ערכת מגן למט"ח: מה לעשות לקראת תקיפה בסוריה?

הזינוק האחרון בשער הדולר, על רקע התקיפה הצפויה, מהווה הזדמנות לרענן דרכים לנטרול חלקי של החשיפה למט"ח בתיק ההשקעות. "המשקיעים נוטים לתגובת יתר, אין סיבה להיחפז"

ליטל איסטמטי

המתיחות בסוריה בימים האחרונים הובילה, בין היתר, לזינוק בשער הדולר. התחזקות המטבע הזכירה למשקיעים - שכבר כמעט התרגלו לשערו הנמוך יחסית של המטבע האמריקני לעומת השקל - שבשנים האחרונות, עם הגידול בחשיפה לשוקי חו"ל, עלתה גם החשיפה למט"ח.

לדברי, יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, הפיחות האחרון בשקל נובע מהפוטנציאל לכך שניקלע למלחמה ארוכת טווח, אשר תשפיע על המשק הישראלי. אירועים מסוג זה מביאים לזינוק בשער הדולר, אבל כדאי לזכור, שכאשר הם מסתיימים, השקל חוזר להתחזק - מגמה זו חזרה על עצמה בכל המבצעים הצבאיים.

פריימן מאמין, אם כך, כי בטווח הארוך יש לשקל פוטנציאל להתחזק, וכדאי לנצל את המגמה הנוכחית לטובת הגנות מטבע. כיצד לעשות זאת? לשם כך הוא מציג מספר מכשירים ואסטרטגיות פופולריות לנטרול חלקי של החשיפה המטבעית בתיק ההשקעות.

עוד בוואלה! NEWS

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

ד"ר ינון חזן בשיתוף zap doctors
לכתבה המלאה

עסקה עתידית (Forward)

זהו חוזה עתידי המותאם לדרישות הלקוח. שער החליפין של המטבע מוגדר מראש והחוזה מסתיים בתאריך עתידי מוסכם, בהתבסס על השער בעת הביצוע ובתוספת פער הריביות שבין מטבעות העסקה.

"באמצעות עסקה פיננסית פשוטה וקלה לביצוע, ודרך המערכת הבנקאית, המשקיע יכול לעבור ממטבע הנכס הנרכש למטבע מבוקש אחר", מציין פריימן. "העסקה מבוצעת בין המשקיע הקונה מרצון למוסד הפיננסי המוכר מרצון, והיקפה מותאם לצורכי המשקיע, שבמועד העסקה נדרש להגדיר את מכולל הפרטים".

פריימן מדגים עסקה עתידית, הדומה לפעולה משולבת של הלוואה. "אפשר להתייחס ללירה הטורקית כמטבע ההשקעה בנייר הערך הנרכש, כשהפיקדון מנגד הוא בשקלים. המשקיע מכר עתידית את הלירה הטורקית מול השקל, כלומר ביצע פעולה ההפוכה לעסקה המקורית, שבה הוא נדרש לשלם בשקלים עבור רכישת נייר ערך הנקוב בלירה הטורקית".

פריימן מסביר כי בעתיד, כאשר המשקיע יממש את החזקתו ויקבל בתמורה לירה טורקית, הוא ישלם באמצעות ההתחייבות שנוצרה בעסקה העתידית - ויישארו בידיו השקלים.

חוזה עתידי (Future)

"בזירה הבורסאית, שבה מבוצעים לרוב מגוון רחב של חוזים כגון על מחיר הסוכר, הקפה, הזהב והדלקים, נסחרים חוזים על שערי ריבית ואפילו על מזג האוויר. בזירה זו נסחרים גם החוזים על שערי החליפין, ובאמצעותם ניתן לגדר את הסיכון הכרוך בהשקעה במגוון רחב של מטבעות", אומר פריימן. בניגוד לעסקה העתידית, הנתפרת בדיוק למידותיו של המשקיע, בחוזה העתידי מדובר במוצר מדף בעל מפרט מוגדר וקבוע.

פעולה זו דומה לעסקת החלפה, כאשר מחירי החוזים העתידיים מגלמים את ציפיות השוק. מדובר בחוזים עתידיים סליקים, שבהם מתחייב הרוכש לרכוש מטבע א' ולשלם במטבע ב'. נתוני החוזה מוכתבים על ידי הבורסה, ובהם תאריך הפקיעה, גודלו של כל חוזה וכדומה, והמשקיע נדרש להגדיר מראש את כמות החוזים אשר לה הוא נדרש (גודל חוזה קבוע בבורסה בהתאם לסוג הנכס - הסחורה).

בחוזה עתידי ביום פקיעת החוזה - יום המימוש - עשוי המשקיע לקבל את נכס החוזה, כלומר הסחורה, אולם ברוב המקרים ייסגר החוזה לפני מועד הפקיעה. "סגירת החוזה היא על ידי ביצוע עסקה הפוכה, שבגינה יקוזזו הפרשים בין מחיר הפתיחה למחיר הסגירה, כפי שנהוג בעסקאות שבהן מבוצעת התחשבנות כספית במימוש. לכן, לרשות המשקיע עומדת האפשרות של גלגול החוזה למועד מימוש חדש לתקופה נוספת", אומר פריימן.

