"שום דבר לא יקרה למשק אם אי.די.בי תפורק"

"מקצוע עריכת הדין, שמפרנס כיום אלפי אנשים במשרדי ענק, ילך וייעלם בגלל הטכנולוגיה. עם כל היוהרה שיש לנו - וצריך לומר ביושר שיש לנו הרבה יוהרה - עורכי הדין הם בסך-הכול מתווכים אינטליגנטים בין אנשי עסקים, בכל מיני אופנים לא יותר מדי חשובים. העסקים עצמם לא מתבצעים על-ידינו - אנחנו הלבלרים של העסקים, ולכן אנחנו הולכים מדחי אל דחי, ובסוף יבוא יומנו, ולא ירחק יומנו".

את המונולוג הכן ויוצא הדופן הזה, אשר כופר בנחיצותו של מקצוע עריכת הדין, לא השמיע עורך דין שנטש את המקצוע, וגם לא פרופסור לסוציולוגיה, אלא למרבה ההפתעה אחד מעורכי הדין המוכרים, הבולטים, הוותיקים והחשובים במדינה - עו"ד פנחס (פיני) רובין, שעשה את שמו ואת הונו בזכות ייצוג הגדולות שבמשפחות בעלי ההון בארץ, ונמצא כמעט בכל מוקדי ההכרעות העסקיות; עורך דין ששמו מוזכר כמעט בכל רשימה המדרגת את האנשים המשפיעים במשק הישראלי; ושכונה לא פעם "עורך הדין הטוב בישראל".

רובין אינו מסתפק בכך. "צריך לומר את האמת: מקצוע עריכת הדין הוא במידה רבה לא יעיל. כשעושים היום עסקה צריך לצוות אליה 20 עורכי דין רק כדי שהיא תצא לפועל. והאם זה הגיוני שעסקה פיננסית תחבוק מאות עמודים? אם העולם ישמור על הערכים שלו - ואני מאמין שיעשה זאת בלי עורכי דין - אז לא צריך את מקצוע עריכת הדין. ביפן חיים טוב מאוד גם ללא משפטנים כמעט".

לא רק תוכן הדברים של רובין מפתיע, אלא גם העיתוי שבו בחר לומר אותם ל"גלובס": יום חגו ה-75 של משרד עורכי הדין המוכר גורניצקי, אחד מהגדולים ומהמובילים בארץ, שהקים עו"ד ירוחם גורניצקי ז"ל, ואשר רובין עומד בראשו.

כשרובין אומר לי את הדברים בנחרצות האופיינית לו, שותפיו הבכירים במשרד, עורכי הדין מוריאל מטלון וצבי אפרת, שהשתתפו בראיון לרגל מלאת 75 שנה למשרדם, נעים באי-נוחות, וניכר שהם מבוהלים מדבריו של רובין. "בוא לא נהפוך את חגיגות 75 שנה למשרד גורניצקי לטקס לקבורת מקצוע עריכת הדין", ממהר להגיב עו"ד אפרת.

אפרת מאמין שמעמד המשפטנים יישמר גם בעתיד. לדבריו, "אני לא מסכים עם פנחס שאנחנו רק מתווכים ומעבירי ניירות. אנחנו גורם קונסטרוקטיבי וחשוב ביצירת העסקה ובעצות למנהלי ולבעלי העסקים מהניסיון הרחב שלנו. אנחנו תורמים מהניסיון ומהידע, ואלה לא נמצאים ולא יהיו באינטרנט, כי בסופו של דבר אלה נמצאים במוחו של המשפטן היצירתי. אנחנו לא מיותרים".

גם עו"ד מטלון יוצא נגד עמדתו של רובין. לדבריו, הטכנולוגיה לא תחסל את מקצוע עריכת הדין, אלא תאלץ את עורכי הדין להיות יותר יעילים. "בשנים האחרונות חל פיחות דרמטי במעמד עורכי הדין, אבל המקצוע לא ייעלם. מערכת הממשל הופכת היום ליותר ויותר מסובכת, יש כמות גדולה של חוקים והרגולטורים לא זזים בלי עורך דין. לכן, המקצוע ימשיך להתקיים.

