בקשה לייצוגית ב-3.2 מיליארד שקל נגד כיל

כיל (2,527 -0.35%), החברה לישראל (152,400 -2.93%), פוטאש (29.71) קורפ והדירקטורים בכיל הטעו את בעלי מניות כיל כאשר לא גילו להם באופן מכוון על היות החברה צד לקרטל לתיאום מחירים בשוק האשלג, ועל כך שמחיר המוצר העיקרי שלה והמשפיע ביותר על רווחיה והכנסותיה אינו נקבע בתנאי שוק חופשי, אלא בשל מנגנוני תיאום והתאמת מחירים שמשפיעים מלאכותית על מחירו. בכך, גרמה החברה נזק כספי משמעותי לציבור בעלי מניותיה כאשר הקרטל הגיע לקיצו.

כך טוענת חברת קידוחי סי אף איי, המחזיקה 871 מניות של חברת כיל, בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף-עתק של כ-3.2 מיליארד שקל, שהגישה הבוקר (ה') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בין הדירקטורים הנתבעים בייצוגית: ניר גלעד, ערן שריג, אברהם (בייגה) שוחט וויקטור מדינה.

בבקשה הייצוגית, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן-מאיר, נטען כי עניינה של התביעה בהטעיה מפורשת ובאי-גילוי מכוון על דבר היות כיל "צד לקרטל, או צד לתיאום מחירים, או היותה מושפעת ישירות מקיומו של קרטל או מחשד לקיומו או מתיאום מחירים, או משיווק משותף של הגורמים העיקריים בשוק האשלג, והיותה נהנית באופן ישיר ומשמעותי מקרטל או מתיאום מחירים, או כי מחיר המוצר העיקרי שלה והמשפיע ביותר על רווחיה והכנסותיה אינו נקבע בתנאי שוק חופשי, אלא בשל מנגנוני תיאום והתאמת מחירים שמשפיעים מלאכותית על מחירו".

תוצאת אי-הגילוי, נטען בבקשה, הינה חמורה במיוחד. "רווחי כיל מושפעים בצורה משמעותית במיוחד מתיאום מחירים ומקרטל, בין שהיא צד לו ובין שאינה, ולכן הפסקת הקרטל משמעותה פגיעה קשה במיוחד ברווחיותה. לכן, ביום בו הגיע הקרטל אל קיצו, אך לפני מספר שבועות, ביום 30.7.2013, באופן מיידי, קרסו מחירי המניה של כיל, ובעלי מניותיה ניזוקו קשה, קשה מאוד".

בבקשה צוין כי ביום 30.7.2013 הודיעה חברת אורלקלי הרוסית כי בכוונתה להפסיק למכור אשלג באמצעות חברת השיווק Belarusian Potash Company, ובמקום זאת, לבצע את המכירות באמצעות זרוע השיווק הישיר שלה, כאשר המשמעות הינה תחילת פירוקו של קרטל האשלג. התוצאה מכך, נכתב בבקשה, היא צפי לירידה משמעותית במחיר האשלג.

"התגובה בבורסה לניירות ערך הייתה מזעזעת: כיל, ספינת הדגל של המשק הישראלי, ספינת דגל שנשענה על קרטל לא מדווח, התמוטטה. בו ביום ירדו מניות החברה ב-18%. בתוך יומיים הושלמה ירידה של 21%, ובחודש שלאחר מכן המשיך המחיר וצנח לתהומות חדשים, עד לכתיבת שורות אלה, בהן שער המניה עומד על כ-2,611, כלומר, ירידה של 26%", נכתב בבקשה.

לטענת המבקשת, נגרמו נזקים אדירים לציבור מחזיקי מניית כיל עקב התמוטטות זו, בהיקף מיליארדי שקלים - "נזקים שלא יכלו בעלי המניות מהציבור לצפות בשל מנגנון ההסתרה וההתעלמות שבחרה כיל: התעלמות מהקרטל ומתיאום המחירים והסתרתם", נטען.

טענת התביעה פשוטה: כיל ידעה היטב כי ריווחיותה, שוויה ותוצאותיה העסקיות מושפעים ישירות מהקרטל והסתירה את העובדות הידועות לה, היא, הדירקטורים בחברה, מנהליה ובעלי השליטה בה, והשאירה אותם חשופים לירידה דרמטית בשווי המניה שלה עת הסתיים הקרטל או נפגע.

בבקשה נטען כי "בכל הדוחות שהגישה כיל עד לקריסת המניות... אין אזהרה, אפילו לא רמז, כי היה ויהיו זעזועים בקרטל זעזועים מכל סוג שהוא, חוקיים, משפטיים, מדיניים או החלטות של צדדים לקרטל לפרוש ממנו או לשנות את מנגנון הפיקוח על המחיר - הרי קיימת סכנה ליציבות המחיר, וקיימת השפעה מהותית על רווחי החברה. כלום. ממש כלום".

להערכת החברה המבקשת, סך הנזק המצרפי לקבוצה הייצוגית (הציבור) הינו סך של 6.33 שקלים או 7.53 שקלים, מוכפל במספר המניות שבידי הציבור (כ-435 מיליון) - שהוא נזק של 2.75 מיליארד שקל, או 3.28 מיליארד שקל.

בבקשה צוין כי "הנזק הנתבע בתביעה זו גבוה, אך מדובר בחברת ענק, בהחזקה גדולת ממדים של הציבור ובהטעיה יוצאת דופן, לגבי עניין מהותי שבמהותיים, שתוצאותיה נזקי-עתק שהתבטאו מיידית וקיבלו ביטוי ישיר במחיר המניה ובהפסד אדיר שנגרם לציבור המשקיעים.

"ניתן לספור על אצבעות יד אחת את החברות בארץ בהן מושקע הציבור בסכומים כה גדולים. דווקא כאן בחרו המשיבים להטעות את הציבור. וגם אם הנזק הנתבע אדיר ממדים, חשוב לזכור: זהו הנזק שסבלו קבוצת התובעים".