להציל את המשכנתאות המסובסדות

במשרד השיכון תומכים בהורדת הריבית על המשכנתאות לזכאי משרד השיכון המעניקה הלוואות בתנאים נוחים שניתנים בעיקר לרכשי דירה ראשונה. על פי נתוני המשרד, ברבעון הראשון של 2013 מימשו 1,110 זכאים הלוואות מדינה- ירידה של 22% מההיקף ההלוואות בשנת 2012. הירידה היא תוצאה של הפחתה מתמשכת בריבית על ההלוואות במשק והקטנת היתרון היחסי בהלוואות המדינה. ההפחתה הנוספת של ריבית בנק ישראל בחודש מאי האחרון מקטינה עוד יותר את כדאיות המימוש של הלוואות המדינה.

על רקע הקושי של המדינה לפתור את מצוקת הדיור באמצעות הגדלת היצע הדירות, מציע מבקר המדינה להגדיל את הסיוע לזכאי המשכנתאות: "בשנים האחרונות נשחק במידה ניכרת שיעור התמיכה לזכאי משרד הבינוי והשיכון ביחס למחירי הדירות. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהשפעת הטיפול בצד ההיצע על שוק הדיור לא הניב תוצאות עד 2011, מוצע כי מקבלי ההחלטות ישקלו לבחון גם פתרונות בטווח הקצר, כגון מתן הקלות לזכאים", נכתב בדו"ח המבקר.

סכומי המשכנתא הבסיסית לזכאים, שעליה המליצה ועדת גדיש ב-1998, נעו בין כ-48 אלף שקל ל–148 אלף שקל לזכאי. עם זאת, הסיוע במשכנתאות שמעניק משרד הבינוי והשיכון לזכאים הצטמצם והלך בין 1998 ל–2011. החישוב שנערך במשרד המבקר המדינה מראה כי כדי לשמור על אותו יחס שבין המשכנתא הבסיסית למחירי הדירות, בדומה למה שהיה ב–1998, על סכום הסיוע הבסיסי לגדול ל–67 אלף שקל לזכאי - כלומר, תוספת של 40% לסיוע הנהוג כיום.

בנוסף, בעוד שב–1998 המשכנתא המסובסדת שקיבלו הזכאים הייתה נמוכה בשיעור של עד 2% משיעור הריבית הממוצעת בשוק החופשי, הרי שבשנים האחרונות הריבית בהלוואות המוכוונות לזכאים גבוהה יותר מהריבית הממוצעת בשוק החופשי.

ההתנהלות הזו של משרד האוצר ומשרד הבינוי, קובע המבקר, היא אחד הגורמים למגמת הירידה בניצול הזכות להלוואות לדיור על ידי הזכאים, דווקא בעת שמצוקת הדיור הולכת וגוברת.

עוד מעניין לראות כי לדברי המבקר, משרדי האוצר והשיכון הקשו על הזכאים בעלי הניקוד הנמוך והבינוני בכך שהורו לבנקים להעלות את שיעור הריבית שהם גובים על המשכנתא ממקורותיהם, ולהשוותה לריבית שגובה המדינה. לדעת המבקר, משרדי הבינוי והאוצר לא בחנו מחדש ובאופן מקיף את תנאי הסיוע הניתן לזכאים בעקבות השינויים שחלו במחירי הדירות ובשוק המשכנתאות, ולא וידאו כי הפתרון שנקטו נותן מענה ראוי למצוקות הדיור של הזכאים. בדו"ח ועדת טרכטנברג צויין כי מ–2007 ועד לרבעון הראשון של 2011 עלו מחירי הדיור בכ–63% בערכים נומינליים ובכ–42% בערכים ריאליים. נתונים דומים מציגים גם משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, השמאי הממשלתי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

על רקע עליית מחירי הדיור בשנתיים האחרונות, קיבלה הממשלה כמה החלטות בנושא הגדלת התקציב להלוואות ומענקים לקבוצות ממוקדות, בהן יוצאי אתיופיה ואימהות חד?הוריות. עם זאת, מתגובת האגף התקציבים במשרד האוצר עולה כי בעוד שהיקף תוכנית ההלוואות ליוצאי אתיופיה היה כ–90 מיליון שקל, רק שתי משפחות מימשו את זכאותן, והתקציב שנוצל היה 367 אלף שקל בלבד. מדו"ח המבקר עולה כי מספר ההלוואות המוכוונות לדיור ירד מכ–15 אלף ב–2005 לכ–2,200 בלבד ב–2011, וזאת מתוך כ–20 אלף זכאים. בדיקת מבקר המדינה מצאה כי בעוד שב–2005 היה שיעור ההלוואות 18.4% מהתוכנית, ב–2011 הוא היה 2.5% בלבד.

צדק חברתי, הורדת מחירי הנדל"ן וסיוע אמיתי של המדינה לאזרחיה לרכוש דירה ראשונה עוברת לא רק דרך הוועדות לתכנון ובנייה ושיווק הקרקעות ע"י מנהל מקרקעי ישראל, אלא גם באמצעות תנאי המשכנתאות שרוב הזוגות הצעירים צריכים לקחת על מנת לרכוש את הדירה. המצב הקיים היום, הרחוק שנות אור מאמצע שנות ה-90 ודו"ח מבקר המדינה בנושא מראים על השינוי העמוק הדרוש גם בתחום המשכנתאות לזכאים וזוגות צעירים.

הכותב הוא עידן אולנטוך, בעלי חברת אולנטוך מומחים למשכנתאות