"יחד עם זאת, יהיו שינויים גדולים באופן שבו ייראה המקצוע. משרד עורכי הדין המסורתי, שבאים אליו להתייעץ, ייעלם בעידן האלקטרוני, ויהיה ייעוץ משפטי גם בדרכים אחרות, אולי אפילו ב-SMS'ים".

רובין, אפרת ומטלון הם דור שלישי להובלת פירמת גורניצקי, שדוגלת בסלוגן של "א.א.א", שמשמעותו הקפדה על אתיקה, אסתטיקה ואיכות. רובין (64), ראש המשרד, החל את דרכו בגורניצקי כמתמחה לפני שנים רבות. מטלון (64), השותף-המנהל של הפירמה ויו"ר ועדת הניהול שלה, הצטרף למשרד ב-1978. אפרת חבר אל הפירמה ב-2000, עם שאר אנשי משרד עורכי הדין אפרת-סמית, שאותו ייסד והוביל.

כאשר השלושה נשאלים מה ההבדלים בין עורכי הדין הצעירים של ימינו לבין האופן שבו הם בחרו לעסוק במקצוע לפני עשרות שנים, הם מצביעים על הבדל מרכזי.

רובין: "בניגוד למתמחים ולעורכי הדין הצעירים של ימינו, אנחנו לא היינו מונעי כסף. זה לא היה בתודעה שלנו - המושג 'כסף' ככזה. בחרנו במקצוע כי רצינו רמת חיים סבירה, וזה מה שעניין אותנו. עוד עניינו אותנו מעמד חברתי ועניין, רצינו להתקדם, אבל ההתקדמות לא נמדדה בכסף. היום הצעירים מתרגמים כל דבר לכסף".

מטלון: "המתמחים שמגיעים אלינו באים מוכנים לאין שיעור יותר ממה שאנחנו הגענו למקצוע. הם עושים גוגל לפני שהם נכנסים לראיון ויודעים עלינו ועל המתחרים שלנו כל פיפס. הם באים מאוד מפוקסים ואפילו עוברים סדנאות הכנה להתמחות".

משרד גורניצקי מלווה זה יותר מ-50 שנה את משפחות אצולת הממון בישראל, בהן משפחות שטראוס, עופר, פרופר ורבות נוספות. את עפרה שטראוס פגש רובין לראשונה כשעוד הייתה חיילת. "אני לא אשכח את המפגש הראשון עם עפרה. היא ישבה איתנו בישיבה מתוחה, ואני לא זוכר כלום מהישיבה הזו, כי עפרה הייתה כל-כך יפהפייה, שלא יכולתי להתרכז במה שנאמר. וצריך לומר שהיא נשארה יפהפייה עד היום".

היחסים של רובין עם לקוחותיו בעלי ההון חורגים בהרבה מהפן המקצועי. עם רבים מהם הוא נמצא בקשר אישי קרוב, והם נפגשים לעתים תכופות באירועים חברתיים. למרות זאת, לדבריו, "היחסים מעולם לא הפכו לאינטימיים".

- עד כמה הפוזיציה המקצועית מתערבבת עם היחסים האישיים עם הלקוחות?

רובין: "זה קורה לי השכם והערב שאני אומר ללקוח שהוא טועה, ושהרגולטור צודק. וככל שיש לך מעמד משמעותי יותר, כך המילים שלך נשמעות יותר. איפה שאני מאמין - אני מדבר. היו מקרים שהיו לי הסתייגויות ולא השמעתי את קולי".

רובין מייצג בימים אלה את בנק הפועלים, אחד הנושים הגדולים של קונצרן אי.די.בי, בסאגת הסדר החוב של החברה שבבעלות נוחי דנקנר.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות בפרשה אירעה לפני מספר שבועות, כשמשפחות לבנת ומנור, שותפיו של דנקנר בקונצרן, החליטו במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגדם ונגד דנקנר להחזיר לחברה דיבידנדים שמשכו ממנה בעבר, אף שבמועד חלוקת הדיבידנד החברה הייתה סולבנטית ושגשגה.

משפחות לבנת ומנור עשו את הצעד החריג הזה כדי להוריד מעצמם את החשיפה התקשורתית והמשפטית שהם לא מורגלים בה.