עסקת החלפה (Swap)

עסקת החלפה מבוצעת במערכת הבנקאית, והיא כוללת מכירה ורכישה בו זמנית של אותו מטבע נתון בשער חליפין עתידי. הפעולה מנטרלת את השפעת שער החליפין על ההשקעה, ואמורה לצמצם את פער השערים שבין הקנייה למכירה של מטבע ההשקעה. עם זאת, כדאי לזכור שלסיכון בהשקעה עצמה מתווספת השפעת עלות פער הריביות.

"לעסקה זו מספר יתרונות, שהבולט בהם הוא היכולת לגשר על פערי זמנים בין מועדי תקבול למועדי תשלום ולהיפך", אומר פריימן. "משקיע העתיד לשלם עבור השקעתו בדולרים, למשל, בעוד יומיים, ובמקביל בעוד שלושה חודשים הוא צפוי לקבל ממימוש השקעתו דולרים, יכול להימנע מחשיפה מטבעית באמצעות המרת שקלים לדולרים ביום השקעתו, ובאותה העסקה יבצע מכירה למועד עתידי של הדולרים לשקלים - שתמומש בעוד שלושה חודשים".

לסיום נציין, כי העסקאות שהוצגו מותאמות ונפוצות בקרב משקיעים בעלי ידע וניסיון מוקדם.

ארגז הכלים לנטרול חלקי של החשיפה למט"ח בתיק ההשקעות
עסקה עתידית (Forward): מאפשרת לעבור ממטבע הנכס הנרכש למטבע מבוקש אחר
חוזה עתידי (Future): חוזה על שערי החליפין, שבו הרוכש מתחייב לרכוש את מטבע א' ולשלם במטבע ב'
עסקת החלפה (Swap): כוללת מכירה ורכישה בו זמנית של אותו מטבע נתון בשער חליפין עתידי

"המשקיעים נוטים לתגובת יתר, אין סיבה להיחפז"

במחלקת המחקר של פסגות בדקו בימים האחרונים כיצד המשקיעים בשוק ההון המקומי מגיבים לאירועים ביטחוניים ופוליטיים, והגיעו למסקנה, כי אלו מגיבים בחיפזון ומקבלים החלטות אמוציונליות ללא סיבה מוצדקת.

בפסגות בחנו את תגובת מדד ת"א 100 למספר אירועים (ראו טבלה), וביניהם היציאה למלחמת לבנון השנייה (יוני 2006), שביומיים הראשונים ללחימה הובילה לירידה חדה של למעלה מ-8% בבורסה, אך חודש לאחר מכן נרשמו עליות של 7% ולאחר שלושה חודשים תיקון של 16%; בשבוע שקדם לתחילת מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008), אשר כלל אירועים ביטחוניים ופגיעה באזרחים וחיילים, איבדו המדדים בבורסה כ-10%, אך חודש לאחר מכן הם עלו בכ-12% ובתום שלושה חודשים נרשמו עליות של 25%.

במחלקת המחקר מזכירים גם דוגמאות להשפעתם של אירועים משמעותיים מהשדה הפוליטי. כשרבין נרצח ב-1995, השווקים הגיבו בירידה של 4%, אך שלושה חודשים לאחר מכן סיכמו עליות של 12%; כשבנימין נתניהו התפטר מתפקידו כשר האוצר בשנת 2005, הבורסה הגיבה בירידות של כ-5%, אך במהלך השבועות שלאחר נרשמו עליות.

במחלקת המחקר של פסגות מסבירים, כי התנודתיות בשוק מבטאת את חששות המשקיעים בעתות חוסר ודאות, ביטחונית או פוליטית, אולם כאמור הדבר אינו בהכרח מוצדק מבחינה כלכלית.
ומה קורה כשהאירועים הללו מסתיימים? בפסגות מצאו, כי ברוב המקרים המדדים חוזרים לעצמם במהירות רבה. "המהירות המאפיינת את ירידות השערים המגיעות כתוצאה מחיפזון המשקיעים, תקפה גם לתיקון המגיע זמן קצר לאחר מכן", אומרים במחלקת המחקר של בית ההשקעות. "כחודש לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, למשל, שבו היו 22 ימי מסחר, מדדים שאיבדו למעלה מ-8% מערכם כבר מחקו את רוב הירידה". עוד הם מציינים, כי שלושה חודשים לאחר מכן הבורסה כבר רשמה עליות של למעלה מ-16%.

המגמה הזו, טוענים בפסגות, אינה ייחודית רק למשק הישראלי. בשורה התחתונה, הם מאמינים, כי במקרים כמו זה שהשווקים חווים בימים האחרונים, ואף חריפים יותר, "המשקיעים בשוק ההון נוטים לתגובת יתר", ומסכמים כי "אין סיבה להגיב בחיפזון, משום שכשהבהלה שוככת, האירועים נכנסים לדפי ההיסטוריה ומפנים את מקומם לכלכלה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully