.



מכירותיה של קבוצת אסם בחו"ל צמחו ב-10.3% ברבעון השני בהשוואה לרבעון המקביל ב-2001 והגיעו ל-70.7 מיליון שקל. מרבית מכירותיה של הקבוצה בחו"ל נובעות ממכירותיה של חברת טבעול, שנהנתה מהתייצבות הביקושים על רמה גבוהה מכפי שהיו בטרם פרצה מחלת הפה והטלפיים ברבעון הראשון של 2001 (ראו תיבה).



מנכ"ל אסם, דן פרופר, אינו מתייחס לרווח הגולמי, אולי בשל מערכת היחסים העדינה עם הרשתות. הרווח הגולמי של אסם צמח ב-5% ברבעון השני בהשוואה לרבעון המקביל ב-2001 והגיע ל-261 מיליון שקל, שהם 45.1% מהמחזור, בהשוואה ל-42.2% מהמחזור ברבעון המקביל. כדאי לשים לב לכך שבניגוד לרוב המוחלט של החברות הבורסאיות, המקוננות על השפעת ההתאמה האינפלציונית על המלאי, ייעלה אסם את ניהול המלאי ורשמה שיפור ברווחיות הגולמית למרות האינפלציה הגבוהה.



אפשר היה להניח שחלק מהשיפור ברווחיות הגולמית של אסם נבע מהצמיחה בטבעול ומהפיחות הריאלי, אך לדברי קימלמן, היבוא והיצוא של החברה כמעט מאוזנים, כך שלחברה יש הגנה טבעית מחשיפה מטבעית.



על אף שהשיפור ברווחיות הגולמית נובע בחלקו מגורמי התייעלות שאינם קשורים ליחסים עם רשתות השיווק, סביר להניח שרשתות השיווק, העושות כל מאמץ כדי לשחוק את הרווחיות הגולמית של אסם ודו"חותיה באמצעות החדרה אגרסיווית של המותג הפרטי (שהעז לתקוף את במבה), לא יחמיצו את הגידול ברווחיות הגולמית.



הרווח התפעולי של אסם גדל ברבעון השני ב-28% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2001 והגיע ל-55 מיליון שקל, שהם 9.5% מהמחזור, בהשוואה ל-7.3% מהמחזור ברבעון המקביל ב-2001.



קימלמן מציין שש סיבות לשיפור ברווחיות התפעולית; הראשונה שבהן היא המעבר של נגה גלידות (51%) לרווח תפעולי ולרווח נקי ברבעון השני, לראשונה בתולדותיה. קימלמן צופה שהחברה, שהמחזור השנתי שלה הוא 200 מיליון שקל ושנתח השוק שלה הוא 35%, תסיים את 2002 באיזון.



גורמים אחרים, מוכרים יותר, תרמו כל אחד כ-3-2 מיליון שקל על בסיס שנתי לגידול ברווח התפעולי. מדובר במיזוג הוד לבן ועוף טוב והעברת מפעלי הוד לבן מבית חרות לתחומי ארנונה מרתיעים פחות כמו בית שאן; מיזוג מפעל פרי וירק עם בית השיטה וסגירת המפעל בבית שמש; הסכם לשינוי בתנאי הסחר עם נסטלה העולמית; מכירת הנדל"ן של מפעלי עסיס ומילי והתייעלות בשרשרת האספקה וניהול המלאי, בניצוחו של מומחה מנסטלה.



הרווח הנקי של אסם צמח ברבעון השני בשיעור מתון יחסית של 12% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2001 לרמה של 27.5 מיליון שקל. הסיבות העיקריות לפער בין קצב הצמיחה של הרווח התפעולי לקצב הצמיחה של הרווח הנקי הן גידול בחלקו של המיעוט ברווחי החברה, ובעיקר תנובה, בעלת 49% מנגה גלידות. גורמים אחרים הם הכנסות מימון של 1.4 מיליון שקל בלבד, למרות עלייה בעודף הנכסים הפיננסיים נטו כתוצאה מהעומדה השקלית המסורתית של החברה.



קימלמן מציין שעודפי נזילות של 500 מיליון שקל ישמשו להשקעות, בין היתר במרכז לוגיסטי שיגזול 50 מיליון דולר ויוקם בנחשונים או במקום אחר, ובהעברת מפעל צבר מאזור לקרית גת. קימלמן מעריך כי אסם תנצל את המיתון ותמשיך לרכוש חברות.