רובין: "מדובר ב'אופנה' חדשה. אני מנהל שורה ארוכה של התדיינויות כאלה במקרים אחרים, והצעד של משפחות לבנת ומנור הפתיע אותי כפל-כפליים. אני חושב ששתי סיבות עיקריות הובילו אותן לצעד הזה: הם רצו להתנתק מדנקנר ולהבליט את הניתוק ממנו ומקבוצת אי.די.בי - זה חשוב להם מהרבה סיבות עגומות. דבר שני, הם לא מורגלים למאבקים פומביים בתחום הזה, ותמיד פעלו מאחורי הקלעים, והחוויה הזו לא מרנינה את לבם".

השבוע העניק השופט איתן אורנשטיין ארכה של 8 שבועות לנוחי דנקנר, כדי להגיע להסדר עם מחזיקי האג"ח של אי.די.בי. עם זאת, גורלו של הקונצרן עדיין נתון בחוסר ודאות גדול. רובין בטוח שיש לו סיכוי לקום מחדש על הרגליים.

לדבריו, "אם יתנו לאי.די.בי כמה שנים של אוויר לנשימה בלי להיות נאלץ למכור במחיר נמוך כפי שקורה היום, הקונצרן יכול להתאושש, להבריא ואפילו, תתפלא, לחלק מהעודפים דיבידנד לאי.די.בי אחזקות ולשאר החברות. זה דורש אופטימיות, אבל זה אפשרי, וצריך לנסות את זה. זו גם הסיבה שהבנקים הציעו לדנקנר לרווח את מועדי הפירעון כלפיהם ולפרוס את ההלוואה".

השופט אורנשטיין, הדן בהסדר החוב באי.די.בי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נקט מספר צעדים תקדימיים, כגון מינוים של אייל גבאי למומחה מטעם בית המשפט ושל עו"ד חגי אולמן למשקיף שיפקח על המהלכים בחברה. עד עתה לא ברור אם המינויים הללו קידמו הסדר בקונצרן הענק.

רובין מכנה את ההחלטות הללו, בדיפלומטיות, "מאוד נחשוניות". לדבריו, "השופט אורנשטיין מינה בעלי תפקידים באי.די.בי ונוהג בה בקפידה רבה למרות שהחברה סולבנטית. זהו מהלך לא פשוט, ויש כאן שאלה של סמכות - האם במצב שבו חברה עדיין סולבנטית בית המשפט רשאי לקחת את המושכות לידיו. אם המצב הוא כזה, אז יהיו עוד חברות סולבנטיות במשק שמחר-מחרתיים יתדפקו על דלתן ויגידו להן: 'אנחנו רוצים בעלי תפקיד' ו'רוצים לכנוס אתכן כינוס עדין'. זוהי מהפכה משפטית דרמטית".

- מי אחראי לתופעת הסדרי החוב המתרבים במשק?

רובין: "זה שחברות קמות ונופלות זה מהלך רגיל של הדברים, וזה יקרה גם בעתיד כי זו דרכו של עולם. בניהול עסקים יש גם סיכונים. הממדים בארץ של התופעה הם סבירים ולא כל-כך גדולים. גם אובדן הכספים לא גדול. הדרמות התקשורתיות הן הרבה יותר גדולות מאשר התוצאות הכלכליות והעסקיות.

"שום דבר לא יקרה למשק אם אי.די.בי חלילה תפורק, כמו שלא קרה שום דבר כשדלק נדל"ן נפלה, ויצחק תשובה שילם הרבה יותר כסף ממה שהיה צריך לשלם. הפירוקים ימשיכו, הקריסות יימשכו, זה קיים בכל העולם".

מטלון: "הציבור הרחב הלך שבי אחרי סיסמאות, הרים דמויות כמו דנקנר והפך אותם לאייקונים כלכליים. האמינו שהם יודעים לעשות זהב, רצו אחריהם, וכתוצאה מכך אנשים שמו כסף ואמרו 'אני משקיע בנוחי דנקנר', לא 'אני משקיע בחברה', ועכשיו הנפילה היא קשה. המשקיעים לא מתוחכמים. אם הם היו קוראים את הדוחות ורואים שאין ביטחונות מספיקים, יכול להיות שהם היו נזהרים יותר".

אפרת: "בעיניי, הבעיה של אי.די.בי נובעת מהמימון בשכבות השונות של הפירמידה, בלי לשים לב מה קורה בשכבות למטה. אני עוד לא רואה איך מפרקים את הפירמידות האלה ואת הקונים שירכשו את החברות שצריכות להתפרק או לעבור ידיים".

לפני כחודשיים קיבלה שופטת המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, את עתירת "גלובס" וסגן עורך העיתון, אלי ציפורי, לחשיפת רשימת החברות שקיבלו הטבות מס בהתאם לחוק עידוד השקעות הון ואת גובהן. משרד האוצר ורשות המסים ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון.

רובין, שמייצג כמה מהתאגידים הגדולים בנושאי מס, סבור כי ההחלטה שגויה, וכי יכולות להיות לה השלכות הרסניות. "אם הערעור של רשות המסים על ההחלטה לא יתקבל, המשמעות תהיה, בין היתר, שעוד כמה חברות יחליטו לעזוב את ליבת העסקים בארץ ולעבור לניכר. עד היום הסודיות המיסויית הייתה בבחינת 'קודש-הקודשים', ואם חברות יצטרכו להתחיל 'להתפשט קבל עם ועדה' גם ב'עירום המס שלהן' - זאת רק התחלת הדרך. קברניטים של חברות נאורות שיודעות שאין שקיפות בענייני מס ילכו למקומות יותר מוגנים מבחינת הסודיות המיסויית, מאשר במדינה מחוררת מבחינת השקיפות המיסויית".

- ומה עם זכות הציבור לדעת ולבקר את החלטות הרשויות?

רובין: "לכן צריך לדעת כמה אני מרוויח וכמה אני משלם מסים? מה אני נבחר ציבור שאני צריך לתת הצהרת הון לציבור ולדווח לו מה יש ומה אין לי? מה הולך פה?".

מטלון אפילו חריף יותר בדבריו, והוא רואה את ההחלטה כחלק ממגמה מסוכנת של התקפה חסרת תקדים על מבנה המשק. "זה התחיל בביטוי הלא מוצלח של 'הון-שלטון', כאילו ההון שולט במדינה ולא מפריח את השממה. המדינה חיזרה בעבר על פתחי בעלי ההון בעולם כדי להביא אותם לכאן, וככה בעצם הקימו את המדינה והפריחו את השממה. היום יש רצון להקיא מתוכנו את החברות העסקיות. כל דבר שמזוהה עם הון הפך פסול".

בשנת 1938 ייסד עורך הדין ישראל גורניצקי משרד משפחתי קטן בתל-אביב בשם י. גורניצקי ושות'. בראשית שנות ה-50 במאה ה-20 הצטרפו למשרד בניו התאומים של ישראל גורניצקי, ירוחם ואוריאל.

ירוחם, שנפטר ב-1997, המשיך את דרכו של אביו כראש המשרד בשנים 1956-1994. למשפחת גורניצקי יש עדיין ייצוג במשרד - בתו של ירוחם גורניצקי, דפנה טלגם, היא שותפה במשרד.

משרדי הפירמה משתרעים היום על פני 5 (!) קומות במגדל ציון שבשדרות רוטשילד בתל-אביב.

עו"ד פנחס רובין, המכהן כראש המשרד מאז 1994, החל את דרכו המשפטית כמתמחה של ירוחם גורניצקי. מוריאל מטלון, המכהן כשותף-המנהל של המשרד מאז 1995, הצטרף למשרד כעורך דין בשנת 1978.

ב-1999 התמזג משרד גורניצקי עם משרד הבוטיק לדיני מסים רוזנצוויג ושות'. בשנת 2000 הצטרף צבי אפרת למשרד כשותף בכיר בעקבות מיזוג משרד אפרת-סמית עם גורניצקי. בעקבות המיזוג פתח המשרד סניף בהרצליה פיתוח.

בשנת 2005 שינה המשרד את שמו מ-י. גורניצקי ושות' לגורניצקי ושות', והשנה, 2013, מציין המשרד 75 שנה של הצטיינות ועשייה משפטית כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל.

מאז הקמתו מעורב המשרד ברבות מן העסקאות המורכבות והגדולות במשק, ויש לו חלק משמעותי בפיתוח המשפט והכלכלה בישראל.